כ-4,500 גנים פרטיים לגיל הרך פועלים במהלך הסגר השלישי, ונותנים מענה לעשרות אלפי הורים שמוגדרים כעובדים חיוניים. עבור ההורים, רבים מהם עובדי מערכת הבריאות או משרתים בכוחות הביטחון, המשך פעולת הגנים מאפשר להם למלא את תפקידם. עבור מפעילי הגנים מדובר באפשרות להמשיך לעבוד ולהעסיק את הצוות, אך הם מתריעים על מצוקה כלכלית גוברת.
ההסדר להמשך הפעלת הגנים לילדי עובדים חיוניים נוצר במהלך הסגר הראשון, ביוזמתם של מפעילי גנים ביניהם איתי ברשדסקי, בעלים של שני גנים ברמת השרון ובתל אביב, וסתיו אברהמי, שעומדת בראש עמותת 'מחוסגן' העוסקת בקידום בריאות בגנים.
"היה לי ברור שלא יכול להיות שרופאות ורופאים שגם ככה עובדים תורנויות לא אנושיות של 26 שעות, יאלצו להתמודד גם עם זה שאין להם מסגרת יציבה לילדיהם בגיל הרך", אומרת אברהמי, שהשתמשה בקשריה במערכת הבריאות והחינוך כדי ללחוץ להמשך הפעלת הגנים. "במדינות אחרות ברחבי העולם, כבר מהיום הראשון הייתה חלופה לילדי העובדים החיוניים והצוותים הרפואיים. בישראל היה פתרון חלקי בלבד".
רק בתחילת אפריל, שבועיים מתחילת הסגר אושרו בממשלה תקנות שמאפשרות לפתוח את הגנים עבור ילדים ששני ההורים שלהם עובדים חיוניים, או הורים יחידים שהם עובדים חיוניים. הורים אלו יכולים לרשום את ילדיהם בכל גן שפועל בהסדר, בלי קשר למקום מגוריהם או מקום העבודה, על בסיס מקום פנוי. בתחילה הותר לכל גן להפעיל עד שישה ילדים בלבד, עם שני מבוגרים קבועים. בהמשך הורחב ההיתר לשמונה ילדים.
לדברי ברשדסקי, היענות ההורים בהתחלה הייתה נמוכה מחשש להדבקה, ובהמשך המיזם התרחב בהדרגה. במהלך הסגר הראשון פעלו כ-1,000 גנים בהסדר לילדי עובדים חיוניים. כיום פועלים מעל 4,500 גנים.
הפעלת הגנים נתנה מענה גם לעובדי הגנים ואפשרה להם להמשיך לעבוד. רחל אברהם, גננת מנתניה, עברה לעבוד בגן שפועל עבור ילדי עובדים חיוניים, לאחר שהגן שעבדה בו נסגר. לדבריה, ההגעה לעבודה במהלך גל תחלואה היתה מלווה בחששות רבים של הגננות, אך מבחינתה החשש להישאר ללא עבודה היה גדול יותר. "מאוד פחדתי על פרנסתי בהמשך, וכשהבנתי שיש הזדמנות להמשיך לעבוד, לא היססתי".
"הורים רופאים או בכוחות הביטחון הם הכי גבוה בחבילת הקלפים"
למרות שהממשלה החליטה אילו מקומות עבודה יישארו פתוחים, לא ניתנו כל הנחיות לתעדוף בקבלת ילדים לגנים. כשהביקוש לגן עלה על ההיצע, ברשדסקי יצר בעצמו את רשימת תעדוף לגנים שהוא מפעיל. "הורים ששניהם רופאים או בכוחות הביטחון הכי גבוה בחבילת הקלפים", הוא אומר, "השיקול שלנו לא היה ילדים שאנחנו מכירים, אלא ילדים שהוריהם עובדים בהצלת חיים".
קולטים ילדים חדשים
ההחלטה לפתוח את הגנים לילדים חדשים, לעיתים מערים אחרות, גזרה מציאות חדשה. לדברי ברשדסקי, צוות הגן נענה לאתגר החינוכי, "המציאות המטורללת הזו הפילה את זה עלינו, אבל יש תחושה של שליחות בקרב הגננות. השילוב של ילדים ללא היכרות מוקדמת עבד, בגלל היכולת של הילדים להסתגל מהר".
"מנהלת הגן עשתה היכרות מוקדמת עם הילדים החדשים ובנינו תכנית עבודה חדשה" אומרת אברהם. לדבריה, המפגש עם ילדים לא מוכרים דרש היענות והערכת קליטה חדשה, אך המספר הקטן של הילדים בקבוצה אפשרו את הפעילות. "המגבלות מאוד נוקשות מצד אחד, אבל מצד שני, כח האדם הגדול יחסית ומיעוט הילדים מאפשרים לנו להכיר ילדים חדשים מהר".
מתווה לא רווחי
בעלי הגנים שפתוחים בסגר מדגישים שהפעלת הגן בקבוצה קטנה אינה משתלמת כלכלית. עבור חלקם, המצוקה הגוברת הובילה להחלטה שלא להמשיך להפעיל אותו. שני כלפון, מנהלת גן בחדרה, היא אחת מהם. "אי אפשר באמת להעמיד שתי מטפלות על שמונה ילדים ולהישאר רווחיים", היא אומרת, "אלו תקנות שנקבעו רק כדי להגיד שעשינו משהו".
כלפון מתארת ייאוש גדול מהמצב הכלכלי בגן שהיא מנהלת ובגנים הפרטיים בכלל. "יש גנים שעשו כל מיני הסכמים עם ההורים על המשך תשלום, אבל אני החלטתי שהכשהגן לא עובד, ההורים מקבלים את מלוא הכסף חזרה". הגן שלה גדול ומעסיק 13 עובדות במשכורות של מעל ל-80 אלף שקלים בחודש. "הייתי צריכה לקחת הלוואה כדי להחזיר כספים".
בארגון הגנים הפרטיים מתריעים שמעל 2,500 גנים כבר נסגרו, ואלפי גנים נוספים נמצאים על סף שוקת שבורה. "אם הסגר יימשך מעבר ל-1 לפברואר, אני לא פותחת את הגן", אומרת כלפון.
ברשדסקי מסכים עם הטענה שפעילות הגנים אינה מצליחה להיות רווחית ושנדרש סיוע של המדינה. "זו פעילות שאינה רווחית בשום צורה, אבל היא מאפשרת לבעלי הגנים להחזיק את הגנים עם הראש מעל המים, הן מבחינת הכנסות, והן ביכולת להמשיך להעסיק גננות. ככל שנפתחו יותר גנים ההגדרה התרחבה והביקוש עלה על ההיצע, במיוחד כשיש הגבלות על מרחב".
