ירידה חדה בפעילות שבעת בתי החולים הציבוריים בימים האחרונים, עקב משבר כלכלי חמור וכשלון במגעים עם משרד האוצר להסכמה על העברת תקציב שיאפשר להם להמשיך לפעול. בבתי החולים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת – מתמודדים עם גרעונות של מאות מיליוני שקלים שנוצרו עקב הקורונה, ומקשים על תפעולם השוטף.
בימים האחרונים צמצמו בתי החולים את פעילות המכונים וחדרי הניתוח, והחל מראשון השבוע הפסיקו בתי החולים לקלוט חולים מאמבולנסים של מד"א במקרים שאינם מצילי חיים. בית החולים הדסה בירושלים הודיע אתמול (שני) על הפסקה מידית של קליטת חולי קורונה חדשים.
בית החולים הדסה בירושלים הודיע אתמול כי יפסיק לקלוט חולי קורונה חדשים. בהדסה מאושפזים 143 חולי קורונה – המספר הגבוה בארץ, וגם טרם ההודעה הופנו חולים מאזור ירושלים לבתי החולים במרכז הארץ. מנכ"ל בית החולים, פרופסור זאב רוטשטיין"נשבר הלב לעמוד במצב בו אין לנו ציוד מתכלה ותרופות מתאימות לטפל בחולי הקורונה הקשים. אנחנו משתמשים בשארית הציוד לחולים שכבר מאושפזים בהדסה, אך לא מן הנמנע שיאזל הציוד ונאלץ להעביר חולים לבתי חולים שבהם ניתן לטפל בהם בצורה טובה יותר״.
בית החולים לניאדו בנתניה דיווח שכ-35% מהפעילות במערך המכונים ומרפאות החוץ נדחו לתאריך לא ידוע. כמו כן, כ-50% מהפעילות הניתוחית שאיננה דחופה נדחתה גם היא לתאריך לא ידוע. "אנחנו נמצאים היום בחוסר ודאות מטורף", אמר אתמול ל'דבר' מנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה, נדב חן. "סןף החודש מתקרב, ואין לנו כסף לשלם לספקים, ולחלק מבתי החולים אין גם כסף למשכורות".
בית החולים האנגלי בנצרת מדווח על ירידה של 40% בפעילות חדר המיון. "אני לא מרגיש שזה אחראי להמשיך לקבל מטופלים כרגיל במצבנו. מספר האחיות כבר נמוך מהנדרש על מנת להעניק טיפול מיטבי", אמר ל'דבר' בתחילת השבוע מנהל בית החולים, פרופ' פהד חכים, "עדיף למטופלים לקבל טיפול בבית חולים אחר".
בית החולים שערי צדק בירושלים מדווח על ירידה של 40% בפעילות הלא דחופה.
בית החולים מעייני הישועה בבני ברק מדווח על ירידה של 35% בפעילות הלא דחופה.
בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת מדווח על ירידה של 35 אחוזים בפעילות הלא דחופה..
בית החולים הצרפתי בנצרת מדווח על ירידה של 30% בפעילות הלא דחופה.
לדברי מנהלי בתי החולים, אתמול לא התקיים משא ומתן עם האוצר, לאחר שבשיחות שהתקיימו בראשון לא הגיעו הצדדים להבנות.
בתי החולים הציבוריים מופעלים על ידי גופים ציבוריים, בניגוד ליתר בתי החולים שמופעלים על ידי הממשלה או קופות החולים. הם מצויים בגרעונות של מאות מיליוני שקלים, עקב הוצאות עודפות שחייב משבר הקורונה, לצד אפליה בתקצובם הממשלתי – הממשלה אינה מכסה את הגרעונות שנוצרים להם עקב תקצוב חסר על שירותי בריאות הכלולים בסל הבריאות, לעומת בתי החולים שבבעלות הממשלה וקופות החולים, שמקבלים כיסוי לגרעון.
בתי החולים הציבוריים דורשים 1.2 מיליארד שקלים לשנה הקרובה, על מנת לייצר שוויון מול התקציבים שמקבלים מהמדינה בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים ששבבעלות קופות החולים. מנכ"ל לניאדו, נדב חן, אמר אתמול ל'דבר' כי באוצר הציעו לבתי החולים פתרון לשלושה חודשים בלבד עקב הבחירות.
בראשון שעבר הקימו מנהלי בתי החולים מאהל מחאה מול משרד האוצר בירושלים במחאה על היעדר תקציבים וחוסר יכולת להמשיך לממן את פעילותם. עד כה נערכו מספר ישיבות מו״מ עם סגן שר האוצר איציק כהן והפקידות באוצר, אך לדברי מנהלי בתי החולים, הם נתקלו בסירוב לפתור את המשבר.
שר האוצר וראש הממשלה מסרבים עד כה להתערב במשבר והתעלמו מבקשות מנהלי בתי החולים להיפגש עימם.
