הם שניים. רק שניים. חברים טובים. היא בת 29 מרמת גן. הוא בן 27 מתל אביב. היא עוזרת הוראה ומרצה על מנהיגות בבתי ספר. הוא בהיי-טק. שניהם בחל"ת. והם מבקשים להעיר את אזרחי ישראל. איך מעירים את אזרחי ישראל? נוסעים פעמיים בשבוע בתחבורה הציבורית. יורדים ביעד נבחר. מניפים מגפון וצועקים. מי שיוצא, יוצא. מי שלא, לא. הם בשלהם. מעירים את אזרחי ישראל. וממשיכים ליעד הבא.

כך זה היה אתמול (יום רביעי) במרכז עכו. קהל קטן התאסף לשמוע מה הצעקות. מכוניות עצרו וצפרו. פה ושם זרקו אליהם כמה מילים. כשהעסק דעך היא נכנסה למכולת הסמוכה לבקש כוס מים. הוא שוחח עם בחור שישב על מעקה הברזל. הוא: "מה עכשיו הוא פתאום נזכר בערבים". בחור על מעקה ברזל מחייך: "אל תדאג, אף אחד כאן לא יצביע לו".

לפני שנעלמו על אוטובוס בדרכם להעיר את כרמיאל, הסכימו לספר על מסע ההתעוררות הלא מקובל שלהם. הם לא היו מוכנים לומר את שמות המשפחה שלהם. הוא גם לא הסכים להצטלם.

"משאירים אותנו על אש קטנה"

חן: "משלמים לנו דמי אבטלה, אז אמרנו: 'לא נשב בבית, נצא'. אנחנו עושים את זה כבר שלושה שבועות. היינו כבר בשדרות, באר שבע, חיפה, כפר סבא, פתח תקווה. היום התחלנו בנהריה".

איינסו: "פעם יעד קרוב, פעם יעד רחוק, היינו כבר ב-19 מקומות, כמעט בכל הארץ. זה הכי כיף בעולם".

חן: "בעוד חודש, כשיהיו בחירות, אני רוצה לדעת שעשיתי את כל מה שיכולתי כדי להשפיע".

איינסו: "אנחנו מוחים נגד הניהול הכושל של המשבר הזה. אנחנו מסתובבים ומנסים להשפיע. בזמן המגפה, כשאנשים מתים, יש בחירות. ביום הבחירות המגפה תיעלם? מה יהיה שונה? עסקים קורסים. אנשים מתאבדים. כסף לבחירות יש אבל לעסקים הקטנים אין. אנחנו רוצים לדעת מה יהיה העתיד שלנו. רוצים את החופש שלנו בחזרה. יש מיליון ומשהו מובטלים. הקורונה זה נזק כלכלי לאנשים הקטנים ומי שנהנה מזה זה הטייקונים. בינתיים משאירים אותנו על אש קטנה. עד יום שישי ממשיכים את הסגר… עד יום ראשון… מה ישתנה בין יום ראשון לבין יום שישי? אי אפשר לחיות בעולם של הפחדות. תהיו שקופים עם העם. מה קורה פה. מה המטרה של זה?"

איך התגובות?
חן: "חלק תומכים, חלק מקללים. בעיקר אותה, אומרים לה: 'תחזרי לאתיופיה'. מילים גזעניות".

איינסו: "אומרים לי: 'תחזרי לאפריקה, תגידי תודה שביבי הביא אותך, אחרת היית שותה מבאר'. הכי הרבה אני מקבלת: 'לכי מפה'. זרקו עלי עכשיו שום".

חן: "והיא עוד היתה ליכודניקית".

