שיעור האבטלה הרחב הממוצע ב-2020 עמד על 18.2%, כ-761 אלף איש, כך פרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון מתבסס על סקר כוח האדם אותו ערכה לאורך השנה.
הירידה המשמעותית ביותר בשיעורי התעסוקה נרשמה בקרב החברה הערבית. בחברה החרדית דווקא נרשמה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה והתעסוקה. על פי נתוני הלמ"ס, מספר המועסקים ב-2020 עמד על כ-3.9 מיליון, מהם כ-3.4 מיליון שכירים. ממוצע שעות העבודה בשבוע ירד מ-35.8 ב-2019 ל-33.5 ב-2020.
שיעור האבטלה הרחב כולל אנשים שחיפשו עבודה אך נותרו בלתי מועסקים, עובדים שנעדרו מעבודתם בשל מגפת הקורונה (עובדים בחל"ת), וכן עובדים שפוטרו מאז תחילת המשבר בחודש מרץ 2020 שנמנעו מלחפש עבודה. עוד נכללים בנתון מובטלים שהצהירו כי הם מעוניינים לעבוד אך לא מחפשים עבודה בשל השלכות משבר הקורונה.
כ-183 אלף מחפשי עבודה בממוצע בין מרץ לדצמבר
שיעור מחפשי העבודה שנותרו בלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, עמד בחודשים מרץ עד דצמבר על 4.5% בממוצע לחודש, כ-183.3 אלף איש. בשנים רגילות מהווה נתון זה את המדד הרשמי לאבטלה במשק וב-2019, ערב המשבר, עמד על 3.8% בלבד.
המספר הממוצע של עובדים שנעדרו מעבודתם בשל מגפת הקורונה (הוצאו לחל"ת) עמד בתקופה זו על 466.4 אלף איש לחודש. מספר המפוטרים בשל משבר הקורונה שנמנעו מלחפש עבודה עמד בממוצע על 85.7 אלף איש. מספר המובטלים שהעידו כי היו רוצים לעבוד אך אינם מחפשים עבודה בשל השלכות המגפה עמד, בממוצע, על 25.8 אלף איש.
עלייה משמעותית במספר המתייאשים מחיפוש עבודה
ב-2020 נרשמו בישראל 17.3 אלף מתייאשים מחיפוש עבודה, זאת לעומת 10.9 אלף בשנה הקודמת. 57.8% מהם היו גברים ו-42.2% נשים. חלקם של היהודים מכלל המתייאשים הגיע ל-60.1%.
43.7% מכלל המתייאשים מחיפוש עבודה טענו כי "אין עבודה מתאימה במקצוע". סיבות שכיחות נוספות היו היעדר עבודה מתאימה באזור המגורים (22.4%) והיעדר עבודה מתאימה מבחינת שכר, שעות עבודה או עניין בעבודה (16.5%).
ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה
שיעור התושבים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) שלקחו חלק בכוח העבודה, כלומר עבדו או חיפשו עבודה, ירד מ-80.4% ב-2019 ל-79.2%. בקרב יהודים ירד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקבוצת גיל זו מ-86% ל-85.5%.
כאמור, בחברה החרדית עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מ-67.4% ל-68%. בחברה הערבית נרשמה ירידה משמעותית, מ-56.9% ב-2019 ל-53.2% ב-2020.
העלייה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בחברה החרדית הייתה הן בקרב גברים (מ-54.9% ל-55.2%) והן בקרב נשים (מ-80.2% ל-81.3%). עם זאת, בעוד ששיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה מ-76.7% ל-78%, שיעור התעסוקה של גברים חרדים דווקא ירד במעט מ-52.5% ל-52.3%.
שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים ירד מ-77.7% ל-7.2%. בקרב יהודים בכלל ירד שיעור המועסקים מ-83% ל-82.1%. בקרב יהודים חרדים עלה שיעור המועסקים מ-64.5% ל-65% ובחברה הערבית ירד שיעור המועסקים מ-55.3% ל-51.7%.
