גלעד קריב מגדיר את עצמו כאיש של שתי תנועות רעיוניות: התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית) שהוא משמש כמנכ"ל שלה, ותנועת העבודה שהיא ביתו הפוליטי ב-25 השנים האחרונות, למעט כשנה במהלכה עזב את מפלגת העבודה כשחבר לסתיו שפיר בנסיות להקים את 'המחנה הדמוקרטי'.
למפלגת העבודה חזר לאחרונה, לאחר נצחונה של מירב מיכאלי בבחירות לראשות המפלגה. הוא נשוי לנועה, אבא לשלושה, נולד בתל אביב, גר בגבעתיים, משפטן, רב רפורמי וטבעוני.
אז למה בעצם מפלגת העבודה? יש כל כך הרבה אפשרויות.
"הבחירה הזו היא לא בחירה חדשה, בנעורי הייתי בנוער מפ"ם וכשהוקמה מרץ בחרתי להצטרף דווקא למפלגת העבודה. זה הבית הפוליטי שלי. המקום הטבעי שלי. זו המפלגה שהניפה את הדגלים שאני מאמין בהם: הסוציאל דמוקרטי, המדיני, ועכשיו בשנים האחרונות היא מניפה בעוז גם את הערכים הדמוקרטיים של פלורליזם.
זה לא לקפוץ ראש לבריכה ריקה?
"אין ספק שהמפלגה חוותה תקופות לא פשוטות בשנים האחרונות. זה לא סוד שלרבים הייתה תחושה שהמפלגה מסיימת את דרכה. אבל אני חושב שמירב מיכאלי הוכיחה מה אפשר לעשות עם תעוזה ונחישות, ובעיקר שיש ציבור ישראלי שמחכה לחזור הביתה".
ובכל זאת, מה יש במפלגה הזאת שגורם לך ולרבים אחרים להתמודד על מקום ברשימה שלה לכנסת?
"אני סולד מרשימות מועמדים של תוכניות ריאלטי שאין מאחוריהן תשתית קהילתית, אירגונית וחינוכית. אני מאמין במפלגה שמייצגת מחנה וקהל ומהווה שפיץ של פירמידה. הבסיס צריך להיות רשת ענפה של מפעלי חינוך, של תנועות רעיונויות ושל קהילות. לכן אני גם אופטימי לגבי מפלגת העבודה.
"אני חושב שביום חמישי נראה שהמרכז שמאל מתנקז למפלגות שיש להן ותק. כמו מרץ, העבודה ויש עתיד. מרב לא הצטרפה למפלגה אחרת והדברים הפוכים לחלוטין. זה ראשית השיקום של מחנה המרכז שמאל".
אתה אומר את זה עכשיו, אבל לפני פחות משנתיים עזבת את מפלגת העבודה בשביל מיזם פוליטי חדש וחסר ותק. לא אהבת את הכיוון שלקחה המפלגה בשנים האחרונות.
"אני אומר בכנות, התשובה היא לא. תמיד האמנתי במפלגות וסדר יום של מפלגות. בשלב מסוים חשבתי שמפלגת העבודה צריכה להוביל את החיבור במחנה הדמוקרטי.
![ח"כ מירב מיכאלי. "הצליחה להחיות את המפלגה בלי טשטוש המסר" (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2020/12/141220_knesset1.jpg "ח"כ מירב מיכאלי. "הצליחה להחיות את המפלגה בלי טשטוש המסר" (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)")
הם לא רצו את זה אבל עשו את זה בחיבור עם מרצ. אני חשבתי שבחיבור הראשון יכלו ליצור תשתית יותר רחבה. חששתי שמפלגת העבודה תיבלע ותיעלם, והנה מירב מיכאלי הצליחה להחיות את המפלגה שלא על ידי טשטוש המסר".
אתה מדבר על שיח של אחדות, לאורך השנים היו לך לא מעט היתקלויות חזיתיות עם אנשי הימין הקיצוני ועם ההנהגה החרדית. איך זה משתלב?
"אני גאה בזה שהתנועה שלי ואני באופן אישי מתייצבים חזיתית נגד הימין הקיצוני הלאומני והגזעני בישראל. נגד הגלים העכורים שמגיעים מחלק מהשחקנים בציונות הדתית. יש דברים שמולם צריך לעמוד בעוז.
