תוספת הרמטכ"ל לפנסיות הצבאיות יגיע לדיון בבג"ץ מחר (חמישי), אחרי חודשים בהם נדחתה הגשת תגובת המדינה לעתירה נגד התוספות.

תוספת הרמטכ"ל היא תוספת לפנסיה שנועדה לפצות על שנות השירות הקצרות יחסית בצה"ל, שמאפשרות צבירה מוגבלת לפנסיה. מקור התוספת בהחלטה שהתקבלה ב-1961, שאיפשרה לרמטכ"ל להוסיף לפנסיה של פורשים 2% על כל שנת שירות, עד ל-19% מהסכום לולא התוספת, והיא ניתנת לרוב הגדול של הפורשים מצה"ל. ב-2017 החליט הרמטכ"ל בזמני גדי אייזנקוט כי התוספות יעמדו על 10% באופן גורף. על פי הערכות האוצר, מדובר בהוצאה של 1.1 מיליארד שקלים בשנה.

ב-2019 הגישה עמותת 'צדק פיננסי' בג"ץ נגד המדינה, בטענה שחלוקת התוספת כמעט לכל הפורשים מצה"ל היא התנהלות לא תקינה, שחורגת מהסמכות שניתנה לרמטכ"ל במסגרת ההחלטה המקורית. העמותה דורשת מבג"ץ לקבוע כי תוספות הרמטכ"ל אינן תקינות, וכי יש למנוע תוספות עתידיות ולהשיב לקופת המדינה תשלומי עבר שנעשו תחת המנגנון. המשמעות של ביטול התוספת תהיה הפחתה של 1,000-2,000 שקלים בחודש מקצבת הפנסיה של עובדי צה"ל.

מאז נדחה המועד להגשת תשובת המדינה לעתירות כמה פעמים. המדינה ביקשה הארכה של ארבעה חודשים עד להגשת עמדתה, בטענה שהנושא יוסכם בין שר הביטחון לשר האוצר, ובמידה שהשניים לא יגיעו להסכמה יתקיים דיון בנוכחות ראש הממשלה.

שר הביטחון בני גנץ (מימין) ושר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: דוד כהן/מרים אלסטר/פלאש 90)

בחוות דעת שכתבו השבוע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי והמשנה לפרקליט המדינה עו"ד אורית קוטב נכתב שההתנהלות כפי שהיא היום איננה חוקית, וכי הדרך לאשר את ההליך הוא רק דרך חקיקה בכנסת. "החוק הקיים אינו מסמיך את הממשלה להעניק הגדלות באופן גורף לכלל המשרתים, כפי שמשתקף מן הפרשנות שנהגה עד כה על-ידי רשויות הצבא" כתבו השניים.