מצבם של מוכרי התחפושות שבועיים לפני פורים, יכול לשמש אינדיקטור למצב הרוח הלאומי. תנועת הקונים דלילה עד אפסית. במקום מסיכות של קופים ונמרים הסוחרים מציעים מסיכות רפואיות. והסחורה ברובה עדיין בארגזים, בקרוב תצטרף לפטישי הפלסטיק של יום העצמאות ולדגלים של שמחת תורה שבמחסן.

שלמה ממרכז המניפות שבדרום תל אביב, יושב מחוץ לחנות וקורא עיתון. "פתוח? מה פתאום. זה 5,000 שקלים קנס. אי אפשר לפתוח" הוא משיב. בכל זאת על גג הרכב שמול החנות הונחו מספר ראשי תצוגה עם פאות צבעוניות.

שלמה ממרכז המניפות: "פתוח? מה פתאום. זה 5,000 שקלים קנס. אי אפשר לפתוח" (צילום: ניצן צבי כהן).

"אתה גם לא רואה אנשים", הוא אומר. "הרחובות ריקים, אף אחד לא בא. קצת קונים דרך האינטרנט. אבל זה כלום. עשיתי טעות, הזמנתי סחורה לפורים, חצי שנה מראש. האמנתי שכבר נהיה אחרי זה. עכשיו מה אני אעשה עם הסחורה?"

את מסיכות פורים מחליפות מסיכות הקורונה, ונדמה שכל העסקים עשו הסבה אל המוצר הנמכר של השנה. חנות תכשיטים שהפכה לחנות מסיכות רפואיות, ולצידה חנות כובעים שהפכה לחנות מסיכות רפואיות. אני שואל את המוכרת ב'מרכז המסיכות של ישראל' מה מכרו שם קודם לכן והיא משיבה: "פעם זה היה מרכז הסליים של ישראל".

ברחוב ליד, בעל חנות תולה בחוץ חצאיות טו-טו צבעוניות. "לא ממש פתחתי. אנחנו מחכים לראות אם ייפתחו את החנויות". בינתיים גם הוא מציע מסיכות קורונה בשלל צבעים.  "זה לא באמת מחזיק אותנו. זה בשביל לשרוד". השנה לדבריו, אין פורים. "אני מארגן שאריות של סחורה משנה שעברה. עשיתי הזמנה גדולה של דברים לפורים, אבל הספקתי לבטל אותה. היבואן נדפק, ולבי איתו. זה בחור שעובד איתי 20 שנה, אבל הבנתי שפשוט לא יהיה לי ממה לשלם לו".

"עשיתי טעות, הזמנתי סחורה לפורים, חצי שנה מראש. האמנתי שכבר נהיה אחרי זה. עכשיו מה אני אעשה עם הסחורה?" (צילום: ניצן צבי כהן).

בתי הספר השנה לא עורכים מסיבות פורים ובכל מקרה לתחפושות יש הרבה פחות ביקוש, אבל לא רק להן "כל שנה ועדי ההורים של בתי הספר באים לפה וקונים צ'ופרים ופרסים למסיבות פורים, משרוקיות, שרשראות  דברים מהסוג הזה. השנה אין כלום".

הוא מסמן עם האצבע אל המדפים העליונים שמאחוריו "תסתכל למעלה, שם זה ציוד של יום העצמאות שלא היה, פה זה שמחת תורה ופה חנוכה. רובי מים ושפריצרים שלא הצלחנו למכור בקיץ.

"גם את החצאיות האלה שאני תולה עכשיו אני יודע שכנראה לא אמכור. מהמתלה זה ילך לפח, אין לי למה לקפל את זה לעוד שנה. את הסחורה שיש אצלי אני אמכור בכל מחיר למי שירצה לקנות".

"אנחנו יבואנים, תקועים עם הסחורה שמגיעה ולא יודעים אם תמכר (צילום: ניצן צבי כהן).

הסוחרים שרק 'חצי פתחו' את החנויות לא ממש מתלהבים לדבר, הם חוששים. "אנחנו מקווים שהמשטרה לא תחפש אותנו. אנחנו מארגנים את הסחורה אבל אין ממש קבלת קהל, כי גם אם היינו רוצים, אין קהל". אומר מוכר אחד. מוכר נוסף אומר שלא הייתה לו ברירה אלה לפתוח למרות החשש מהקנסות. "אנחנו יבואנים, תקועים עם הסחורה שמגיעה ולא יודעים אם תמכר. אנחנו עוד מקווים שכן כי נשארו 20 יום עד פורים. אבל זה לעבוד על עיוור".

בכל החנויות נראו קונים בודדים בלבד. הלל בת ה-14 הגיעה עם אבא שלה ואחותה. היא אופטימית ומקווה שתהיה לה הזדמנות להתחפש ולחגוג כמו שצריך. "התחפושת שלי כמעט מוכנה, אני רק מחפשת כובע מתאים", היא אומרת. אביה מנסה להרגיע את הציפיות שהלל מפתחת ואומר שגם אירוע פורים בזום יכול להיות נחמד.​