"לעולם לא תראה אותי מתבטא בשיח של שנאה כלפי הציבור המתנחלים. ומצד שני אני לא מוכן לעשות להם הנחות על תופעות כמו נוער הגבעות, תג מחיר והתבטאויות גזעניות של רבנים".
"אני גם גאה מאוד בכך שעמדתי בבית המשפט העליון בדרישה לפסול את מיכאל בן ארי, תלמידו של כהנא, מלהתמודד לכנסת. תופעות כמו הסתה גזענית צריכות להיות מחוץ לתחום. התפקיד שלי הוא לא רק פוליטי אלא גם רוחני. להשמיע קול של יהדות אלטרנטיבית, שוחרת שלום".
אז בהקשר של יהדות אלטרנטיבית היו לך עימותים עם חברי הכנסת החרדים?
"לגבי הציבור החרדי אני מבכה את המצב. יש לי ענף חרדי במשפחה. שני בני דודי החרדים נפטרו מקורונה. אני מסתכל והלב קודם כל נחמץ. זו טרגדיה עמוקה. אני מבכה את חוסר היכולת שלי כרב רפורמי לנהל סיג ושיח עם המנהיגות החרדית. לצערי המנהיגות הפוליטית של החרדים מתקשה לנהל שיח עם החברה הכללית בישראל.
"אפשר להבדיל בין שיח של שנאה לבין חילוקי דעות ואמירות ברורות. לא כל דבר מחייב הסכמה או התרפסות פוליטית, אבל אפשר לעשות את הדברים מתוך תפיסת עולם ולא מתוך עוינות. קח את מתווה הכותל, זה משא ומתן שניהלנו מול דרעי וגפני וליצמן. אני יודע איפה נמצאים חלקים גדולים בציבור החרדי בנושאי השתלבות בשוק העבודה או בסוגיו חינוך. בסוף זו המדינה שמפקירה אותם".
מה זאת אומרת המדינה מפקירה אותם?
"יש מגזר אחד בישראל שלא מציעים לו חינוך ממלכתי. החינוך הממלכתי הערבי הוא לא במצב טוב. אבל הוא קיים . במגזר החרדי המדינה פשוט הפקירה אותם. אין פיקוח על הכשרת המורים, לא על בטיחות במתקנים. באיזו תפיסה ציונית או סוציאל דמוקרטית אפשר לקבל את זה של- 15% מתלמידי ישראל אין אופציה ממלכתית. אם היינו מציעים אפשרות כזו היא הייתה מכה שורש. היו קשיים. אבל זה היה קורה".
את תהיה מוכן לשבת עם המפלגות החרדיות בקואליציה משותפת?
אני אישית בוודאי שכן. בסופו של דבר צריך לבנות קואליציה. בממשלה של נתניהו אני לא מוכן לשבת, אבל עם המפלגות החרדיות בהחלט כן, אבל לא בכל תנאי. לא אסכים לפגוע בזכויות הקהילה הגאה או להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. אבל יכולה בהחלט להיבנות שם שותפות.
"אם לדבר ריאל פוליטיק, שתי המפלגות החרדיות כרתו ברית אסטרטגית עם נתניהו והסיכוי היחיד שהן תבואנה לשבת אתנו הוא רק אם נגיע לגוש חוסם. אבל יכול להיות. אני בטח לא שולל את זה מקדמית".
ממה שאתה אומר אפשר להסיק שאתה חושב שהכניסה של מפלגת העבודה לממשלה הייתה טעות.
"אני חושב שמפלגת העבודה עשתה טעות בהצטרפות לממשלת נתניהו. התוצאות מדברות בעד עצמן. הממשלה הזו גם נכשלת בטיפול בעניינים הבסיסים ביותר וגם מתפרקת. אני מאמין שהדברים נעשו מתוך אחריות אבל זו הייתה שגיאה. אני לא מחפש להכות על החזה של אף אחד. מפלגה שרוצה להיות מפלגת שלטון צריכה לדעת גם להיות מפלגת אופוזיציה".