"זה לא עניין של ימין ושמאל"

איינסו: "כל החיים שלי הייתי ליכודניקית וביבי היה המשיח שלי. אולי אני קצת חיה באגדות. אבל מאז הקורונה אני מחפשת את המנהיג הזה שיסתכל על האנשים בגובה העיניים. מנהיג אנושי. שיראה בני אדם לפני הכל. שלא יראה רק את העשירים שטובים לו. תראה את האנשים הקטנים שהיו שם איתך כל החיים ודחפו אותך. אבל כולם סותמים את הפה, מיואשים ומדוכאים. הם לא יודעים מה העתיד שלהם. אף אחד לא עונה להם, לא מדבר איתם. במקום זה כולם עסוקים בחיסונים".

חן: "כולם אומרים תודה לביבי שהביא את החיסונים. יש לו זכויות. תודה רבה. עכשיו תן למישהו אחר לנהל. כל ההחלטות עד עכשיו היו ממש פוליטיות, זה שהכניסו אנשים מדובאי, שהפיצו פה את המוטציה למיניהן".

איינסו: "במקום לסגור את נתב"ג, משביתים מדינה שלמה לחצי שנה".

חן: "יש לוויות גדולות, וראש הממשלה לא מגנה, אבל למפגינים הוא קורא מפיצי קורונה. אם אתה ראש הממשלה של כולם ואתה אומר שהאהבה תנצח, אני מצפה ממך שתעמוד מול התומכים שלך ותגיד את האמת".

איינסו: "אם הערבים עושים משהו לא בסדר – מיד לגנות, השוטרים – מיד לגנות, החרדים – מיד לגנות. אתה מדבר אלינו מאחורי החליפה כמנהיג עם כוח, אבל מאחורי הקלעים אתה פחדן".

חן: "הרבה שואלים אותנו למי להצביע, ואנחנו אומרים להם שזה לא עניין של ימין ושמאל. העניין הוא להשפיע. כל מי שחושב שהמדיניות הנוכחית היא כישלון מהלך, שיצביע, לא משנה למי, העיקר לא למי שנמצא כרגע למעלה ומקבל את ההחלטות".

מאיפה המגפון?
איינסו: "המגפון? לא קניתי. מישהו ראה את הלייבים שלי באינסטגרם ונתן לי אותו במתנה".

"זה שורף אותי מבפנים"

חן: "הלכנו כמה פעמים לבלפור, אבל היום אני חושב שזה משרת בעיקר את בלפור (בית ראש הממשלה) כי זה גורם לעוד יותר שנאה והפרדה".

איינסו: "גורמים לנו לשנוא אחד את השני. אנחנו רואים בני אדם לפני פוליטיקה. אנחנו רוצים לדבר לעם. אני רואה בני אדם שמתענים, סגורים בבתים שלהם, וזה שורף אותי מבפנים. אני לא מצליחה להירדם בלילה".

חן: "לצערי הרב הקטע העדתי עדיין שולט בישראל. היו כמה שאמרו לנו: 'מה, אתם רוצים שאשכנזים ישלטו כאן שוב במדינה?' אנשים אומרים לנו: 'אתם יותר מדי לפלפים. אתם חושבים שאם תצעקו זה מה שיעזור. אתם צריכים לשרוף דברים כדי שדברים ישתנו'. אבל אנחנו לא אלימים".

איינסו: "אנחנו מאמינים בלדבר אל הרגש של אנשים. לא משנה מי – ערבי, קווקזי, רוסי, בסופו של דבר כולנו חיים כאן. יותר מדליק אותם שאתיופית מדברת. אני, זה לא מעניין אותי, אף פעם לא הסתכלתי על הגוון, תמיד הסתכלתי על אנשים".

חן: "אני רואה את ראש הממשלה בנצרת, באום אל פאחם. מה פתאום נזכרת בקהל הערבי? כדי להרדים אותם? מה אתה מנסה לעשות? לך תבקר את החולים הקשים בבתי החולים, לך תסתכל להם בעיניים, בתור מנהיג, תשים את חליפת המגן ותראה מה הרופאים עוברים".

איינסו: "ברגע שיש מגפה מנהיג אמיתי צריך להיות עם האזרחים. מהימין, מהשמאל. אתה נבחרת לנהל את מדינת ישראל".