שיעור ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה המשיכה לעלות בשנת 2020, על אף משבר הקורנה. "אני מעריך שאילולא הקורונה, היינו רואים עליה משמעותית בתעסוקת הגברים החרדים" אומר עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח לקידום מקצועי חרדי. "אני צופה שדווקא בעקבות הקורונה נראה עוד עליה משמעותית בהשתתפות בשוק העבודה בעקבות התהליך שאנחנו מזהים בתקופה הזו של חיבור למחשב ולרשת".
נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, מלמדים שבעוד שבאוכלוסיה הכללית חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מ-80.4% בגילאי העבודה העיקריים ב-2019, ל-79.2% ב-2020, בחברה החרדית חלה עליה בהשתתפות הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בקרב גברים חרדים עלה שיעור ההשתתפות מ-54.9% ל-55.2%, ובקרב נשים חרדיות מ-80.2% ל-81.3%.
"הציבור החרדי מתאפיין בכך שהוא מועסק ברמות התעסוקה הנמוכות" מסביר יוסטמן את הנתונים. "אין הרבה הייטקיסטים ואקדמאים, והרבה אנשים עובדים בעבודות פשוטות כמו רשתות שיווק, משלוחים. הרבה נשים מועסקות במקצועות תומכים כמו מנהלות חשבונות, גרפיקה, טלפנות.
"אלו עבודות שמתאפיינות אומנם בשכר לא גבוה אבל גם כאלו שפחות נפגעו במשבר. אלה ענפים שבהם המצב לכאורה נשאר יותר יציב, ובשירותים שונים שהמשיכו לעבוד. מנגד – לא תמצא הרבה חרדים שמועסקים בבתי המלון, במסעדות או בתאטראות".
סיבה נוספת לדבריו היא העובדה שרבים מהעובדות והעובדים החרדיים מועסקים עדיין בתחום החינוך. "בימים כתיקונם אנחנו מתייחסים לזה כבעיה אבל בתקופת הקורונה זה היה סקטור נוסף שפחות נפגע. משרד החינוך לא התיר לבעלויות של מסגרות החינוך להוציא עובדים לחל"ת".
למה אתה מעריך שכעת לאחר המשבר נראה עליה משמעותית בשיעורי התעסוקה החרדיים?
"אחד האתגרים שאנחנו נתקלים בהם בשנים האחרונות זה הקושי לעשות את החיבור הראשוני לעולם העבודה, כי החרדי הממוצע מכיר בעיקר את השכונה שלו. אין לו דימוי שהוא יכול לעבוד בתחום הסייבר. שזו אופציה שקיימת ואנשים עוסקים בה בכל העולם, מהודו ועד ארה"ב".
והדבר הזה משתנה?
"עכשיו אנחנו רואים סקרים שמלמדים שיותר ויותר חברים מתחברים ויש נגישות. אני חושב שהתהליך הזה של חיבור החברה החרדית לדיגיטל יאפשר להרחיב את הדימויים הללו, וינגיש ליותר אנשים אפשרויות של פרנסה ולימודים".
להגביר את הקיבולת והיכולת של מרכזי המיון
"בתקופה האחרונה ניתן לראות עליה בביקוש בקרב חרדים ללימודים מקצועיים ואקדמיים בזום, וישנן אף מכללות חרדיות שעברו ללימודים בזום בתקופת הסגרים", אומר יוסטמן שחושש שהמדינה תפספס את המומנטום שמתבטא גם בנתוני הלמ"ס.
איזו מדיניות ממשלתית נדרשת כעת, על מנת לנצל את הרגע הזה של עליית המוטיבציה להשתתף בשוק העבודה?
"בטווח הקצר, אני חושב שצריך לעשות עבודה עם המעסיקים. אני חושש שבעקבות המצב החברתי נוצר דימוי שלילי על החברה החרדית בתקופת הקורונה. אף פעם לא עשינו מספיק בגזרת המעסיקים כדי לעודד העסקה חרדית ואני חושש שתהיה רגרסיה בנכונות להעסיק אותם. יהיה צריך להשקיע שם משאבים".
"בטווח הארוך יותר, הייתי אומר שצריך להגביר את הקיבולת והיכולת של מרכזי המיון לתת מענים. הנחת העבודה שלי היא שיותר ויותר חרדים יפנו בשנים הקרובות לשוק העבודה, והייתי רוצה שהם יעשו את זה נכון, ויקבלו גם הכוונה נכונה וכלים נכונים בנקודת הכניסה".
מה החשיבות של נקודת הכניסה דווקא?
אנחנו רואים לדוגמה נשירה גבוהה מהאקדמיה. חרדים נכנסים לשוק העבודה מנקודה חלשה יותר, וזקוקים להכשרה. הייתי רוצה שיהיו לנו יותר פתרונות להציע להם לפני שהם מקבלים כוויה".
קרן קמ"ח פעילה מזה כ-12 שנים בתחום תעסוקת החרדים. לצד הפעילות הפילנטרופית שלה, היא זכיינית היום במספר פרויקטים ממשלתיים ומקומיים ובין היתר הקימה לאחרונה את חלל העבודה המשותף החרדי הראשון. הקרן מפעילה גם מרכז הכוון בירושלים ותוכנית צוערים לשירות המדינה. בימים אלו לדבריו, עובדים בקרן קמ"ח על גיבוש שותפות להפעלת מיזם גדול, שישים דגש על לימודי אנגלית והכשרות דיגיטליות, סוגיות שאותן יוסטמן מזהה כחסמים המרכזיים להשתלבות החברה החרדית בתעסוקה.
