הבנק העולמי באמירה מפתיעה: עצמאות הבנק המרכזי תורמת לעלייה ברמות אי השוויון. לפי מחקר שפורסם על ידי חוקרי הבנק עולה שקיים קשר בין מודל הבנק המרכזי העצמאי שאומץ ברחבי העולם החל משנות ה-80 לבין עלייה ברמות אי השוויון העולות מאז תקופה זו.

"עצמאות הבנק המרכזי מכניסה מגבלות משמעותיות למדיניות הניהול המקרו כלכלי, פוגם ביכולת להגן מפני פגיעות כלכלניות ופוגעות ביכולת לנהל מדיניות חלוקתית הוגנת" כותבים החוקרים.

לטענת החוקרים, אימוץ ההפרדה החוקית בין הממשלה לבנק המרכזי מגבילה את יכולתה של הממשלה לממן את הוצאותיה, ולמעשה מפחיתה את המרחב להוצאה תקציבית, ומפחיתה את יכולתה של הממשלה לספק שירותים לציבור בכלל, ולחלשים ביותר באופן ספציפי.

לפני ביצוע הרפורמות החל משנות ה-80, הבנקים המרכזיים היו גורמים שסייעו לממשלות לממן את הוצאותיהן, ובאופן עקיף תרמו למדיניות חלוקתית שוויונית יותר. כמו כן, הבנק המרכזי לקח חלק פעיל בהפניית אשראי שניתן על ידי הממשלה לגורמים במשק על פי החלטות הממשלה.

בישראל עד לשנת 1985 נהג בנק ישראל לממן את חלק מהוצאות הממשלה, ובכך חסך לממשלה את הצורך לגייס חלק מהמקורות משוק ההון. בשנה זו חוקק "חוק אי הדפסת כסף" שנחשב לתחילת תקופת הבנק המרכזי העצמאי בישראל, וקבע הפרדה חוקית בין הממשלה לבנק ישראל, ולמעשה הפסיקה את מימון הוצאות הממשלה על ידי הבנק המרכזי.

ישיבת ממשלה בנושא תכנית הייצוב. במסגרת התכנית חוזקה עצמאותו של בנק ישראל. משמאל לימין, ראש הממשלה שמעון פרס, השרים גד יעקובי ומשה שחל, היועץ נויבך, ח"כ עוזי ברעם, פרופ' ברונו, וראשי ההסתדרות חיים הברפלד וישראל קיסר. 30.06.1985 (צילום: הרמן חנניה/ לע"מ).

החוקרים גם מצביעים על כך שהפרדת הבנק המרכזי מהממשלות לווה בדרך כלל גם באימוץ יעד אינפלציה כחלק מטרות הבנק וקובע את יכולתו של הבנק המרכזי לקבל החלטות באופן עצמאי כדי לעמוד ביעד אינפלציה זה. הבנקים המרכזיים, שלא זקוקים למנדט מהציבור כדי לפעול, נוטים לאמץ מדיניות של צמצום מוניטרי על ידי העלאת ריביות בתקופת בהן המשק נמצא בגאות גם אם הדבר מונע מהמשק להמשיך ולצמוח. החוקרים מציינים שבנקים מרכזיים עצמאיים נוטים להפעיל לחץ על הממשלה לפגוע בכוח המיקוח של עובדים מאורגנים, כדי למנוע מהם יכולת לדרוש העלאות שכר משמעותיות, ש'עלולות להביא לעלייה ברמת האינפלציה.

תרומה נוספת של מודל עצמאות הבנק המרכזי לעלייה באי השוויון הוא בדה רגולציה של שוק ההון, שתורמת לעלייה בשווי הנכסים הפיננסיים שמוחזקים ברובם בידי השכבות העשירות יותר. לטענת החוקרים, עצמאות הבנק המרכזי, שמהווה רגולטור על הבנק בנפרד מהממשלה, תורם ללחץ שמופעל על הממשלה לאמץ צעדי דה רגולציה לשוק ההון.

"יחד, שלושת הגורמים האלו תורמים לעלייה הממושכת ברמות אי השוויון במספר רחב של אינדיקטורים. באופן אמפירי ניתן לומר שקיים קשר חזק בין מודל הבנק המרכזי העצמאי לבין אי שוויון, כמו גם לביצוע כל אחד משלושת הגורמים שצויינו" כותבים החוקרים.​