כשיפתחו הגבולות, המשבר התעסוקתי עשוי לדחוף יותר ישראלים לחפש עבודה מעבר לים, להסכים למעבר בתנאים פחות טובים ולהעצים את תופעת ה'ניסועין' מכורח שנקראת גם 'רילוקיישן יחיד'. בן זוג אחד טס לעבודה בחו"ל והשני, נשאר בארץ עם הילדים. "מי שנכנס לאתרים שמתמחים במשרות רילוקיישן, התופעה מאוד בולטת. המעסיקים מציעים עבודה בחו"ל בתנאי שהמשפחה נשארת בארץ". אומרת ל'דבר' ליאת שפר, שפרסמה לאחרונה מחקר בנושא.

שפר, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, והמלווה שלה ד"ר שרי אהרוני עוקבות אחרי התופעה בשנים האחרונות. שפר טוענת כי מדובר בדרישה הולכת וגוברת מצד התאגידים, שרוצים לחסוך את עלויות הטיפול במשפחות, ובמקביל נהנים מעובדים פנויים מטיפול במשפחה. במסגרת המחקר שפרסמה, היא ריאיינה 19 משפחות שחוו 'ניסועין' ותיארו את הסיבות ואת ההשלכות של פיצול התא המשפחתי לטובת רילוקיישן.

"התנאי לרילוקיישן היה שאגיע בלי המשפחה, בגלל קמצנות של המעסיק". העיד שלומי (48) במסגרת המחקר. "עכשיו שלומי הולך ואני נשארת עם הילדים. אמרתי לעצמי, זה לא הולך להיות פשוט! אבל שלומי אוהב לאתגר את עצמו, אוהב לתרום מעצמו, לקדם דברים, לשנות תהליכים, להשפיע, ואני מאוד מפרגנת", הוסיפה אשתו.

משפחות שקופות

התופעה של פיצול משק הבית לטובת עבודה במדינה אחרת, היא לא חדשה. מהגרי עבודה במעמד נמוך, נדרשים לעשות זאת כבר שנים רבות. "בשנים האחרונות", טוענת שפר, "התופעה הזו מתרחבת גם למעמד הבינוני הגבוהה ולמדינות מפותחות".

"אנחנו מדברים על אנשים פרופסיונאליים, שממלאים משרות שדורשות השכלה, בתחומי ההייטק, ייעוץ חקלאי, הנדסה ועוד. יש נקודות דמיון למהגרי העבודה, אבל המעמד שונה, וכך גם התפישה החברתית. להיפך, פה הרבה פעמים התפישה תהיה שמשפחה כזו 'שוחה' בכסף, כאשר בשטח הנוסעים בעצם עוזרים בכלכלה, וההכנסה של המשפחה מסתמכת בעיקר עליהם".

ליאת שפר: "הגלובליזציה בניאו ליברליזם מחזירה את הנשים בדלת האחורית בחזרה למטבח" (צילום: טל כספי)

מה היקף התופעה הזו?
"בארצות הברית הרשויות מעריכות שיש כבר מיליוני משפחות שמתנהלות כך. בישראל זו תופעה שקופה. אף אחד ברשויות לא יודע להגיד מי יוצא מהארץ לצורכי עבודה, ככה שאין לנו ממש נתונים, לא במשרד הפנים, ברשות ההגירה ולא בלמ"ס. מבחינת הבירוקרטיה הישראלית אף אחד לא יודע, לכן התופעה הזו גם נתפסת כבעיה מאוד פרטית".

"מה שאני כן יכולה להגיד זה שמדובר בתופעה קיימת, היא מתרחבת ואני צופה שהיא תתרחב יותר בתקופה הקרובה. בגלל משבר הקורונה, יכול מאוד להיות שאנשים יצטרכו לנסוע לחפש פרנסה במקום אחר, וגם אולי בהקשר של ההסכמים עם מדינות המפרץ".

המעסיקים מחפשים עובד ללא 'הסחות דעת משפחתיות'

"עשיתי הרבה ראיונות במסגרת המחקר, והסיבה העיקרית שראיתי ליציאה לרילוקיישן של יחידים על פני רילוקיישן משפחתי היא בעיקר דרישה של המעסיקים", אומרת שפר. "גם באתרים שמתמחים במשרות רילוקיישן ניתן לראות שרוב המשרות מוצעות לרילוקיישן של יחיד. מציעים משרה ומתנים אותה רק לעובד, בלי המשפחה, וזו מגמה שהולכת ועולה.

"גם במקרים שיוצאים לרילוקשיין כמשפחה, הרבה פעמים קורה שבאמצע הרילוקיישן או אחרי פרק זמן מבקשים רק מהעובד השכיר להישאר ומחזיר את המשפחה".

מה גורם למעסיקים להעדיף לקבל עובד לבד בלי משפחה?
"בעיקר בגלל שזה יקר מאוד ולא פשוט להעביר משפחה שלמה לארץ אחרת, לממן בתי ספר פרטיים וחופשות שנתיות כמו שנעשה בעבר תאגידים מעדיפים לדרוש פיצול של התא המשפחתי. דבר נוסף זו הדרישה ל'עובד אידאלי', שדעתו לא תהיה מוסחת על ידי עניינים משפחתיים. לכן בהרבה מקרים זה ממש תנאי של המעסיק".

