גיימסטופ מציתה את הדמיון. צעירים רוצים נתח מעוגת שוק ההון, ורוצים גם למחות.

צעירים רבים בארה״ב, מובטלים שחיים אצל ההורים, קיבלו מהנשיא טראמפ צ׳ק על סך 600 דולר, ובסביבה של ריבית אפסית הם משקיעים את הכסף הזה במניות. סוג של שעשוע.

אפליקציית ״רדיט״ שימשה אותם לדיבורים על השקעות כתחביב פנאי, לא לצורך התעשרות. רבים מהם, גיימרים, זוכרים חסד נעורים לחברת גיימסטופ, ולמרות ירידת המנייה שלה החליטו להשקיע. המנייה טסה, קרנות הגידור הוותיקות והממוסדות הפסידו מיליארדים והעולם מסתכל ומשתאה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעלי קרנות הגידור לא יודעים מאיפה יבוא הגיימסטופ הבא. אולי הקבוצה הבאה כבר מתארגנת ברשת האנונימית. בעלי הקרנות נוקטים צעדי בלימה. חלקם, כך נטען, מתחפשים לפייק-משקיעים אקראיים ברדיט ולוחצים כעת על רכישת מתכת. מניית מתכת הכסף עולה, ומניית גיימסטופ יורדת. משחק מסוכן.

הקשר לכלכלה הריאלית? לא קיים. חברת המשחקים עצמה? לא נראה שתקבל מזה משהו חוץ מפרסום. האם זה יימשך זמן רב? מי יודע? אבל גם אם לא, יש ב"גיימסטופ" איזה אשנב לעולם אחר.

***

מי שהלכו לבית הספר היסודי בזמן המשבר הכלכלי של 2008, וראו בדרך אנשים נזרקים מבתים שאיבדו כל ערך, הם היום משקיעים פוטנציאליים, צעירים שמורגלים לשחק ברשתות החברתיות.
והרשתות, קרוב, אולי כבר חלף, הרגע שבו הן הפכו מהעולם העתידני לעולם הישן והממוסד. פייסבוק מסובכת בתביעות, טוויטר וגוגל צריכות להתנהג כמעצמה מדינתית, ולהפעיל רגולציות בגלל הכוח שצברו. הן חוסמות נשיאים ונפגשות עם ראשי מדינות. הצעירים לא שם. הם משועממים, כועסים, מובטלים, לא מבינים את ההיגיון שמארגן את הדברים. אולי כי אין כזה.

מי שעובד קשה, יושב בבית. חברה שמפסידה, עושים עליה שורט ומתעשרים. מספרים על עולם מופלא של שוק חופשי, אבל המדינה היא זו שמנהלת את המשבר הכלכלי-בריאותי. איזה שוק חופשי?

***

החומרים מהם עשויה גיימסטופ: שעמום, אבטלה, ייאוש עמוק, רשתות המונים – לא עוסקים בהשקעה במניות, הם עוסקים בשינוי העולם. מי שלא מבין את זה בקרנות הגידור או בממשלות, ייאלץ להבין את זה (במוקדם או במאוחר), אלא אם ינתנו לצעירים הללו: עניין, תעסוקה, סיבה לאופטימיות, וקהילות אמיתיות לא רק מדומיינות.