משרד האוצר פרסם היום (שלישי) את דו"ח השכר במגזר הציבורי, בו הוא תוקף את הפערים בשכר בין מורים צעירים לוותיקים. באוצר תולים את האשמה ברכיב הותק, מדגישים את המספר הגבוהה של ימי החופשה. בהסתדרות המורים הציגו דו"ח נגדי, וטוענים כי הנתונים שהביא משרד האוצר מגמתיים ואינם משקפים את התמונה המלאה.

ממוצע השכר של מורה בישראל עומד על 13,688 שקלים,  גבוה מהממוצע במשק. מורה מתמחה מרוויח כ-5,220 שקלים, בעוד משכורת ממוצע של מנהל נושקת ל-25 אלף שקלים בחודש, כך עולה מנתוני הדו"ח שפורסם היום אחר הצהריים.

בהסתדרות המורים מציניים מנגד ששכרו של מורה מתחיל בישראל נמוך, ונופל במעל ל-10 אלף דולרים בשנה מזה של מורה מתחיל בארצות המפותחות.

חלק ניכר מהדו"ח, המתבסס על נתוני האוצר וה-OECD, הקדישו במשרד האוצר להבדלי השכר בין מורים צעירים לוותיקים. לפי הדו"ח היחס בין השכר הממוצע של עובדים ותיקים לצעירים עומד על 2.05, בעוד הממוצע האירופאי עומד על 1.63. מורה עם תואר ראשון בתחילת דרכו מרוויח בממוצע 7,800 שקלים בעוד השכר הגבוהה של מורים בעלי תואר ראשון בשיא הקריירה שלהם מגיע ל-19,100, ומעל 22 אלף שקלים לבעלי תואר שני.  

בנוסף לכך, מורים עם ותק מקבלים תוספות גבוהות יותר עבור תפקידים נוספים שהם ממלאים ומילוי מקום. שכר המורים בישראל, בהשוואה לשכר עובדים עם תואר אקדמי, גבוהה מהיחס הממוצע ב-OECD, ועל כן, קובעים בדו"ח, הוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. פערי השכר המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים במשק; לנשים יש רוב ניכר ברוב מסגרות החינוך במערכת כאשר הגברים, המהווים פחות מ 15% מכלל עובדי החינוך, מחזיקים במעל לשליש מסך תפקידי הניהול.

עוד ביקורת על ימי החופשה

הדו"ח ממשיך קו ביקורתי נגד מספר ימי החופשה של המורים. באוצר מבקרים את מה שהם מבינים כפער גדול בין מספר ימי החופשה במשק, העומד על 21 ימים, לבין מספר ימי החופשה של המורים והגננות העומד על 96 ימים. יש לציין, שנתון זה לא מתחשב בחלק מימי העבודה, כמו ההשתלמות וההכנות שמורים עוברים בחופשות החגים ובקיץ. בנוסף לא מצוין במסמך שמספר ימי החופשה במשק נמוך בהשוואה לשוק העבודה האירופי.

באוצר מציינים מגמה חיובית, לפיה  יחס התלמידים למורים פחת ב-5% בשנים האחרונות. בהסתדרות המורים מוסיפים, מנגד, כי כמות התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל גדולה ב-7 תלמידים מאשר באיחוד האירופי; וב-9 תלמידים בחטיבות הביניים. מספר ימי הלימוד של התלמידים בישראל גדול ב-40 ימים ביסודי וב-30 ימים בחטיבות הביניים, בהשוואה לאיחוד האירופי.

על פי הדו"ח, סה"כ שעות העבודה של מורים, על פי חוזה ההעסקה, נמוך ב-23% עד 34% ממורים ב-OECD. בהסתדרות המורים מציינים כי בדו"ח לא צוין ששעות ההוראה הפרונטליות בישראל בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים גבוהות באופן ניכר מהממוצע במדינות האירופאיות: מורה ביסודי מלמד מעל ל-840 שעות בכיתות במהלך השנה, לעומת מקבילו באירופה המלמד כ-750 שעות.

"בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך" מסרה יפה בן-דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. "הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטאליות של המורים בישראל מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD".

לדבריה, רק העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטאליות של כל אנשי החינוך יובילו לקידום המצב: "למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה המקובלים בישראל ביחס לעולם ועל השכר ההתחלתי הנמוך ממרבית מדינות ה-OECD".