״לחץ הדם שלי תמיד גבוה, אבל כשאני שומעת דברים כאלה הוא עולה עוד יותר״, אומרת סוזי פנקס (75) בעלת חנויות בגדים בתל אביב. בעלי עסקים רבים נותרו בחוסר ודאות לאחר דחיית ישיבת הממשלה אתמול (רביעי). הם לא יודעים אם בשישי החנויות יפתחו או לא.

בגדים באבן גבירול. ״בעל עסק, ברגע שסגר את החנות, מת״

סוזי ויעקב פנקס שמחזיקים חנויות באבן גבירול ובדיזינגוף סנטר, מתנחמים בכך שהם לפחות לא משלמים שכר דירה על החנויות הסגורות. אבל חוששים מהעתיד: ״אני רואה מה קורה סביבי ואני לא יודעת איך חנויות מסתדרות. כל כך הרבה כאב לב. אני בוכה על הסוחרים שאני עובדת איתם 40 שנה ואני רואה אותם נסגרים.

סוזי ויעקב פנקס. "הממשלה הזויה והכל חרטא כמו שהם אמרו. הם מנותקים לגמרי" (צילום: שי ניר)

״הפירמות שאני קונה ייצרו בגדים בקיץ, ולא מכרנו כלום. ייצרו בגדי חורף והסחורה תקועה בחנות. אני אחזיר להם אבל אני לא יודעת אם ייקחו, מה יש להם לעשות עם זה? אנחנו  תקועים בבית. מחוסנים. אני רוצה לצאת ולפתוח את החנות, לפגוש לקוחות״.

פנקס מספרת על חלק מהשלכות סגירת המסחר: ״יש חנות בגדים מולי, כבר 40 שנה בצד השני של הרחוב. היא נסגרה בתחילת הקורונה. בעל החנות, איש יקר בן 80, קיבל דום לב, נכנס לבית חולים ומת. ככה זה, בעל עסק, ברגע שסגר את החנות, מת״.

פיש אנד צ׳יפס בחיפה. ״עובדים ברמה של 10%, קצת משלוחים״

מחמוד אבו סגייר (44) פתח לפני כמה שנים את הפוד טראק ״אוייסטר״ סמוך לתחנת הרכבת מרכז השמונה בחיפה. מהמשאית המעוצבת שלו הוא מכר פיש אנד צ'יפס ופירות ים. ״המצב שלנו קשה מאוד. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם חוסר הוודאות. אני משתדל לעשות קצת משלוחים אבל כבר חודשים אנחנו ברמה של 10% עבודה. איך אפשר להחזיק עסק ככה?

מחמוד אבו סגייר, בעליה של "אויסטר" – פוד-טראק "אתה מנסה להבין: מה פתוח? מה לא פתוח? מה מותר ומה אסור? כל פעם זה משתנה: כן לשבת, לא טייק אוויי. אי אפשר לעבוד ככה״ (צילום: שי ניר)

״אני תקוע עם סחורה. לא מדבר על מזון שמזמן נזרק. קניתי קרטונים להגשה של האוכל הכול צובר אבק במחסנים. אני לא ידעתי מתי יסגרו אותנו, מתי יפתחו. אז חלק גדול מהסחורה הלך לזבל. עכשיו אני אצטרך להשקיע שוב כדי לפתוח״.

אבו סגייר מנסה לשמור על אופטימיות אבל חוסר הוודאות שוחק אותו. ״איך מסתדרים עם חוסר הוודאות? אומרים שביום שישי אפשר לפתוח. אני מקווה שנוכל, אבל אין ודאות. אתה מנסה להבין: מה פתוח? מה לא פתוח? מה מותר ומה אסור? כל פעם זה משתנה: כן לשבת, לא טייק אוויי. אי אפשר לעבוד ככה״.

בר שכונתי בפלורנטין. ״בר מתבסס על מפגש, לא על מטבח״

״זה טירוף, אני לא יכול לתכנן כלום״, אומר דן רושנסקי (32) בעלים של דדה, בר שכונתי בשכונת פלורנטין בתל אביב. מתחילת הסגר הוא מקפיד להישמע להוראות. ״האמת, אנחנו סגורים כבר כמעט שנה למעט חודש וחצי, סביב מאי בין הסגרים״.

רושנסקי מסביר שפאבים, מבוססים על חווית אירוח ופחות על האוכל שמוגש בהם. ״בגלל אופי העבודה שלנו, אין לנו יכולת להשתנות ולעבור למשלוחים. העסק שלי בנוי על מזיגת בירות, זה מקום מפגש, לא על מטבח. לא משתלם לי להוציא משלוחים.

דן רושנסקי: ״כדי לפתוח אני אצטרך לגייס כוח אדם מחדש, זה שבועיים של התארגנות" (צילום: אלבום פרטי)

״אומרים שהסגר נגמר ביום שישי, או שהוא יגמר שבוע הבא. אולי עוד חודש. אני לא יודע. אז אני לא יכול להתכונן לשינויים. לא יכול לעשות שום דבר. היו לי 14 עובדים, נשארתי עם שניים. השאר מצאו עבודות אחרות ואני שמח על כך. אבל כשנפתח שוב אני צריך לגייס עובדים חדשים״.

רושנסקי אומר שלפתוח מחדש יהיה כמעט כמו להקים את העסק מחדש: ״כדי לפתוח אני אצטרך לגייס כוח אדם מחדש, זה שבועיים של התארגנות. אתה רץ עם צוות מקצועי ומיומן שיודע את העבודה כמו מכונה משומנת. ייקח לי לפחות ארבעה חודשים להכשיר את הצוות שיגיע לרמת מקצועיות ויעילות כמו הצוות שהיה לי.

״המענקים שקיבלנו די מכובדים. הם כיסו לי כמעט את כל השכירות של המקום. זה לא משהו שאני יכול לחיות ממנו. אני לא מתלונן על המענקים אבל אני רוצה לחזור לעבוד.

״לפני הסגרים, הכנסתי הרבה כסף ולא התרחבתי, אז צברתי קצת מאגרים אבל הם הולכים ונגמרים. מי שהיה לו תזרים טוב, מצבו לא רע. מי שהיה לו תזרים בעייתי, צובר חובות״.

סנדוויץ׳ תוניסאי בשוק תלפיות. ״מפחדת לקבל לקוחות אחרי שקיבלתי דו״ח״

ג'רבה בימי הקורונה

״איך מתמודדים, אתה שואל? מתמודדים. איזו ברירה יש לנו?״ אומרת יפצ'ו שמילוביץ בעלת הסנדוויץ' התוניסאי ג'רבה בשוק תלפיות בחיפה. ״אני לא הזמנתי סחורה בינתיים. העסק שלי מבוסס על פרודוקטים מהשוק. כשנגיע ליום הפתיחה אני אלך לשוק. אני לא רוצה להזמין מראש כדי לא להיתקע״.

בין הסגרים שמילוביץ קיבלה קנס של 5,000 שקלים על לקוח שבא לעשות טייקאווי. ״אני לא יכולה לעשות משלוחים, זה לא משתלם. אני מפחדת לקבל לקוחות אחרי שקיבלתי דו״ח שמחק לי ברגע כמה ימים של עבודה. אני לא הולכת להפר את ההנחיות״.

הדבר המרכזי ששמילוביץ יכולה להסתמך עליו, זה הקהילה שלה. ״אני מקווה שכשאפשר יהיה לפתוח שוב, תהיה ערבות הדדית. שאנשים יבואו לקחת אוכל בהמוניהם ויעזרו להרים את העסקים חזרה״.