הרבה עיניים היו נשואות הערב לתכנית עובדה, שהביאה את המשבר במשרד האוצר בתקופת הקורונה דרך שני הגיבורים הטראגיים שלו, מנכ"לית המשרד לשעבר קרן טרנר ויו"ר אגף תקציבים המתפטר שאול מרידור. למרות ריבוי הפרומואים, התכנית לא הוסיפה פרטים משמעותיים לכרוניקת האירועים באוצר, שכבר סוקרה בהרחבה בזמן אמת, מלבד להוסיף להם קצת צבע, ציטוטים ישירים ומוזיקה דרמטית.

כמה מהציטוטים אכן מטלטלים. אם שר האוצר ישראל כ"ץ אכן אמר למנכ"לית משרדו שהיא תומכת בחזרת הלימודים לגילאי 0-3 בגלל שהיא "אמא במשרה מלאה", מדובר באמירה פסולה ומכוערת. אם הוא לחץ על מרידור לשנות נתונים, מדובר באירוע שצריך לחקור. אווירת האימים במשרד האוצר אסור שתאפיין אף מקום עבודה, בטח לא בשירות הציבורי. אך מבלי לנקות את כ"ץ מהתנהלותו הדורסנית, קשה שלא להתייחס גם לתוכן הדברים: שני פקידי האוצר הבכירים לא הבינו, וכנראה עדיין אינם מבינים, את גודל האירוע.

מרידור וטרנר הם משרתי ציבור בתפיסתם, והם זכאים לאמון שהם תפסו את מעשיהם בהקשר זה. אבל בהתנגדות שלהם למענקים האוניברסליים, ומאוחר יותר – לתוספת לתקציב ההמשכי, הם שירתו את טובת הציבור כפי שהם מבינים אותה – שמרנות תקציבית. זוהי תפיסה אידיאולוגית, לא מדעית ולא ממלכתית, שמעדיפה, בפשטות, לתת מעט מידי מאשר לתת יותר מידי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אבי שמחון, אדם שאי אפשר לחשוד בו כשמאל כלכלי, ניסח זאת נכון: "הם חשבו שאני משוגע כי הם לא הבינו את גודל האירוע. הם לא רגילים לחלק כסף". שמחון גם הסביר את הרציונאל: "זה נכון שיש אנשים שיקבלו למרות שהם לא צריכים, אבל אנחנו מעדיפים לתת לכולם כדי שאף אחד לא יישאר מאחור".

חלוקת מענקים היא לא המצאה ישראלית, היא נעשתה בארה"ב ובמדינות שונות. היא לא שליפה מהמותן, היא מבוססת על תפיסה כלכלית שאומרת שעדיף, במיוחד בזמן משבר עולמי, לתת מענק אוניברסלי שיגיע גם למי שכל התכניות ורשתות הביטחון פספסו. כל מי שמבין מערכות סוציאליות יודע שכל תכנית תפספס הרבה אנשים.

חשוב לציין: כ"ץ ונתניהו אינם הצד השני של המטבע. ההימנעות שלהם מאישור תקציב והצהרת שר האוצר כי לא תהיה תכנית השקעות ליציאה מהמשבר נובעים מאותה תפיסת עולם.

נתוני החוב תוצר שפרסם היום משרד האוצר מראים שגם אחרי כל התכניות, יחס החוב תוצר של ישראל גדל בשיעור מתון יחסית ברמה העולמית. משרד האוצר שינה דיסקט מאוחר מאד בתוך משבר הקורונה, וגם זה באופן זמני: גם עכשיו מכינים במשרד את השטח לקיצוצים מיד כשהמגפה תמוגר.

גם אחרי המענקים המושמצים נשארו 16 מיליארד שקלים בקופסת הקורונה שלא נוצלו. למה אף פקיד לא מתפטר במחאה על זה?