ועדת הבחירות המרכזית מציעה מעל ל-50 אלף משרות לקראת הבחירות לכנסת ה-24. רוב העבודה מתרכזת ביום הבחירות, ה-24 למרץ. ההרשמה לכ-30 אלף משרות של מזכירי קלפיות נפתחה בשבוע שעבר. בנוסף, כ-20 אלף משרות של מפקחי טוהר הבחירות ומשקיפים, יפתחו להגשת מועמדות בימים הקרובים.

עובדים נוספים יגויסו לתפקידי סדרנים ביום הבחירות, כאשר בשנים האחרונות גויסו חיילים בודדים וחיילים ממצב סוציואקונומי נמוך לתפקיד סדרנים בשיתוף פעולה עם צה"ל. השנה, בנוסף לחיילים, יגויסו 5,000 סדרנים ועובדים לוגיסטיים נוספים דרך שירות התעסוקה.

תנאי העבודה של מזכיר ועדת קלפי

מזכיר ועדת הקלפי הוא האדם האמון על שמירה על נהלי הבחירות וטוהר הבחירות בקלפי. מזכיר הועדה ממונה על ידי ועדת הבחירות המרכזית, בעוד שאר חברי ועדת הקלפי הם נציגים מטעם המפלגות. המזכיר מנהל את יומן הבחירות, מוודא את זיהוי המצביעים בקלפי, מנהל את ספירת הקולות עם סגירת הקלפי ומוסר את הקלפי החתום ואת התוצאות למטה האיזורי של וועדת הבחירות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לתפקיד מזכיר הקלפי יכול להגיש מועמדות אדם דובר עברית, בן 21 ומעלה ובעל השכלה של 12 שנות לימוד לפחות. לא יוכל לשמש בתפקיד, קרוב משפחה של אחד מהמועמדים, חבר במפלגה או מי שביצע פעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות.

לאחר הגשת מועמדות, מי שימצאו מתאימים לתפקיד יוזמנו על ידי ועדת הבחירות המרכזית ליום הכשרה לקראת יום הבחירות.

העבודה כמזכיר קלפי נמשכת לאורך כל יום הבחירות. מזכיר הקלפי צריך להתייצב בקלפי לפני פתיחת הקלפיות, להיות נוכח בקלפי לאורך כל שעות ההצבעה ובסיום ההצבעה להגיע אל המטה האזורי כדי להזדכות על הקלפי, תהליך שיכול להמשך גם כמה שעות לאחר סגירת הקלפיות. כל למעשה יום עבודה של מזכיר קלפי יכול להמשך גם 16-18 שעות רצופות ואף למעלה מכך

שכר מזכיר הקלפי עבור העבודה עבור יום הבחירות עומד על 2,279 שקלים, מהם מופחת אוטומטית מס הכנסה בשיעור של 25%. כך שמדובר בהכנסה של 1,709.25 שקלים נטו.

בנוסף לתפקידי מזכיר קלפי, מגייסת ועד הבחירות המרכזית אלפי עובדים לתפקידים שונים, חלקם פרוסים לאורך כל תקופת הבחירות. בין היתר, דרושים לועדה: אנשי מחשוב, עובדים טכניים, עובדי לשכה, חשבי שכר ועוד. למשרות אלה ניתן להגיש מועמדות תחת לשונית "דרושים" באתר ועדת הבחירות המרכזית.

עבודה בבחירות ודמי אבטלה

אדם המקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי ומועסק רק ביום הבחירות רשאי להמשיך לקבל את דמי האבטלה החודשיים כרגיל. אדם המועסק בעבודה חלקית בתקופת הבחירות (בין השישי בפברואר לשישי באפריל) רשאי לבחור שלא לקבל דמי אבטלה עבור ימי העבודה. במקרה כזה, ימים אלה לא ינוכו ממכסת ימי האבטלה לה הוא זכאי. לחילופין זכאי לדמי אבטלה יכול להמשיך ולקבל דמי אבטלה מופחתים כשימי העבודה ידווחו כימי אבטלה.

כדי למנוע בירוקרטיה מיותרת, קבע המחוקק כי בגין עבודה ביום הבחירות, בין אם בעבור אחת המפלגות המתמודדות ובין אם בעבור ועדת הבחירות המרכזית, ינוכה מס קבוע של 25%. המס יורד באופן אוטומטי, ללא התחשבות בהכנסה או בכל זכאות אחרת לפטור ממס. ניכוי המס המיוחד מהווה תחליף עבור ניכויים אחרים, לכן, עבור השכר המשולם ביום הבחירות אין צורך לדווח למס הכנסה, מע"מ או ביטוח לאומי.

יום הבחירות – יום שבתון

בישראל, יום הבחירות מוגדר כיום שבתון, ואין חובה לעבוד בו. מי שעובד שבכל זאת עובד ביום הבחירות זכאי לשכר בגובה 200%, או לחלופין לשכר רגיל עבור עבודתו בתוספת יום חופשה נוסף, וכל מי שעובד אצל אותו מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות ונעדר מעבודתו ביום הבחירות, זכאי לקבל שכר כרגיל באותו היום. נוהל זה אינו חל על בני נוער מתחת לגיל 18 ועל עובדים זרים. זאת מאחר והם אינם בעלי זכות בחירה.

יש לציין שעם ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, גברו הקולות הקוראים לביטול יום השבתון במשק, שכן המעסיקים נושאים בעלויות הנגזרות מיום השבתון ללא כל פיצוי מהמדינה.