לאורכה של רוסיה כולה, מקליניגרד שבמערב עד חבראבוסק במזרח הרחוק, מירקוצק שבגבול מונגוליה ועד קראסנודר שבחבל הקווקז צעדו בשבת ה-23 בינואר 2021, המוני אדם במחאה מדהימה מבחינת גודלה והיקפה, האנושי והגיאוגרפי.

בערים הגדולות יצאו אלפים, במוסקבה עשרות אלפים. בערים קטנות נרשמו צעדות של מאות ועשרות אנשים. אחת מהן היא יקוטסק, בה יצאו כ-100 מפגינים בטמפרטורה של מינוס 50 מעלות.

אגניה אלסינה היא סוציולוגית בת 38, תושבת סנט פטרבורג (צילום: באדיבות הכותבת)

בעיר מגוריי, סנט פטרבורג, יצאו אלפים לרחובות ואני בטוחה שיצאו עוד אלפים רבים בהמשך. במרכזי הערים נערכו תהלוכות ושוטרי היחידות לפיזור הפגנות ניסו לעצור אותן, לעיתים בשימוש באלימות כלפי המפגינים, אך לא יכלו לעצור את ההמונים.

שלוש סיבות להפגנות

אני מוצאת שלוש סיבות ליציאת האזרחים לרחובות. הראשונה היא הכלכלה. רוסיה מצויה במשבר כלכלי מעל ל-7 שנים, מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה וסיפוח קרים.  מאז תחילת מגפת הקורונה, התעצם מאוד המשבר ורמת החיים של האזרחים צונחת אל התהום.

מיליוני רוסים מבקשים עבודה, רבים אחרים, שעובדים, חווים ירידה גדולה ברווחים. והמדינה לא ששה לתמוך, לא בעסקים, ולא באזרחים.

"האופוזיציה ברוסיה זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור". אלכסיי נבלני  (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, File)

הסיבה השנייה היא תחושה כללית של חוסר צדק, במיוחד סביב השרירותיות והשחיתות שבה פועלות מערכת המשפט והמשטרה. קיימת התרעמות ציבורית גדולה נוכח מה שהרוסים מכנים  "שוד חסר בושה", בהיקפים בלתי ניתנים לתפיסה של השלטונות וקרוביהם. כשברקע מנסים לשרוד עשרות מיליוני אזרחיים עניים.

הסיבה השלישית היא התמיכה באלכסיי נבלני, אבל לא רק בו. בבתי הכלא והמעצר ישנם עשרות עצורים פוליטיים נוספים: עיתונאיים, חברים בארגוני זכויות אדם ועוד. לא משנה מהי התמונה שהשלטונות מנסים לצייר, האופוזיציה ברוסיה זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור והתמיכה הזו מתרחבת.

נבלני נתפס כמנהיג של אופוזיציה אמתית; הוא תפס את המקום בזכות, לאחר שנים ארוכות של עבודה עיקשת, ללא פחד מאיומים ועם כשרון להמשיך להתרחב. תמיד להקדים את השלטונות בכמה צעדים ולהכניס למעגלי השפעתו קהלים חדשים.

"כשההמונים כבר בחוץ, הפחד נעלם"

קבוצה הראשונה של המפגינים הם בני נוער וצעירים בגילאי 30-18, שעולמם התודעתי מתעצב ברשתות החברתיות. הם צופים ומשתפים את סרטוני האופוזיציה ולוקחים חלק בקמפיינים ויראליים.

"קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שהמציאות הכלכלית הביאה אותם לקצה". (AP Photo/Dmitri Lovetsky)

הקבוצה השנייה  הם הליברלים הרוסים. אזרחים שרוצים לראות במדינה ישות דמוקרטית אמתית, כמו במערב. הם בני גילאים שונים, בעלי השכלה גבוהה ורובם חיים בערים הגדולות.

התחושה המלווה את שתי הקבוצות הללו היא שאם לא יצאו מספיק אנשים לרחובות אז נבלני ייכנס לכלא לשנים ארוכות והסיכוי להציב אופוזיציה רלוונטית תעלם.

בקבוצה השלישית ניתן לראות מעגל רחב של אנשים עם השקפות פוליטיות מגוונות וגם כאלו שאינם מחזיקים בהשקפה ברורה. המשותף לכולם הוא חוסר שביעות הרצון מהמתרחש: חוסר היכולת להמשיך לסבול את חוסר הצדק המשווע והחוסר בשלטון החוק. מדובר בקבוצה הולכת וגדלה של אנשים שהמציאות הכלכלית הביאה אותם לקצה, בעודם מביטים בעיניים זועמות על אינספור מקרי השחיתות בכלכלה ובשלטון.

הקבוצה השלישית מתגלה כמעניינת ביותר. היה קשה להוציא אותם לרחובות בשנים האחרונות, כל עוד הצרכים הבסיסיים ביותר שלהם באו לידי מימוש. אבל בעקבות הקורונה המצב השתנה, ואת התנועה הזו, של ההמונים, יהיה קשה מאוד לעצור.

אפילו הניסיונות האחרונים של פוטין לצרף בכוח את חבל דונבאס, שבמזרח אוקראינה, לפדרציה הרוסית לא נראה שישנו את המצב.

"הכל יכול להשתנות ברגע"

כשההמונים כבר בחוץ, הפחד נעלם, אפקט ההמון פועל לטובתם ובשלב מסוים הם אפילו מצליחים להרגיש את כוחם ומנסים לעמוד מנגד לכוחות המשטרה והיחידות לפיזור הפגנות.

המחאה תמשך, אבל הכל יכול להשתנות ברגע. איני יכולה לתת תחזית, אף אחד לא יכול. נקודת המפתח הבאה יכולה להיות הבחירות לפרלמנט הרוסי בסתיו הקרוב בו המערכת 'הצבעה חכמה', אותה המציא נבלני עם צוותו, ובדיעבד הביאה להרעלתו, תצא לפועל בקנה מידה רחב.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעצרת נצחון לכבוד היבחרו מחדש לתפקיד 18 במרץ (AP Photo/Denis Tyrin)

מדובר באלגוריתם ממוחשב שמריץ נבלני בבחירות המקומיות בערים ובמחוזות, שנועד לשבור את המונופול של מפלגת השלטון 'רוסיה מאוחדת'.

האלגוריתם נועד לקדם מועמדים אופוזיציוניים עם סיכוי הגבוה ביותר למוסדות השלטון המקומיים להיבחר וכבר הוכיחה את עצמה במספר מקומות. השיטה זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור. השלטונות ובצדק, סמנו אותה כמטרה המרכזית אתה יאלצו להתמודד בסתיו הקרוב.

אגניה אלסינה היא סוציולוגית בת 38, תושבת סנט פטרבורג