״ההכנסה של העשירון התחתון דווקא עלתה מעט בשנת 2020״, אומרת ניצה קסיר, סמנכ״לית המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, ״ההכנסה של העשירונים השני והשלישי ירדה מעט, אבל פחות מהירידה בהכנסה של העשירונים הגבוהים יותר״.

קסיר היא חלק מהצוות שפרסם את דו״ח העוני בשבוע שעבר. לפי הנתונים המוצגים בדו״ח, ללא התמיכות הממשלתיות, מספר העניים בישראל בשנת 2020 היה נוסק מכ-2 מיליון איש לכ-3.4 מיליון.

״זה דבר מטורף וזה מראה את החשיבות של הסיוע הסוציאלי בכלל, ובפרט בעתות משבר. בדרך כלל רמת ההוצאות החברתיות בישראל ביחס לתמ״ג נמוכה יחסית בהשוואה למדינות מערביות אחרות. אבל השנה הסיוע הסוציאלי שהמדינה נתנה כדי להתמודד עם המשבר, היה דומה לממוצע ה-OECD, וזו דוגמה שמראה מה המשמעות של מערכת ביטחון סוציאלית חזקה״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מי הנפגעים המרכזיים במשבר?
״
אני חושבת שצריך לשים לב למעמד הביניים, שאחרי התמיכות הוא המגזר שהכי נפגע בהכנסותיו. עשירונים 7-4, זה חלק גדול מהאוכלוסייה. אנשים צעירים, הרבה פעמים שני בני הזוג עובדים. ההכנסות שלהם ירדו בלמעלה מ-4%.

״בצעדים שהמדינה נוקטת, לא מספיק להסתכל רק על העניים, צריך לראות גם את הקבוצה הזו כי יש לזה משמעות גם בהיבטים המקרו כלכליים״.

הדו״ח שפרסמתם מצביע לראשונה על ירידה ברמת החיים בישראל.
״הירידה ברמת החיים בישראל הסתכמה בכ-4.4% בלבד בשנה האחרונה. לולא הביטוח הלאומי, רמת החיים בישראל היתה יורדת בכ-23% בממוצע במשבר הקורונה. זו עדיין ירידה גדולה מאוד ביחס למה שראינו פה בעבר, אבל זה הישג מרשים ביחס למה שהיה קורה ללא התערבות״.

המשבר הביא לעלייה באי השוויון בישראל?
״גם בהיבט של אי השוויון, ללא ההתערבות הממשלתית שיושמה על ידי הביטוח הלאומי, אי השוויון היה עולה בכ-7.8% אחוזים, בפועל הוא כמעט ולא עלה.

״מבחינת שוק העבודה, השכבות החלשות בהחלט היו אלה שמצאו את עצמן בחוץ. מגזרים מסוימים כמו חרדים, ערבים, נשים וצעירים בתחילת דרכם התעסוקתית נפלטו בשיעורים גבוהים יותר משוק העבודה, ואני צופה שנראה גם קושי שלהן לחזור ולהשתלב בו״.

קסיר אומרת שמשבר אבטלה בסדר גודל כמו של הקורונה לא היה במדינת ישראל מעולם. ״שיעור האבטלה הממוצע לשנת 2020 היה בסדר הגודל של 16%, זה משבר בסדר גודל שלא היה כמותו בישראל. אפילו בתקופת גלי העלייה הגדולים לא הגענו לשיעורי אבטלה גבוהים כאלו.

״ב-1992 בשיא משבר העלייה הגדולה שיעור האבטלה עמד על 11.2%. במשבר הדוט-קום והאינתיפאדה בתחילת שנות ה-2000 הגענו ל-10.7%. לכן הדבר הכי משמעותי שנעשה בשנה האחרונה זה דמי האבטלה שנתנו מענה לבעיה הקשה ביותר״.

ההקלות לזכאות קצבת האבטלה יסתיימו עוד 4 חודשים. מה צריך לקרות אז?
״אני מאמינה שהרחבת הקצבאות תמשך. איך זה יראה בדיוק זו שאלה אחרת, אבל אני מקווה מאוד שיימצא לזה מענה. אני מתקשה להאמין שהשלכות המשבר יסתיימו בעוד ארבעה חודשים, ואני ממש לא חושבת שאנחנו כבר אחריו.

״גם כשמסתכלים אחורה על משברי עבר, ההתאוששות היתה ממושכת. אחרי משבר 2002 לקח כמה שנים עד שחזרנו לשיעורי האבטלה טרם המשבר, והדבר נכון על אחת כמה וכמה במשבר עמוק כמו המשבר הנוכחי״.

מה תמליצי לממשלה לעשות?
"בתקופת הקורונה הדגש היה באופן טבעי יותר על הסיוע הסוציאלי, כי אי אפשר היה לעבוד בפועל, בוודאי בתקופת הסגרים. כעת צריך להתחיל להיערך, והיינו צריכים כבר להתחיל להיערך למדיניות אקטיבית לעידוד תעסוקה.

״המשאבים שמדינת ישראל מקצה היום לסיוע תעסוקתי ולעידוד תעסוקה הם נמוכים מאוד בהשוואה בין לאומית. אצלנו מדובר ב-0.16% מהתוצר לעומת 0.48% בממוצע ה-OECD. כבר הרבה מאוד שנים שאנחנו משקיעים בתחום כשליש ממה שמקובל בעולם המערבי. גם בשנים כתיקונם זה משהו שצריך היה לגדול ועל אחת כמה וכמה במציאות המשברית הנוכחית.

״לא הזמן להדק את החגורה״

קסיר רואה חשיבות ארוכת טווח לחיזוק המערכת הסוציאלית בישראל. ״מערכת הסיוע הסוציאלי חייבת להמשיך להיות רחבה, כי אנשים לא יחזרו בבת אחת לשוק העבודה. חלקם אולי כן, אבל צריך יהיה לדאוג גם למי שזה ייקח לו זמן, ובמקביל לסייע ולדחוף אנשים גם חזרה לשוק העבודה. זה לא הזמן להדק את החגורה.

״אנחנו נכנסים לגירעונות, זה ברור, אבל אנחנו עדיין לא אחרי המשבר. כרגע צריך לסייע לנזקקים ולעשות צעדים שיחזירו את המשק לצמיחה״.

קסיר החליפה בחודש שעבר את פרופסור דניאל גוטליב ששימש כסמנכ״ל המחקר בביטוח הלאומי ב-13 השנים האחרונות. גוטליב היה ממובילי המאבק לחיזוק עצמאות הביטוח הלאומי, בעיקר מול משרד האוצר.

איך את חושבת שהביטוח הלאומי צלח את המשבר?
״אני חושבת שלצד התרומה המאוד גדולה של הביטוח הלאומי לצמצום הפגיעה, הוא הציג יכולת מרשימה למצוא ולהציג פתרונות לאתגרים השונים ובעיקר לספק מענה מהיר לאוכלוסייה שהלכה וגדלה פעמים רבות ישירות לחשבונות הבנק בלי בירוקרטיה. זה דבר מרשים מאוד שבוצע עוד לפני כניסתי לתפקיד.

״תמיד האמנתי בחשיבות של עצמאות המוסד לביטוח לאומי, ואני חושבת שהשנה שחלפה הביאה יותר אנשים לראות את החשיבות שלו ושל העצמאות שלו. הוא הוכיח את עצמו כשחקן מפתח בשמירה על חוסנה של החברה הישראלית״.