בנק ישראל פרסם היום (שני) את דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020 בצל משבר הקורונה. כותבי הדו"ח טוענים שהצעדים בהם נקטו הממשלה ובנק ישראל היו קריטיים לבלימת הפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית, אבל מצביעים על עלייה ברמת הסיכון באשראי של המגזר הפרטי לאור הזינוק באבטלה והירידה בפעילות העסקית.
בסך הכל מעריכים את מידת הפגיעות של הערוצים הנבחרים: תנאי המקרו המקומיים והעולמיים – עוצמה גבוהה, שוקי הנכסים: בורסה ונדל"ן – עוצמה בינונית גבוהה (ירידה בסיכון בהשוואה לחציון הראשון), האשראי למשקי הבית ולעסקים – עוצמה גבוהה, (בנקים, חברות אשראי וכו') – עוצמת בינונית גבוהה.
![מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חציון שני 2020](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/02/יחס-חוב-תוצר.png "מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חציון שני 2020")
מהדו"ח עולה כי מצב החוב של ישראל נשאר יציב, גם אחרי הזינוק ביחס החוב תוצר ובגירעון. על פי בנק ישראל, רמת החוב של הממשלה אינה חריגה ביחס למדינות אחרות ב-OECD, לעומת הגירעון שנמצא במקום גבוה יחסית בהשוואה למדינות אחרות. עם זאת, בדו"ח מציינים ששלוש חברות דירוג האשראי הגדולות אשררו את הדירוג של ישראל, וציינו שהגורם המשמעותי ביותר לחשש הוא דווקא אי היציבות הפוליטית והיעדר התקציב והתכנון הכלכלי ארוך הטווח. את האדישות של חברות דירוג האשראי לזינוק ברמות החוב של ישראל ומדינות דומות לה מסבירים בדו"ח דרך סביבת הריבית הנמוכה, ויכולת גבוהה לשרת את החוב במדינות מפותחות.
מהדו"ח עולה כי על אף המשבר, במידה מסיימת כתוצאה מהזינוק ברמות החוב של הממשלה, רמת החוב הפרטי לא עלתה באופן משמעותי. קרנות האשראי שהעמידה המדינה, יחד עם המענקים והצעדים של בנק ישראל להנגשת אשראי זול למשקי בית ועסקים תרמו לכך שרמת החוב תישאר נמוכה באופן יחסי, והריביות במשק לא זינקו. עם זאת, כותבי הדו"ח מציינים שרמת הסיכון של האשראי הפרטי עלתה באופן ניכר.
![מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חציון שני 2020](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/02/משקל-החובות-שנדחו.png "מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חציון שני 2020")
על פי נתוני הדו"ח, יתרת תשלומי ההלוואות של המגזר הפרטי שנדחו בעקבות משבר הקורונה עומדת על 51.8 מיליארד שקלים למשקי הבית, כ-8.5% מסך תיק האשראי של משקי הבית, ו-14.3 מיליארד שקלים לעסקים כ-2.9% מסך תיק האשראי. בבנק ישראל מציינים כי יכולתם של נותני האשראי לבצע דחיית תשלומים מהירה לעסקים ומשקי בית רבים בתחילת המשבר אפשרה להימנע מכניסה להסדרי חוב רבים שעלולים היו לפגוע ביציבות של המערכת הפיננסית.
עם זאת, מהדו"ח עולה כי עיקר הפגיעה התרחשה בתחילת המשבר, בחודשים מרץ-אפריל, ומאז נתוני החזרה ליכולת החזר של עסקים ומשקי הבית הולכת וגדלה. נכון לחודש נובמבר 2020, 59% מההלוואות שנדרשו לדחייה חזרו לשלם את התשלומים. מתוך האשראי לעסקים קטנים, שנפגעו באופן הקשה ביותר מההגבלות, 74% מהאשראי כבר חזר למסלול תשלומים רגיל. לעומת זאת, רק 52% מההלוואות למשקי הבית שנדחו חזרו לתשלום רגיל.
