השבוע דחה בית המשפט העליון את ערעורו של אליעזר פישמן, אחד מבעלי ההון הגדולים בישראל, בעניין חוב של 196 מליון שקלים למס הכנסה. לאחר שבחודש מאי האחרון ביקש בנק לאומי מבית המשפט המחוזי בתל אביב לממש את השיעבודים הפרטיים של פישמן בגין חוב של כמיליארד וחצי שקל לבנק, פתח מס הכנסה בהליך של כינוס נכסים נגד פישמן. סך כל חובותיו של פישמן, בעליהם של 'כלכלית ירושלים', העיתון גלובס, וחברות רבות נוספות, לבנקים ולגופים נוספים מוערכים בכארבעה וחצי מיליארד שקלים.
ערעורו של פישמן עסק בשומה משנת 2006 על רווחי ההון שלו ושל חברת פישמן רשתות בע"מ שבבעלותו. בעקבות עסקת מט"ח כושלת בלירה הטורקית בה הפסיד כ-400 מליון שקלים, נאלץ פישמן למכור כמה מהחברות בהן החזיק על מנת לפרוע את חובותיו לבנקים מזרחי ודיסקונט. פישמן ביקש לקזז את הפסדיו בשוק ההון עם רווחי ממכירת החברות, בחישוב המס מרווחי הון שהיה עליו לשלם. רשות המיסים סירבה לקבל את טענותיו של פישמן. לאחר שלוש שנות התדיינות פסק בית המשפט העליון לטובת רשות המיסים.
בעקבות פסיקת בית המשפט, ביקשה רשות המיסים להכריז על פישמן כפושט רגל. זאת לאחר שנמנע פישמן מלשלם את תשלום החוב הראשון שלו בסך 25 מליון שקלים. ברשות המיסים חוששים כי אין ביכולתו של פישמן לשלם את חובו מאחר והתחייבויותיו לנושים שונים עולות על סך נכסיו. אם בית המשפט יקבל את בקשתה של רשות המיסים, יכנס פישמן להליך של כינוס נכסים, וניהול כל נכסיו יועבר לידי מפרק שימונה על ידי בית המשפט. המפרק יפעל למכירת הנכסים השונים על מנת להשיב לנושיו של פישמן כמה שיותר מחובותיו.
למי חייב פישמן?
חובתיו של פישמן נאמדים בכארבעה וחצי מיליארד שקלים. בנק לאומי ובנק הפועלים מחזיקים בין מיליארד למיליארד וחצי ש"ח חוב כל אחד. בנוסף, חייב פישמן כחצי מיליארד שקל לבנק דיסקונט, כ-400 מיליון שקל לבנק המזרחי וכ-300 מליון שקל לבנק אגוד. חובות אלה כוללים גם חובות שהבנקים כבר מחקו לפישמן לאחר שלא הצליח לעמוד בהחזרים. על פי ההערכות נכסיו של פישמן שווים לכמחצית מחובותיו.
כיצד הצליח פישמן לגייס חוב כל כך גדול?
פישמן נחשב אחד מחלוציה של שיטת המינוף בהיקפים גדולים, אותה פיתח במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. פישמן, החל את דרכו כאיל הון כשהקים בתחילת שנות השמונים שתי קרנות שניהלו כספים בהיקפים של כמיליארד וחצי שקל. שמו התפרסם כמי שלא יכול להפסיד.
יש שטוענים ששיטת המסחר של פישמן בבורסה הייתה ההשראה לאסטרטגיה של הבנקים בפרשת ויסות המניות, שהביאה למשבר הענק באמצע שנות השמונים. פישמן נודע כאיש עסקים שלוקח סיכונים גדולים. במהלך השנים התמקד במסחר במט"ח ובנדל"ן ורכש מספר חברות שהיו בקשיים. את קפיצת המדרגה בעולם העסקים ביצע לאחר שרכש את חברת 'כלכלית ירושלים' מהמדינה במכרז סגור, ודרכה הוא מנהל את עסקי הנדל"ן שלו. עסקה שבעקבותיה אמרה מבקרת המדינה דאז, מרים בן פורת, כי המדינה יכולה הייתה לקבל מחיר טוב בהרבה. את האשראי הגדול בבנקים קיבל פישמן בזכות יכולת השכנוע שלו והיכולת שלו לקשור קשרים. פישמן היה מקורב לראשי הממשלה לשעבר – אהוד אולמרט ואריאל שרון וגם לעמירם סיון ששימש כמנכ"ל בנק הפועלים. נראה כי גם אחזקותיו בשני כלי תקשורת גדולים (גלובס וידיעות אחרונות) סייעו לו במימוש מטרותיו.
