כשריו דה ז'נרו נבחרה לארח את תחרות האולימפיאדה של 2016 לפני שבע שנים, היה ואגנר באסטוס מוכר מכוניות סיטרואן ופיג'ו החם ביום בעיר. בחלק מהחודשים הוא הרוויח 17 אלף ריאלים בריזלאיים, כ-5,200 דולר היום והרבה יותר אז, לפני שחל פיחות במטבע.

מאז, ההון של ברזיל, ושל באסטוס, צנח באופן קשה. בחודש האחרון הרוויח מוכר המכוניות 1,400 ריאל (425 דולר), מעט מדי מכדי לממן שכר דירה או בית ספר לשני ילדים. לפיכך, החליט באסטוס בגיל 54 להתפטר מעבודתו ולהתחיל לנהוג במונית. "נזקקתי לכסף בדחיפות," הוא אומר.

בעבר, אירוח האולימפיאדה אפשר למדינות הנמצאות בתחילת שגשוגן, להראות לעולם את עריהן המתפתחות. כך לדוגמה, היה בטוקיו 1964 ובסיאול בשנת 1988.

ב-2009, כשזכתה ריו לארח את האולימפיאדה, היה נראה כי מדובר במקרה דומה. השוק המתעורר בברזיל רחש, לצד מדינות אחרות כמו רוסיה, הודו וסין, מדינות שזכו לתואר מדינות ה-BRIC.

אך המשחקים האולימפיים השנה מגיעים בזמן קשה מאוד לברזיל, אשר סובלת ממספר אדיר של אסונות: שפל כלכלי, משבר פוליטי חמור, הפגנות ומחאות מתמשכות, דיווחים על זיהום במערכת המים, ומצב חירום אשר נגרם על ידי וירוס הזיקה.

דילמה רוסף, נשיאת ברזיל המושהית שמועמדת להדחה. צילום: סוכנות AP

דילמה רוסף, נשיאת ברזיל המושהית שמועמדת להדחה. צילום: סוכנות AP

"היו בעיות פוליטיות וכלכליות במדינות נוספות שאירחו אולימפיאדה," אמר אנדרו זימבליסט, כלכלן מאוניברסיטת סמית אשר מתמחה במשחקים אולימפיים. "אבל הצירוף במקרה הזה הוא קרוב לוודאי מעלה חששות יותר מכל דבר אחר שראיתי".

כלכלת ברזיל הצטמצמה ב-3.8% בשנה החולפת, וככל הנראה תצטמצם ב-3.3% נוספים השנה, כך על פי קרן המטבע העולמית. הכלכלה זועזעה מהצניחה במחירי מחצבי הברזל, ומוצרים אחרים שהמדינה מייבאת, באופן חלקי בגלל הירידה בביקוש מצד סין.

במהלך הגאות הכלכלית של אמצע שנות ה-2000, חגגה ברזיל את הגעתה הקולקטיבית למעמד הביניים באמצעות הלוואות גדולות לרכישת מכוניות, מקררים ופלאפונים חכמים. כעת, כמו ארצות הברית לאחר המשבר של 2008, המדינה מתמודדת עם מחסור בעבודות.

למשבר הכלכלי התלווה גם משבר פוליטי. הנשיאה דילמה רוסף הושהתה בחודש מאי לאחר שהפרה לכאורה חוקים הנוגעים לתקציב המדינה. היא עומדת למשפט, שייערך החודש בפני הסנט הברזילאי, שבו ייקבע אם תורחק לצמיתות.

השקעות עסקיות שותקו בעקבות החקירה על שחיתות בחברת 'פטרוברס', חברת ענק לאנרגיה הנמצאת בבעלות ממשלתית. החברה שהייתה שווה פעם יותר מ'מיקרוסופט' ו'ולמארט' בשוק המניות, נאלצת למכור נכסים, משדות נפט ועד חברות בת, כדי לגייס כסף להתמודד עם מחירי הנפט היורדים.

האולימפיאדה עלולה אפילו להחמיר את המצב. כדי להתכונן לתחרויות, נאלצה מדינת ריו להוציא סכומי כסף גדולים. כשהיא נקלעה לקשיים כלכליים, נחלצה לעזרתה הממשלה הפדרלית בברזיל ונשאה גם היא בעלויות, וכך העמיקה את הגירעון התקציבי שבו היא מצויה.

הריאל הברזילאי ירד ב-47 אחוז בהשוואה לדולר, מאז הוכרז כי ריו תארח את המשחקים ב-2009. הריאל הזול הופך את הייבוא ליקר וגורם להאיץ את האינפלציה, אשר עמדה על 8.8% ביוני האחרון.

האינפלציה הגבוהה מונעת מהבנק המרכזי בבריל להוריד את אחוז הריבית כדי להניע את הכלכלה, מתוך חשש כי ריבית גבוהה תביא לשחיקה מהירה יותר בערך הריאל. כתוצאה מכך שמר הבנק על ריבית בשיעור של 14.25 אחוזים.

ברמה הלאומית, מאז סוף 2014 יותר מ-5 מיליון אנשים איבדו את עבודתם. שיעור האבטלה הכפיל עצמו והוא עומד היום על 11.3%. שוק העבודה המדשדש הביא גם למיתון בתחום הנדל"ן.

למרות ריבוי החדשות הרעות, זינק שוק המניות בברזיל ב-30% השנה. נראה כי המשקיעים רואים סיבה לתקווה. מחירי הסחורות התייצבו, והמשקיעים הביעו ביטחון במדיניות הכלכלית שמיישם הנשיא המכהן מישל תמר, אשר אמר כי השקעת הממשלה נמצאת בשליטה.

גם קרן המטבע העולמית שיפרה קלות את תחזיותיה ביחס למדינה, וכעת חוזה כי כלכלתה תצטמצם רק ב-3.3 אחוזים השנה, בהשוואה לתחזית קודמת שעמדה על 3.8 אחוזים. בנוסף, הקרן חוזה כי בשנה הבאה תחזור ברזיל לצמיחה.

ועדיין, כלכלת ברזיל קטנה היום ב-5.4%, בהשוואה לאשתקד. גם מדד מחירי הקמעונאות ירד ב-9% משנה שעברה.

"אני לא רואה מאיפה תבוא הצמיחה," אמרה מוניקה דה בולה, חברה בכירה במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית. "עדיין מפטרים אנשים, ואנחנו לא יודעים מתי שוק העבודה יתייצב… אני לא רואה שום דבר מגיע מכיוון הצריכה".

באסטוס, איש מכירות של מכוניות לשעבר, עדיין מנסה להתרגל למצב החדש. עבודתה של אשתו בחברת בנייה נראית בסכנה כעת, לאחר שהסתיימה הבנייה המסיבית לקראת האולימפיאדה. הוא הפסיק לעשות קניות בסופרמרקט השכונתי, והחל לעשות קניות בסיטונאות רק אחת לחודש. חופש משפחתית? זיכרון רחוק. הוא מבין שייאלץ להתרגל לאורח חיים צנוע בהרבה.

"זה לא משהו שאפשר לתקן בשנה או שנתיים," הוא אומר. "ייקח לברזיל לפחות 10 עד 15 שנים לחזור למקום בו היינו".