קרן המטבע הבינלאומית עדכנה ביום חמישי את נתוני ההוצאה של מדינות שונות בתגובה למשבר הקורונה. לפי הנתונים המעודכנים חבילת הסיוע של ישראל שומרת על מקומה היחסי במרכז הדירוג.
בנתונים ניכר פער משמעותי בגודל החבילות, בין קבוצת מדינות בהן ניתן סיוע נרחב יותר של מעל 10% מהתמ"ג, קבוצה בינונית שנעה באיזור ה-4-8% תוצר, אליה משתייכת ישראל, ומעט מדינות להן הסיוע נמוך יותר.
קרן המטבע חילקה הפעם את ההוצאות להוצאות בריאות ולסיוע למשק. לחלוקה זו משמעות רבה, מאחר והיא מאפשרת לראות את התמיכה בפעילות הכלכלית בצורה ברורה יותר. ההוצאה על בריאות עלולה להיות מטעה, מאחר ומדינות בהן מערכת הבריאות טובה נדרשו לעיתים הוצאות נמוכות יותר כדי להתמודד עם הנגיף.
"ללמוד לחיות עם חוב גדול"
בקרן הבהירו שצעדי סיוע תקציביים ידרשו "לתקופה ממושכת, הרבה לתוך שלבי ההתאוששות מהמשבר הכלכלי", וחזרו על הקריאה להוסיף לצעדי החירום גם תכניות השקעה ממשלתית ישירה בתשתיות, מערכת הבריאות ורשת הביטחון הסוציאלי, במטרה להזניק בחזרה את הכלכלות אחרי מיתון הקורונה. בארגון ממשיכים לדבוק בקריאה להמשיך את היקפי הסיוע למשק, על אף העובדה שהחוב הממשלתי העולמי, שהיה צפוי להגיע ל-84% תוצר בעקבות המשבר, זינק ל-98% תוצר.
בדבריו לרגל פרסום הנתונים אמר ויטור גספר, ראש אגף מדיניות פיסקלית בקרן, שכלכלות מפותחות צריכות להתרגל מחדש לעובדה שיש ביכולתן לחיות עם שיעורי חוב גבוהים בהרבה ממה שהיה מקובל בעשורים האחרונים. הוא ציין שעל אף ההכפלה בשיעורי החוב הממשלתיים הכוללים בשלושים השנים האחרונות, שירות החוב הכולל (תשלומי הריבית) ירד מ-4% ל-2% תוצר עולמי. גספר אמר שמודבר ב"התפתחות עם השלכות רחבות" וכי "הלחץ להורדת שיעורי החוב הוא משהו שאנחנו יכולים למשוך לאורך שנים רבות".
"אני חושב שהגיע הזמן להכיר בעובדה שהמציאות השתנתה באופן שמצדיק חשיבה מחודשת על כללים פיסקליים ותפיסות כלליות יותר על צמצום ההוצאה" אמר גספר, והוסיף שיש מעט סיבה לשאוף לצמצום תקציבי בסביבת ריבית אפסית, אם בכלל.
פערים גדולים בחבילות
מבחינת הוצאה מיוחדת על משבר הקורונה, ישראל נמצאת בחלק האמצעי של הגרף בהשוואה למדינות המפותחות. על פי נתוני קרן המטבע, סך ההרחבה התקציבית של ישראל בחסות משבר הקורונה עומד על 6.9% תוצר. מדובר בשיעור שממקם את ישראל באמצע הגרף, אבל עם פער גדול מאד מהמדינות שהוציאו את ההיקפים הגדולים ביותר, מיוון שהוציא 11% ועד ניו זילנד שהוציא 19.1%. מנגד בדנמרק ההוצאה עומדת על 1.8% תוצר, ובפינלנד על 3% בלבד.
מתוך כלל ההוצאה, השיעור היחסי שהוקדש בישראל להוצאות בריאות גבוה מהשיעור היחסי להוצאות סוציאליות כמו מענקים ודמי אבטלה. ההוצאות לבריאות עומדות על 1.1% מהתוצר, לעומת כמעט 5.5% בבריטניה, ושיעורים אפסיים בדנמרק. לעומת זאת, הסכום שהושקע בהוצאות סוציאליות בישראל עומד על 5.8% מהתוצר, לעומת כמעט 18% בניו זילנד ו-1.7% בדנמרק.
מדינות הרווחה האירופיות, דנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה דווקא נדרשו להוצאות נמוכות בהשוואה למדינות אחרות, גם בתחום הבריאות וגם בתחום הרווחה. דנמרק, למשל, נדרשה להוסיף 0.03% תוצר לתקציב מערכת הבריאות, ופינלנד הוסיפה רק 2.6% תוצר בהוצאות סוציאליות. יתכן שמדובר בתוצאה של תקצוב מספק של מערכות הבריאות בשוטף, וקיום של מערכות תמיכה סוציאלית רחבות באותן מדינות.
בנייר עמדה שהתלווה לפרסום הנתונים הבהירה קרן המטבע כי סיוע ממשלתי נרחב מאד הוא קריטי לצליחת משבר הקורונה וחזרה למסלול של צמיחה וירידה בשיעור אי השוויון. על פי נתוני הקרן, הסיוע הממשלתי הכולל הגיע בסוף שנת 2020 ל-14 טריליון דולר, מתוכם 7.8 טריליון במענקים וסיוע ישיר לעסקים ומשקי בית.