"אני לא מרגיש שזה אחראי להמשיך לקבל מטופלים כרגיל במצבנו", אומר פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, שהחל מהבוקר (ראשון) לא יקלוט מאושפזים באמבולנסים למעט מקרי חירום. בשיחה עם 'דבר' הוא מדבר בכאב על הצעד החריג של בית החולים ושל חמישה בתי חולים נוספים ברחבי הארץ, שנקלעו לגרעונות של מאות מיליוני שקלים בעקבות הקורונה, ודורשים ממשרדי האוצר והבריאות סיוע כלכלי מידי.
"מספר האחיות כבר נמוך מהנדרש על מנת להעניק טיפול מיטבי", אומר פרופ' חכים, "עדיף למטופלים לקבל טיפול בבית חולים אחר".
בשבועיים האחרונים נאבקים בתי החולים הציבוריים על תוספת תקציב מידית, שנחוצה להם לרכישת ציוד, תשלום לספקים ותשלום משכורות לעובדים. "אני מקווה שנצליח לשלם את משכורות חודש ינואר בתחילת פברואר", אומר פרופ' חכים.
מצבם של בתי החולים הידרדר בעקבות הקורונה, שגזרה הוצאות רבות ופגעה בהכנסות, אך הקורונה העמיקה בעיה שהיתה קיימת עוד לפני כן: אי שוויון בתקצוב בתי החולים הציבוריים, ששייכים לגופים ציבוריים, לעומת בתי החולים האחרים שבבעלות הממשלה או קופות החולים. מנהליהם מסבירים כי התקצוב לכלל בתי החולים הוא גרעוני, אך הממשלה 'משלימה' את גרעונותיהם של בתי החולים שבבעלותה ובבעלות קופות החולים.
למאבק שותפים שבעה בתי חולים – שערי צדק והדסה בירושלים, לניאדו בנתניה, מעייני הישועה בבני ברק ושלושת בתי החולים בנצרת – האנגלי, הצרפתי ו'המשפחה הקדושה'. בסך הכל משרתים בתי החולים הללו כשני מיליון תושבים. המשמעות היא ששירותי הבריאות בעיר ובאזור, המתבססים על שלושת בתי החולים הקטנים הללו, עלולה להיפגע קשות מקריסתם.
בשיא הגל השלישי, עם אלפי חולים במצב קשה, עשרות נפטרים ביום ועומס שיא על מערכת הבריאות, נאלצו מנהלי בתי החולים להיאבק על יכולתם של בתי החולים שלהם לשרוד כדי להמשיך לטפל בחולים.
שבעת המנהלים הקימו מאהל מחאה, ובחמישי האחרון קיימו גם הפגנה בהשתתפות העובדים. לאור חוסר ההתקדמות במשא ומתן, הודיעו שישה מתוכם כי החל מהבוקר יפסיקו לקלוט חולים מאמבולנסים של מד"א שאינם מקרי חירום. בבית החולים הדסה בירושלים הודיעו כי ימשיכו לקבל חולים, על אף המשבר התקציבי הקשה.
"לא יכול להסתכל לעובדים בעיניים"
בית החולים האנגלי הוא אחד הוותיקים בארץ: הוא הוקם בשנת 1861, על ידי ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן, רופא סקוטי ממוצא ארמני, שהגיע לארץ בשליחות ארגון צדקה סקוטי שדגל בהצעת טיפול רפואי לקהילות באזורים מרוחקים במטרה לקרב אותם לנצרות. מאז ועד היום הוא קיים כבית חולים קטן יחסית, עם כ-70 מיטות אשפוז, חלק משלושה בתי חולים הקשורים לארגונים נוצריים שונים ופועלים בעיר.
לפרופ' חכים היה קשה לנטוש את בית החולים לטובת מחאה. "שר האוצר צריך להתבייש שאנחנו צריכים לעמוד בחוץ, תחת ברד, ב-4 מעלות, במקום לטפל במטופלים שלנו", אמר בשבוע שעבר, "אני לא יכול להסתכל יותר בעיניים של העובדים שלי או של המטופלים שלנו".
מבחינת פרופ' חכים, צמצום קבלת מטופלים שלא בסכנת חיים אינו צעד מחאתי, אלה כורח המציאות. לדבריו, המטופלים יופנו לבית החולים העמק בעפולה או לבתי החולים בחיפה. זה גם מה שהסבירו מנהלי בתי החולים למשרד הבריאות, שטען כי הם מנהלים מאבק על גב המטופלים.
גם הפעילות האלקטיבית בבית החולים צומצמה. מרפאות החוץ נסגרו, וניתוחים לא דחופים כבר בוטלו ללא קביעת מועד חדש. גם בבתי חולים אחרים, דוגמת שערי צדק בירושלים ולניאדו בנתניה, צומצמו ניתוחים ופעולות אלקטיביות. בלניאדו בוטלו מעל מחצית מהניתוחים הלא-דחופים שנקבעו.
