משקיעים קטנים הפגינו היום (שישי) נגד אפליקציית ההשקעות רובינהוד, שאחרי הגבלות המסחר שהפעילה לטובת קרנות גידור, שבינתיים הוסרו חלקית. הסנטור הרפובליקני טד קרוז הסכים עם חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו קורטז כי יש לחקור את הגבלות המסחר הללו.

בינתיים, מניית גיימסטופ שבה לעלות, אחרי שהמסחר בה הוגבל בכמה אפליקציות מסחר שונות, הגבלות שהוסרו חלקית לפני מספר שעות. בעוד יום המסחר הרשמי הסתיים בשער של 197 דולר למניה, במסחר לאחר סגירת הבורסה הגיע המחיר ל-312 דולר.

מניית גיימסטופ (צילום מסך)

מאחורי המסחר במניית גיימסטופ, ובמספר מניות אחרות, מתחולל בימים האחרונים מאבק איתנים בין משקיעים קטנים לקרנות גידור. המשקיעים הקטנים נעזרים באפליקציות מסחר ובפורומים ברשת, בעיקר WALLSTREETBETS באתר רדיט, על מנת להכשיל הימורים של הקרנות מקצועיות נגד מניות באמצעות פוזיציות שורט.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

משמעות השורט, היא שקרן גידור משאילה מניות ומוכרת אותן, בכוונה לרכוש אותן בעתיד במחיר זול, ולהחזיר אותן למשאיל, תמורת עמלת השאלה. מדובר בהימור רווחי אם המניה יורדת, אך כאשר היא עולה מדובר בהפסד בלי מוגבל לבעלי ה'שורט'.

המשקיעים הקטנים כבר לחצו את קרן מלווין קפיטל, ואילצו אותה לקנות את המניה בחזרה ביוקר, תוך הפסד של מיליארדי דולרים. אך קרנות גידור אחרות נחלצו לעזרתה, והעניקו לה קו אשראי, לצד רכישת עוד פוזיציות שורט נגד מניית גיימסטופ.

לאור הסערה התקשורתית, התגברה המגמה הרב-לאומית, הכוללת נהירה לפורום WALLSTREETBETS, הורדות ויראליות של אפליקציות מסחר כמו 'רובינהוד', 'שוואב' ואחרות. מטרת המשיקיעים החדשים היא לרכוש את המניות המומלצות בפורום, במטרה לאלץ עוד קרנות גידור לשלם להם ביוקר.

בראיון לרשת CNBC, הודה ולאד טנב, מנכ"ל רובינהוד, כי "החלטנו להגביל את היכולת לרכוש חלק מהמניות על מנת להגן על לקוחותינו. רובינהוד היא חברת מסחר ויש עלינו המון דרישות פיננסיות ורגולטוריות. יש דרישות מצד ה-SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית, א.ר) ועלינו להעביר כספים במסלקות. כמה מהדרישות האלה משתנות לא מעט בהתבסס על תנודתיות השוק והן עשויות להיות משמעותיות בסביבה הנוכחית שהינה לא יציבה, ומכילה המון פעילות סביב המניות האלה, שהפכו לוויראליות במדיה החברתית".

טנב לא הסביר מה הקשר בין הדרישות הרגולטוריות לבין הגבלות המסחר שהטילה 'רובינהוד'. ברשתות החברתיות הואשמה האפליקציה בכך שפעלה מטעם קרן סיטדל, שחילצה את קרן מלווין קפיטל.

בשלב מסויים, רובינהוד אפשרה ללקוחותיה רק למכור מניות של גיימסטופ, ולא לרכוש אותן, מגבלה שגרמה לירידה במחיר המניה, וככל הנראה לטובת קרנות הגידור. יש משקיעים שהתלוננו כי האפליקציות מכרו בעבורם מניות ספציפיות שהחזיקו, אף מבלי שהעניקו הרשאה כזו בעצמם. טנב הכחיש כי פעל למען גורם ספציפי כלשהו בשוק ההון.

הפגנות נגד אפליקציות מסחר

בתגובה למגבלות המסחר, עשרות משקיעים ואזרחים התארגנו להפגין מול הבורסה בניו יורק. המפגינים קראו קריאות נגד וול סטריט ו'רובינהוד', כשהשלטים שהניפו כללו קריאות "למסות את העשירים" מצד אחד ו"קנו ביטוקין" מצד שני.

 

מפגינים אחרים החלו להתייצב גם מול המשרד הראשי של רובינהוד בקליפורניה

 

הסכמה נדירה מימין ומשמאל

הסנטור טד קרוז מטקסס, ימני קיצוני ותומך הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הביע הסכמה עם ציוץ של חברת בית הנבחרים השמאלנית אלכסנדריה אוקסיו קורטז, שקראה לחקור את הגבלות מסחר באפליקציות.

אוקסיו קורטז השיבה, שהיא מוכנה לשתף פעולה עם כל רפובליקני אחר, אך לא עם טד קרוז, משום ש"ניסה להרוג אותה" לפני 3 שבועות, תוך שהיא מייחסת לו אחריות להתפרעות בגבעת הקפיטול. אוקסיו קורטז קראה לו להתנצל ולהתפטר.

הפנים המעמדיות של המאבק

קשה להבין את פרשת גיימסטופ בלי להתייחס לכך שהאמריקנים העשירים ביותר, הגדילו את עושרם בזמן המגפה. על פי נתון מנובמבר האחרון, הם הגדילו את הונם בלפחות שליש, טריליון דולר. זאת, בזמן שאמריקאים מהשורה סובלים מאבטלה, מעוני גובר ומסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה.

ההתעשרות העצומה של העשירים בתקופת המגפה נובעת בעיקר מהחלטת הפדרל רזרב להדפיס כמויות עצומות של דולרים ולהזרים את רובם המוחלט לשוק ההון, מה שמנפח את ערך המניות ואגרות החוב בשוק, אך כמעט בכלל לא מסייע לרוב האוכלוסיה.

תכניות סיוע לעסקים ולמשקי בית, ניתנו ביד קפוצה יותר. חלקן נעשו דרך מנגנון סינון בנקאי, ששיש לו אינטרס להעדיף צמצום חובות ללקוחות קיימים, על פני סיוע לעסקים הנזקקים ביותר בעת הזו.

לכן, לא מעט אזרחים חשים שמדובר ב"סוציאליזם לעשירים" וזאת על חשבון כל השאר. על הרקע הזה ניתן להבין כיצד אפליקציות המסחר אפשרו למשקיעים קטנים "להכות בחזרה" ב"בעלי החליפות מוול סטריט" במגרשה הביתי של האליטה הכלכלית.