40% מהתלמידים הערבים בישראל למדו פחות ממחצית משעות הלימוד בין מרץ לנובמבר, זאת לעומת 22% מהתלמידים היהודים – כך עולה מדו"ח השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שמתפרסם הבוקר (ראשון) ומשקף את מצבם של ילדים ובני נוער בימי הקורונה.
על פי הדו"ח, בעוד רק ב-4% מכיתות הלימוד במגזר היהודי לא התקיימה למידה מרחוק והילדים נותרו כמעט ללא מענה חינוכי, במגזר הערבי מדובר בלא פחות מ-15%. ליותר ממחצית מהתלמידים במגזר הערבי אין מחשב זמין ללמידה ואין חיבור יציב וחזק לאינטרנט, זאת לעומת 35% מהתלמידים במגזר היהודי ללא מחשב ו-30% ללא אינטרנט.
83% מבני הנוער שנסקרו בסקר דיווחו שהלמידה מרחוק גורמת להם להרגיש בודדים ומחציתם טענו שבית הספר הפסיק להיות סביבה משמעותית עבורם. בדו"ח מצוין כי כלל הילדים השיבו כי חשו בשנה האחרונה רגשות שליליים לגבי המציאות ושביעות רצון נמוכה מעצמם ביחס לשנים קודמות.
ב-2020 כל ילד שלישי בישראל הוא עני. מצב העוני לאחר תשלומי קצבאות מצביע על כך ש-30% מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני, בדומה לשנת 2019. מצב העוני בקרב משפחות חרדיות הוא אף קשה יותר, כאשר כמעט שניים מכל שלושה ילדים (57%) עני וכמעט כל ילד שני במשפחה ערבית (46%) הוא עני. כרבע מהילדים שנסקרו הביעו חשש גבוה למצבם הלימודי ולמצבה הכלכלי של משפחתם.
אלימות והזנחה
על פי הדו"ח נרשמה הכפלה במספר הדיווחים על חשד לאלימות כלפי ילדים. במהלך החודשים מרץ-אוקטובר הוכפל מספר הפניות, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה בנושא חשד לאלימות כלפי ילדים.
מספר הפניות למוקד 105 (המטה להגנה על ילדים ברשת) עלה בתקופה המדוברת ב-63% לעומת שנת 2019. במועצה לשלום הילד מציינים שהפניות השכיחות ביותר למוקד הן: איום בהתאבדות, בריונות ועבירות מין. שני שליש מהפניות היו לגבי נערות. שליש מהאירועים התרחשו באינסטגרם ורבע בוואטסאפ.
עוד צוין כי חלה עלייה של 14% בגין פתיחת תיקים על הטרדות מיניות. במשטרה מעריכים כי הסיבה לכך היא השהייה הממושכת של בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות בימי המגפה.
מספר הפניות בחשד להזנחה ופגיעה בקטינים מצד מבוגרים ירד משמעתית, כמו גם ירידה במספר התיקים שנפתחו עקב פגיעה מינית בקטינים בתוך המשפחה. במועצה לשלום הילד מסבירים כי ה"שיפור" בנתונים קשור ככל הנראה לכך שקשה לאתר את הפגיעות נוכח המצב החדש וכי ישנו מחסור בגורם חיצוני מפקח כמו מערכת החינוך, שמהווה גורם מתריע מרכזי.
אובדנות וסיכון
מאז תחילת הסגר השני חלה עליה של כ-24% במספר הערכות הסיכון שנערכו בשירותים הפסיכולוגיים של משרד החינוך, במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. במרכזים טופלו 340 ילדים בסיכון אובדני – עלייה של כ-40% מהתקופה המקבילה אשתקד.
כמו כן, נרשמה עלייה משמעותיות במספר הפניות בנושא ילדים ונוער בסיכון בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, וכן עלייה משמעותית בדיווחים על בעיות חדשות ועל חומרתן בקרב צעירים המשולבים בתכניות המיוחדות בתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון.
"הפער בין הילדים והילדות שלנו הולך וגדל"
"הנתונים מפחידים" התייחס הבוקר נשיא המדינה, ראובן ריבלין לדו"ח. "כשנצרף להם את הנתון החמור, על פיו 41% מהתלמידים הערבים לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, נבין לצערנו כי הפער בין הילדים והילדות שלנו הולך וגדל".
הנשיא מתח ביקורת על המצב הפוליטי ודרש תכנית שיקום חברתית-כלכלית שתיושם לאחר הבחירות. "אנחנו האזרחים חייבים לעשות הכול, הכול, כדי להבהיר לנבחרי ונבחרות הציבור שלנו שאחרי הבחירות חובה עליהם להתגייס להבטחת הווה טוב לכולנו ועתיד טוב יותר לילדינו".
יו"ר המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "הבעיות, הנזקים והסיכונים הם כאן ועכשיו, ולא הם ולא הילדים יכולים להתאים את עצמם לסדר היום הפוליטי או להמתין ליציבות ממשלית או להעברתו של תקציב. אסור לחכות לכינונה של ממשלה חדשה ואסור שהעובדה שאנחנו שוב בתקופת בחירות והמדינה מנוהלת שוב על ידי ממשלת מעבר יעכבו מתן מענים מידיים, בניה של תכנית ממשלתית מקיפה והוצאתה לפועל תוך גיבוי תקציבי".
ח"כ אורלי פרומן (תל"ם): "דו"ח המועצה לשלום הילד משקף את הפקרתם של ילדי ישראל על ידי הממשלה. 900 אלף ילדים חיים מתחת לקו העוני. מעגל שאליו נוספים בכל יום עוד ועוד ילדים. בהיעדר יישום חוקים ועיכוב העברת תקציב מדינה, הובילה הממשלה לפגיעה ישירה במשפחות רבות. משבר הקורונה כמובן החריף את מצבן, אך חוסר ההתייחסות פוגעת בהן יותר ומונעת מהן לשפר את מצבן. לאהוב ילדים זה לא רק לחבק אותם במסע בחירות, זה לא רק להצהיר שאוהבים. לאהוב ילדים זה להציבם בראש סדר העדיפויות הלאומי. זו מטרת העל לממשלה החדשה".