בוא נאמר שאתה נכנס לכנסת, ואפילו שותף לקואליציה. מה עושים אחרת בניהול המשבר?
"ברור שכרגע יש כמה דברים שצריכים להתרחש. הראשון הוא שחייב להתקיים מהלך אפקטיבי ליציאה מהמגפה ומנתוני התחלואה הגבוהים. החיסונים לבדם לא יעשו את העבודה. אני לא מדען, אבל כולם מבינים את זה ולכן צריך להחליף דיסקט. צריך לבצע אכיפה רצינית יותר וחכמה יותר במקומות הנדרשים תוך העמדת פתרונות לאוכלוסייה.
"צריך להפסיק את האכיפה הבררנית והיעדר המדיניות הברורה. זה דבר לא ראוי. חתונות הענק והלוויות וגם תופעות במגזרים אחרים. יש צורך בשידוד מערכות בתחום האכיפה.
"העניין השלישי הוא מערכת הבריאות הציבורית שזקוקה למהלך חירום של חיזוק. בטח יש פה תו מחיר תקציבי אבל לא רק. יכול להיות שיגיע לפה עוד גל הידבקות חמור יותר ולכן צריכה להיבנות תכנית רצינית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית לטווח הקרוב והרחוק.
"בהקשר הכלכלי האתגר המרכזי הוא החזרת מובטלים לשוק התעסוקה. צריך לעשות שימוש מושכל בגירעון. זה בסדר שיש גרעון וצריך להשתמש בו כדי לייצר תשתיות ארוכות טווח. עכשיו העניין המרכזי הוא השבת אנשים לשוק התעסוקה, השבת מערכות המסחר התרבות והשירותים החיוניים שנפגעו".
אתה מדבר במושגים מאוד כלליים, במגרש הפוליטי יש מי שכבר הניחו תכניות הרבה יותר מעמיקות ומפורטות
"אומר בכנות, אני לא מציג תכנית כזו כי זה לא תחום העיסוק המרכזי שלי. אני מגיע מהעולם של החוסן הדמוקרטי, חופש דת ופלורליזם. אני לא מתיימר לדעת הכל. אבל מה שחשוב זו קריאת הכיוון. כשהמפלגה תקבל את המושכות נדע להביא תכניות עבודה. לא שם הבעיה".
אז מה הבעיה?
"הבעיה היא ההכרח לנהל את הקרב הזה מתוך אינטרסים פוליטיים צרים. אני פתוח למגוון אפשרויות לטיפול בשיקום המשק. אפשר לבחור כל מיני חלופות גם בתחום התעסוקה והחיזוק של המערכות הציבוריות וגם בתחום האוכלוסיות המוחלשות. אבל צריך להחליט לטפל בבעיות האלה".
אני אשאל שאלה גסה, את מי תרצה לראות לצידך ברשימה?
"אני לא אכנס לשמות עכשיו. אבל יש הרבה מאוד מועמדים ומועמדות טובים ומתוכם צריך לבחור. גם אני כחבר מפלגה הולך להצביע. לדעתי יש שלשוה פרמטרים שכדאי לחשוב דרכם.
"צריך לבחור רשימה שתדע להניף את כל הדגלים שאנחנו צריכים לעסוק בהם. אני לא רוצה להיות במפלגה שיודעת לדבר רק חופש דת. צריך שיהיו קולות מגוונים ואנשים שיודעים להוביל כיוונים שונים. לכן אני מאמין שהחברים צריכים לחשוב באיזה תחומים המפלגה צריכה לעסוק ומי יכול להוביל אותם.
"הדבר השני הוא ניסיון. צריך אנשים שיודעים להוביל מהלכים ציבוריים ולהוביל תשתיות ציבוריות. זה לא עניין של גיל. יש אנשים צעירים עם קבלות. אבל אי אפשר שעקומת הלמידה תתחיל ביום הראשון בכנסת".
"הדבר האחרון, אנחנו עדיין לא מפלגה של 30 מנדטים ולכן נשאלת השאלה מי יודע להביא איתו קהל. לא רק אנשים מוכשרים וראויים אלא אנשים שיודעים להביא קהלים חדשים למפלגה".
