סיכום חודש ינואר: הממשלה הוציאה 25.1% יותר לעומת השנה שעברה בעקבות משבר הקורונה, אבל 0.8% פחות בלי הוצאות הטיפול במשבר.
ינואר היה החודש הראשון בו התנהלה המדינה באמצעות התקציב ההמשכי "המשדורג" שאישרה הכנסת בסוף 2020. תקציב זה מכיל את גידול האוכלוסייה ומאפשר הצבת סדרי עדיפויות לא לפי שיקולים תזרימים. בנוסף אושרה חבילת קורונה שאיננה חלק מהתקציב ההמשכי, אך מחושבת בגרעון.
מכסת ההוצאה החודשית להוצאות רגילות עומדת על 35 מיליארד שקלים לחודש, וזאת בהשוואה ל-33 מיליארד בשנה שעברה. קופסת הקורונה עומדת על 68.3 מיליארד שקלים לשנה כולה, אך ניתן יהיה להגדילה במידת הצורך.
הוצאות משרדי הממשלה ירדו בניטרול הוצאות התכנית הכלכלית ב-1.8%, אבל זינקו ב-28.6% כשמחשיבים את הוצאות הקורונה. במילים אחרות, ההוצאה השוטפת ממשיכה להיות קטנה לעומת ההוצאה בשנה שעברה.
בחודש ינואר לבדו עמד הגרעון על 0.1 מיליארד שקלים. חודש ינואר מתאפיין לרוב במעט הוצאות. ובשנה שעברה נרשם בו עודף של 5.9 מיליארד שקלים. סך הכול הגירעון שנה אחורה עומד על 12.1% תוצר, או 166.4 מיליארד שקלים, לעומת 11.7% בחודש הקודם.
הכנסות המדינה ממיסים עמדו בחודש ינואר על 34 מיליארד שקלים, גידול של 5.6% לעומת ינואר 2020. הגידול המשמעותי ביותר היה במיסים הישירים, שגדלו ב-12.5% לעומת השנה שעברה. לעומת זאת, המיסים העקיפים ירדו ב-1.6%.