במשרדי הממשלה נרשמו 36,295 משרות בשנת 2019, שהשכר הממוצע בהן עמד על 16,991 שקלים למשרה מלאה – כך עולה מדו"ח השכר בשירות המדינה שפרסם היום (שלישי) משרד האוצר. עוד עולה מהדו"ח כי בחמש השנים האחרונות גדל מספר המשרות של עובדי משרדי הממשלה ב-9.4% בלבד, בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה ב-10.2%. המשמעות היא שבפועל חל קיצוץ במספר העובדים האמונים לתת שירותים לאזרח ביחס לגודל האוכלוסייה.

בתחתית סולם השכר בשירות הציבורי נמצאות קלדניות השופטים, עם שכר ממוצע של 10,569 שקלים למשרה מלאה, עובדי מעברי הגבול (12,959 שקלים) והדרג המינהלי (13,865 שקלים). בראש טבלת השכר נמצאים דירוג השליחים לחו"ל (33,459) ודירוג עובדי המחקר (32,704). השכר החציוני בשירות המדינה קרוב לשכר הממוצע בכלל הדירוגים, דבר המעיד על פערי שכר נמוכים בתוך הדירוג.

השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד בשנת 2019 על 16,991 שקלים בשנה. לפי הדו"ח, כ-80% מהעובדים בשירות המדינה משתכרים שכר גבוה מהממוצע במשק למשרה מלאה (10,428). 21% מהעובדים משתכרים 9,000-15,000 שקלים, כ-20.9% משתכרים 12-15 אלף שקלים, ו-23.4% משתכרים 15-20 אלף שקלים. 13% מהעובדים משתכרים למעלה מ-25 אלף שקלים וכ-1.3% משתכרים פחות מ-6,000 שקלים. רוב העובדים בעשירון השכר התחתון הם עובדים חדשים, ואילו העובדים בעשירון העליון הם עובדים ותיקים, כשאי השוויון בין העובדים הוא קטן יותר מאשר במגזר הפרטי באשר לרוב המקצועות.

הביטחון התעסוקתי מוביל לוותק גבוה יותר

עובדי משרדי הממשלה, בדומה לשאר עובדי המגזר הציבורי, נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה יותר מעובדי המגזר הפרטי, זאת בין היתר על רקע העובדה שרובם המוחלט מאוגד ומוגן בהסכמים קיבוציים. הוותק החציוני במשרדי הממשלה הוא 13 שנים, בעוד בכלל המשק עומד הוותק החציוני על 5 שנים בלבד. רובם המוחלט של העובדים (97%) מועסקים במשרה מלאה.

פערי שכר נמוכים בין גברים לנשים

פערי השכר בין גברים לנשים במשרדי הממשלה הם כחצי מפערי השכר המגדריים בכלל המשק – 16% לעומת 32%. באוצר ציינו כי אחת הסיבות לכך היא שבשירות המדינה שכר העובדים אינו נקבע במו"מ אישי בין העובדת או העובד למעסיק, כי אם במסגרת ההסכמים הקיבוציים היוצרים תנאים אחידים בין רבים מהעובדים. הפערים שבכל זאת קיימים מוסברים בין היתר בתמהיל שונה של נשים וגברים בין המקצועות והדירוגים השונים, וכן היקף שעות העבודה הנוספת והיקפי המשרה שהם נמוכים יותר בממוצע אצל נשים. בשירות המדינה ציינו כי פערי השכר המגדריים הנובעים מעבודה בהיקפי שעות שונים הולכים ומצטמצמים עם השנים. בשנת 2019 נשים במשרדי הממשלה עבדו בממוצע כ-6.5 שעות נוספות פחות מעמיתיהן הגברים.

ייצוג המיעוטים נמוך מהיעדים

עוד מעלה הדו"ח שיותר מעשור לאחר שנקבעו יעדים לשילוב האוכלוסיות הערבית, הדרוזית והצ'רקסית במשרדי הממשלה, ייצוגם בפועל נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה (20%) ועל פי רוב אף קטן מהיעד שנקבע של 10. בקרב העובדים הבכירים והמנכ"לים הם מהווים 2% בלבד, בשירות החוץ הם מהווים 1% בלבד, בדירוג ההנדסאים 4% בלבד ובדירוג מוקבלי השופטים 3% בלבד. בקרב הסנגורים הציבוריים, הרשמים, והעובדים הסוציאליים הם מהווים 14%,  בקרב תפקידי המטה בתחום ההוראה 12%,  בקרב המשפטנים בחוזים מיוחדים 11%, ובקרב עובדי מעברי הגבול 10%. הפער בין שכרם של העובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים במשרדי הממשלה לבין העובדים היהודים עומד על 7% בלבד, לעומת 34% בכלל המשק.