שלמה הלל נפטר הערב (שני) בגיל 98. הלל כיהן כיו"ר הכנסת ה-11, כשר הפנים ושר המשטרה מטעם מפלגת מפא"י (המערך וה-עבודה). הלל קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח, 1998.

הלל עלה לארץ בגיל 10 מעירק, התגורר בתל אביב ולמד בגימנסיה "הרצליה". לאחר סיום לימודיו היה בשנת הכשרה בדגניה א' ויחד עם קבוצת הצופים א', עמד להקים את קיבוץ מעגן מיכאל. בטרם עלתה הקבוצה לקרקע, פנו אליהם ראשי ה'הגנה' וביקשו מהם לקחת חלק בהקמת מפעל לייצור כדורי 9 מ"מ בגבעת הקיבוצים שבסמוך למושבה רחובות.

"תאמר ליהודים הטובים שלך, שאנחנו נשמח מאוד שכולם יבואו אבל שלא ימהרו"

בגיל 23, והוא איש קיבוץ מעגן מיכאל, יצא הלל לשליחות מחתרתית לעיראק, ארץ שבה נולד וחי את 10 שנותיו הראשונות. הוא פעל שם בזהות שאולה ועסק בארגון התנועה החלוצית, המחתרתית, ובהפעלת העלייה הבלתי-לגאלית.

"אני יוצא לעזור לחברים בארגון העלייה ההמונית", שלמה הלל  (צילום: ויקימדיה)

בקיץ 1947, נקרא הלל לעמוד בראש הפעולה שכונתה בשם "מבצע מייקלברג", של הבאת המטוס הראשון בתולדות עליה ב'.

את הפגישה עם לוי אשכול, אז גזבר הסוכנות, לקראת יציאתו למבצע, תאר הלל בספרו "רוח קדים": "לוי אשכול פתח ואמר: 'יונגרמן [איש צעיר], שמעתי שאתה נוסע לבגדד'. 'כן, אני יוצא בימים הקרובים', אמרתי בהרגשת גאווה הוספתי מיד, 'אני יוצא לשם לעזור לחברים במקום, בארגון העלייה ההמונית'. הייתי בטוח, כי עתה אזכה למחמאה ועידוד. אבל במקומם באה טענה קצרה. 'שמעתי שאתה טוען כי יבואו 60 אלף תוך שנה'. 'אני מקווה כי יבואו אפילו יותר', השבתי בהתלהבות. אשכול קטע אותי מיד. 'תאמר ליהודים הטובים שלך, שאנחנו נשמח מאוד שכולם יבואו אבל שלא ימהרו. אין לנו כרגע אפשרויות קליטה. אין לנו אפילו אוהלים. אם יבואו יהיו צריכים לגור ברחוב'."

מבצע "עזרא ונחמיה"

הלל היה זה שהגה את רעיון הבאתם של יהודי עירק דרך אירן, בתקווה שמשם אפשר יהיה להעלותם ארצה. הוא יצא לטהראן ובמשך למעלה משנה ריכז את פעולת ההצלה. בשילוב של דבקות במטרה ותושייה הוא הצליח ליצור זרם הולך ומתעצם של בורחים שהכריח את שלטונות עירק לפתוח במשא ומתן על יציאתם של היהודים מהמדינה באופן חוקי.

הלל שב לבגדד ב-1950 לנהל משא ומתן עם שלטונות עיראק וראש ממשלתה תופיק אל-סווידי, להכנת מבצע "עזרא ונחמיה", שנועד להוציא את היהודים מעיראק, שלאחר מכן הוכתר על-ידי ה"ניו-יורק טיימס" בתואר "הרכבת האווירית הגדולה ביותר בהיסטוריה".

"רבים חייבים לו את עלייתם והשתרשותם בארץ"

הלל כיהן בכנסות ה-2–3 וה-8–12. הוא היה השגריר הישראלי הראשון בגינאה ואחר כך במדינות נוספות באפריקה. היה חבר בוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה ובכהונתו כשר הפנים החיל את חוק השבות על 'ביתא ישראל'.

הנשיא ראובן ריבלין ספד להלל: "הוא היה מדור הנפילים, דור שנאבק במו ידיו על הקמתה של מדינת ישראל, על ביצורה ועל קיומה כמקלט בטוח לעם היהודי. הוא פעל להבאתם ארצה של עולים ועולות מארצות המזרח בדרכים רבות ומגוונות, בגלוי ובסתר, במבצעי העפלה נועזים ומרחיקי ראות ורבים חייבים לו את עלייתם והשתרשותם בארץ. כיושב ראש הכנסת הוא היה אמון על ביצור מעמדם ואיתנותם של הדמוקרטיה הישראלית ובית המחוקקים ודרש מחברי הכנסת להקפיד בפיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "‏אני דואב עמוקות עם העם בישראל על פטירתו של שלמה הלל ז"ל, פעיל ציוני רב-זכויות לפני הקמת המדינה ואחר הקמתה, דיפלומט, יושב-ראש הכנסת ושר בממשלות ישראל".

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג: "‏לשלמה הלל ולי היה מנהג קבוע, כל שנה התקשרתי לברך אותו ליום הולדתו ועוד חודשיים היינו אמורים לחגוג לו 98. איש ציבור מזן נדיר. משרת עם ומדינה כל חייו, עניו וצנוע. גיבור עליית יהודי עיראק, שר בממשלות ישראל, יו״ר הכנסת , יו״ר קרן היסוד והמועצה לשימור אתרים. יהי זכרו ברוך"

הלל השאיר אחריו בן ושלוש נכדות. מועד הלוויה טרם פורסם.