שוק האשראי בישראל הפך בשנים האחרונות לשדה קרב בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, והחזית הנוכחית היא החלטת בנק הפועלים להרחיב את השירותים באפליקציית התשלומים "ביט" – להפוך אותה לארנק דיגיטלי באמצעותו ניתן לשלם בקופה, ולהצמיד לה כרטיס אשראי חוץ בנקאי. לאחר שרשות התחרות החליטה שלא להתערב ולעצור את המהלך, נותר לראות האם בנק ישראל ימנע אותו בעצמו, והנגיד אמיר ירון צפוי לקבל החלטה בנושא כבר השבוע.

בשבועות האחרונים מתכוננים בבנק הפועלים להרחיב את אפליקציית התשלומים שלהם, ביט, ולהנפיק שירות כרטיסי אשראי חוץ בנקאי תחת המותג "ביט קארד". את המיזם מתכננים בבנק הפועלים להשיק בשיתוף פעולה עם חברת כרטיסי האשראי "כאל", כשחברת כרטיסי האשראי תהיה זו שמנפיקה בפועל את הכרטיס.

הבעייתיות במהלך נובע מהסתירה לכאורה בינו לבין רוח חוק שטרום שחוקק בשנת 2016, שהפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. המטרה מאחורי החוק הייתה להגביר את התחרות בשוק האשראי הצרכני והעסקי על ידי הכנסת שחקנים נוספים לשוק שיוכלו להתחרות בבנקים, ובעיקר בשני הבנקים הגדולים- בנק הפועלים ולאומי.

מתוך הכרה בכך שלשני הבנקים הגדולים יש כוח גדול בהרבה מחברות האשראי שהופרדו מהם לפני כמה שנים, החוק העניק לאותן חברות "הגנת ינוקא" -הגבלות על הפעולות שמותר לבנקים לעשות כדי להתחרות בהם. החוק קובע שהבנקים ימנעו בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים למשך שלוש שנים, כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לבנות את ציבור הלקוחות שלהם.

מתנגדי המהלך טוענים שמדובר בניסיון ציני מצד בנק הפועלים להמשיך ולנצל את הכוח והיתרון היחסי שלהם מול חברות כרטיסי האשראי הקטנות יותר. אפליקציית התשלומים ביט חולשת על 80% משוק אפליקציות התשלומים, והשירות יוצע לכל משתמשי האפליקציה, ללא הבדלה בין לקוחות הבנקים וחברות האשראי. טענת המתנגדים היא שבנק הפועלים אפשר לעצמו להפעיל את אפליקציית התשלומים בחינם בעבור הלקוח, תוך ספיגת הפסדים, כדי לייצר לעצמו לקוחות לשירות אשראי שיתחרה עם אלו של חברות כרטיסי האשראי.

גם שיתוף הפעולה בין הפועלים לכאל גרמה להרמת גבה אצל מתנגדי המהלך: כאל, שנמצאת בשליטת בנק דיסקונט, היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שלא חל עליה חובת ההפרדה, בגלל הגודל הקטן באופן יחסי של בנק דיסקונט.

בבנק הפועלים טוענים מנגד כי בעקבות הרפורמה כרטיס האשראי לא מונפק על ידיהם אלא על ידי חברת כ.א.ל. עוד טוענים כי השוק בו הם פועלים הוא שוק האפליקציות הוא שוק אחר ושונה משוק כרטיסי האשראי, וכי אסור שהרגולציה תבלום את התחרות בתחום זה.

על פי רשות התחרות אמנם אין סיבה להתערב כדי למנוע את המהלך, אבל הנושא נמצא תחת בחינה, והיא תתערב רק במידה שימצא ש"בנק הפועלים מנצל את נתחי השוק הגבוהים שיש לו בשוק האפליקציות כדי להשיג כוח שוק בשווקים אחרים, ואם בנק הפועלים מנסה לחסום בכל דרך שהיא אפליקציות מתחרות וארנקים דיגיטליים מתחרים". על פיהם, הדרישה למנוע מבנק הפועלים לספק שירות לציבור המשתמשים באפליקציית התשלומים שלו עלולה להוות פגיעה התחרות החופשית ללא כל הצדקה.

מבנק הפועלים נמסר: "ביט היא אפליקציית התשלומים הפופולרית ביותר בגלל חדשנותה וחווית הלקוח הנהדרת שלה. לצערנו, חלק ממנפיקי כרטיסי האשראי חסמו את הארנק הדיגיטלי של ביט מסיבות כאלה ואחרות לשימוש לצורך תשלום בנגיעה, מה שמונע ממשתמשי ביט לקבל את החוויה לה הם רגילים ובכך אילצו אותנו לספק להם את כרטיס ביטקארד על מנת שיוכלו לפעול בארנק. כאל היא מנפיקת הכרטיס ונותנת האשראי בו, בדיוק בהתאם לרוח ועדת שטרום והיא תרחיב את האפשרויות העומדות בפני הצרכנים. יתרה מזו, אנחנו מממנים את הסליקה של חברות כרטיסי האשראי ובכך מגדילים את הכנסותיהן.

"בנק הפועלים פנה לכל שלושת חברות כרטיסי האשראי וחברת כאל הייתה הזריזה ביותר אשר ידעה לעמוד בלוחות הזמנים של כניסת תקן התשלומים emv לישראל, התקן הטכנולוגי המאפשר ביצוע תשלומים מתקדמים דרך הנייד."