החלטת הממשלה אתמול (ראשון) על הארכת הסגר בארבעה ימים נוספים לא כללה בתוכה מתווה כלשהו של יציאה ממנו. "אני מקווה שאם לא תהיינה הפתעות נוספות, אנחנו נוכל לפתוח את החינוך והכלכלה שלנו בהדרגה", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח הישיבה. למעשה, השבועות האחרונים זימנו הפתעות רבות שערערו את המוכר והידוע למערכת הבריאות ולציבור אודות התנהגות נגיף הקורונה והמאבק בו. חישוב המסלול מחדש דורש בירור שאלות שהתשובות עליהן אינן ידועות, והכרעה בדילמות קשות.

אחרי שלושה שבועות של סגר מהודק, מבצע חיסונים בהיקף נרחב, והתמודדות עם מוטציות של נגיף הקורונה שמשנות את התנהגותו, המומחים מסכימים על נקודה אחת: ישראל נמצאת בנקודה מורכבת מאוד עם הרבה סימני שאלה על ההמשך.

ההמלצה להאריך את הסגר מגובה בהמלצת קבינט המומחים שמייעץ לפרויקטור הקורונה, בראשותו של פרופ' רן בליצר שגם הציג את המלצתו לשרי הממשלה. בניגוד להתנהלות בסגרים קודמים ואף לשיח בתחילת הסגר השלישי, ההמלצה אינה נובעת מהנחה שמספר ימים נוסף תחת סגר יורידו את התחלואה באופן משמעותי, אלא מצורך 'להרוויח זמן'. המומחים טוענים שהאסטרטגיות הנוכחיות לא עובדות, ושנדרש חישוב מסלול מחדש, אך שכיום יש יותר מידי שאלות פתוחות כדי לזהות מה צריך להיות ההמשך. עוד שבוע, בליצר טוען, יהיה אפשר לענות יותר בביטחון על השאלות הבוערות היום.

תמונת המצב הנוכחית: אחרי שמקדם ההדבקה R ירד מ-1.8 בשיאו בדצמבר ל-0.9 לפני שבוע, השבוע התחילה מגמת עליה במקדם ההדבקה שהגיע ל-0.95. העלייה במקדם ההדבקה אמנם מצומצמת עדיין, אבל היא אחידה בקרב כל המגזרים ועצם הגעתה אחרי חודש של סגר ובתוך מבצע החיסונים מדאיגה את משרד הבריאות ואת המומחים.

מספר החולים הקשים נשאר יציב, מעל 1,000 חולים קשים ברחבי הארץ – אבל מספר החולים הקשים מעל גיל 60 יורד, כנראה בגלל השפעת החיסונים, בזמן שמספר החולים הקשים מתחת לגיל 60 עולה. ובקרב המוטציות, משרד הבריאות מעריך כי 40% מהמאובחנים הנוכחיים נדבקו מהווריאנט הבריטי של הנגיף.

ובצד הצעדים, נכון להיום כ-40% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 נמצאים כבר ברמת מיגון המלאה שמספק החיסון (שבוע אחרי מנה שנייה). ישראל נמצאת חודש לתוך סגר הדוק שההיענות ציבורית אליו נמוכה ביחס לסגרים הקודמים. נתב"ג נסגר השבוע, אבל לא לפני שהווריאנטים השונים נכנסו לישראל, והווריאנט הבריטי התפשט בעוצמה רבה.

עד כמה החיסון ישפיע כשחלק גדול יותר מהאוכלוסייה יהיה כבר מחוסן?

בעוד שבוע קרוב ל-70% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יהיו שבוע אחרי המנה השנייה של החיסון, כלומר, תהיה להם רמה גבוהה של מוגנות מהמחלה. צפוי שרמת התחלואה הקשה בקרבם תמשיך לרדת, וחיים יינצלו בהתאם. אבל – האם החיסון גם מונע הידבקות? מכיוון שפייזר ומשרד הבריאות לא עשו בדיקות סקר של מחוסנים, לא ידוע עדיין אם החיסון מונע הידבקות א-סימפטומטית. יכול להיות שהאוכלוסייה המחוסנת תמשיך להידבק ולהדביק, ואם כן אז השפעת החיסון על מקדם ההדבקה תהיה צנועה. אם כן מחוסנים פחות מדביקים, צריך לראות השפעה על מקדם ההדבקה בקרוב.

למה היקף התחלואה הקשה בקרב צעירים עולה?

כבר מתחילת המגפה היה ידוע שאפילו צעירים בריאים יכולים לפתח מחלה קשה. החשבון הפשוט מסביר כי שככל שיותר מבוגרים מחוסנים ושיעור המבוגרים החולים קשה ירד, שיעור הצעירים החולים קשה יעלה בהתאם. ייתכן שמספר המאומתים הגבוה הממושך מסביר מדוע מספר החולים הקשים מתחת לגיל 60 עומד היום על 40 ברחבי הארץ, יותר מכל נקודת זמן אחרת במשך המגפה. אבל יש גם אפשרות נוספת, לפיה הווריאנט הבריטי של הנגיף לא רק מתפשט מהר יותר, אלא גם מגביר את הסיכוי לתחלואה קשה.

עד כמה הווריאנט הדרום אפריקאי, או וריאנטים דומים, מתנהגים אחרת?

עד כה התקבלו ראיות מעבדתיות שהחיסונים לקורונה חלשים יותר כנגד הווריאנט הדרום אפריקאי, אך עדיין לא ידוע אם תהיה לכך השפעה בשטח וכמה. לא ברור גם האם הווריאנטים גורמים להידבקות שנייה של מי שכבר החלים.

גם לגבי הידבקות שנייה של מחלימים לא ברור עדיין אם הווריאנטים החדשים מציבים סיכון מוגבר ואם יהיה צריך, למשל, לבטל את הפטור מבידוד של מחלימים בעקבות התפשטות של וריאנטים חדשים.

איך יתנהג הציבור?

התנהגות הציבור היא לא פחות חשובה מהתנהגות הנגיף. לשאלות כמו האם הציבור ימשיך להישמע להנחיות של מניעת התקהלויות וחבישת מסכות, האם הקנסות המוגברים יועילו נגד התקהלויות, ואיזה אחוז של האוכלוסייה לא יענה לקריאה להתחסן, תהיה השפעה דרמטית על שיעור ההתפשטות או הדעיכה של המגפה.

להחלטות הממשלה לקבל החלטות אחראיות יש גם משמעות דרמטית. האם ניתן יהיה לצאת מהסגר לפתיחה זהירה ומדורגת, ולהפעלת מערכת החינוך בקפסולות, או שכמו בפעמים הקודמות הממשלה, שנמצאת גם בתקופת בחירות, תיכנע ללחצים לפתיחה מהירה ולא מבוקרת?

לפי קבינט המומחים, צריך לנצל את השבוע הקרוב כדי לחסן כמה שיותר חברי קבוצות סיכון ולהשלים כמה שיותר פערי מידע. המלצה נוספת היא להשלים את פערי התקציב והאיוש של מערכת הבריאות, כדי לאפשר התמודדות עם השלבים הבאים של המגפה, מבלי לדעת עדיין מה הם יהיו.