"סיבה נוספת שראינו היא הטענה שהמקום 'לא מיועד למשפחה'. זאת אומרת, רוב החבר'ה האלה לא נוסעים לארה"ב או אירופה אלא למדינות מתפתחות, וכמו שמישהי אמרה לי, 'אם הוא היה נוסע לארה"ב אז אולי, אבל אני לא אקח את הילדים שלי להודו'. כשהמקום החלופי מציע רמת חיים נמוכה יותר מפה, אז הנטייה היא לא להעביר את המשפחה.

"קושי נוסף הוא שזמן השהות בחו"ל לא ממש ידוע. בקבוצת המחקר שלי פגשתי שתי משפחות שאחת כבר 12 שנה חיה ככה ואחת 10 שנים ככה. אף אחד מבני הזוג גם לא ידע לתחם את זה בזמן. אתה נוסע, ואלוהים יודע מתי זה יסתיים ולמה".

את מתארת 'אילוץ' שגובה מחירים קשים מאוד. אנשים מוכנים לספוג כזאת פגיעה בתא המשפחתי בשביל קריירה?
"כשפרשנו מולנו את הראיונות ורצינו למצוא נרטיב, מצאנו שהמשפחות מספרות שני סיפורים. במעטפת החיצונית, האישה שבארץ, שהיא זו שגם חשופה לביקורת החברתית, מפרגנת לבן הזוג ומציגה שזה פותח לו עוד אפשרויות שלא נמצאו בארץ, שזה מפתח אותו ועוד. ברובד הסמוי של הדברים, שלא מסופר כלפי חוץ עולים הקשיים והבעיות. הבדידות, הגעגועים יחד עם הביקורת החברתית וכן הפגיעה במעמד החברתי".

אז את עיקר המחיר סופגות הנשים. איך הן רואות את זה?
"נשים שחזרו עם הילדים מרילוקיישן משפחתי כשבן זוגן נשאר בחו"ל, העידו שהן מצאו את עצמן אבודות לגמרי. הן גם היו האחראיות הבלעדיות לאיקלום מחדש של הילדים ולמציאת המסגרות, ובאותה נשימה הן צריכות גם להתחיל לדאוג לעצמן ולקריירה שלהן, כשפעמים רבות מה שהן עשו לפני 4-5 שנים כבר לא רלוונטי. בגלל אותו עומס, זה קושי מאוד גדול להשתלב שוב בעולם התעסוקה.

"בין אלה שהיו כאן ובן הזוג נסע, היו לא מעט שהעידו שהן לא היו מסוגלות והיו צריכות להצטמצם. אחת המרואיינות, עורכת דין מוערכת אמרה בראיון- 'אנחנו בתקופה מעורפלת, המשאבים הולכים ואוזלים מבחינת היכולות שלי כאמא וכבן אדם. הגעתי למינימום, והמשכתי לרדת. הכל הופך מצומצם, ירדתי מחצי משרה לרבע משרה'".

שפר מעידה כי על אף הקשיים, הנשים מאוד מפרגנת בדרך כלל, לפחות כלפי חוץ, למרות המחיר. "בדרך כלל, לפחות בראיונות שעשיתי, ההחלטה התקבלה בקלילות יחסית. רובן אמרו שבן הזוג רצה את זה יותר, ולהן לא הייתה כל כך אמירה בעניין, הן 'פירגנו לו', כשמה שעלה על הפרק זה טובת המשפחה".

הניאוליברליזם מחזיר את הנשים למטבח

על פי המחקר של שפר החלוקה המגדרית ברורה. מתוך 19 משפחות שהתראיינו, ב-17 משפחות הנוסעים היו גברים, כשהנשים נשארו בארץ עם הילדים. השתיים שכן נסעו היו אקדמאיות, והן לקחו איתן את הילדים, כך שגם במקרה הזה הגבר נשאר בלי המשפחה. "יש שימור של התפקידים המסורתיים בכל מקרה. בתעסוקה של גברים זה כמעט לא נוגע. זו עוד דוגמה שבה ניתן לראות איך הנשים שוב נאלצות לעשות ויתורים מרחיקי לכת".

במה מתבטאים הוויתורים האלה?
"זה הופך את אותן בנות זוג ליחידות, שרוב רובו של הנטל נופל עליהן. כל התפקידים הביתיים נופלים על הכתפיים של בת הזוג, וברוב המקרים ראינו שהאישה לא יכולה לעבוד במשרה מלאה. זה כאילו שהגלובליזציה בניאו ליברליזם מחזירה את הנשים בדלת האחורית בחזרה למטבח".

בעצם יש פה ריאקציה לתנועת שיחרור האישה
"כן. וזה מקומם, כי התפישה של התאגידים והתפישה של המעסיקים היא שלאותו עובד יש עורף משפחתי רחב, יש לו אישה בבית שתפקידה לתת לו את כל השירותים ו'לסבסד את ההון'. היא תדאג לילדים, לחינוך, לכביסה, לאוכל. העובד בעצם נדרש להיות עובד אידאלי שפנוי מטרדות המשפחה".

"זה מנחיל את מה שהיה מקובל פעם ונקרא 'השכר המשפחתי'", מדגישה שפר. השכר המשפחתי הוא מצב שהיה מקובל בעת המודרנית עד לחצי הראשון של המאה העשרים, בו בעצם משפחה מנהלת חיים כאלה שהגבר יוצא לעבוד, מרוויח סכום האמור להספיק לכלכל את כל המשפחה, ותפקיד האישה מסתכם באחריות על הבית וגידול הילדים.