ההחלטות הסופיות של ועדת סל הבריאות, שקובעות מהן התרופות והטכנולוגיות החדשות שהמדינה תממן לכל אזרח, הן תוצאה של תהליך ארוך ומורכב. אחרי שחברי הוועדה מסמנים מתוך מאות ההצעות את התרופות והטיפולים שנמצאו יעילים וראוייים, הן צריכים להתאים אותן למסגרת תקציב שנקבעה מראש. הבחירה מה לתעדף ומה לא ולמה, והשיקולים שמאחוריה, משפיעים על חיי מאות אלפי אנשים.
העלות הכוללת של הטיפולים שחברי הוועדה מצאו כראויים היא 2 מיליארד שקלים. מתוכם הם נאלצו לבחור טיפולים בעלות של חצי מיליארד שקלים, ועוד 50 מיליון שקלים להוצאות חד פעמיות. הקווים המנחים של הוועדה הם חוזק הראיות על יעילות התרופה, נוכחותם בסל של חלופות טובות, עלות התרופה, ושימוש של התרופה במדינות אחרות. אלו הדילמות המרכזיות שעלו השנה בדיוני הוועדה וההחלטות שהתקבלו לגביהן:
נפסל: ממוגרפיה לנשים בגילאי 45-50
סל הבריאות מממן לנשים מגיל 50 ומעלה בדיקות ממוגרפיה, שהן בדיקות סקר לנשים המיועדת לגילוי מוקדם של סרטן השד. על שולחן הוועדה עלתה הצעה להוריד את גיל המינימום לבדיקה ל-45, ונפסלה בשנה השנייה ברציפות.
איגודי המומחים בעולם חלוקים ביניהם על הורדת גיל המינימום המומלץ לבדיקה לפחות מ-50. מצד אחד, רבע מהנשים החולות בסרטן השד מאובחנות לפני גיל 50, וידוע כי גילוי מוקדם של המחלה יכול להציל חיים. מצד שני, בבדיקות ממוגרפיה לנשים מתחת לגיל 50 יש סיכוי גבוה לקבלת ממצאים שגויים.
ועדה שכינס משרד הבריאות ב-2019 בנושא הורדת גיל הממוגרפיה המליצה לממן בדיקת ממוגרפיה מגיל 45 לנשים שמעוניינות בכך, אך להשאיר את הגיל המומלץ לבדיקה ל-50. נציגי קופות החולים בוועדת הסל טענו כי לא ניתן לאפשר בדיקות לקבוצה מסוימת, בלי להמליץ על הבדיקה לכל חברי הקבוצה. בסופו של דבר החליטו חברי הוועדה לפסול את ההצעה וגיל המינימום לממוגרפיה יישאר 50.
סיגל ריצן, מנכ"לית עמותת אחת מתשע המסייעת לנשים המתמודדות עם סרטן השד, הגיבה: "סרטן השד ממשיך להיות הגורם מספר אחד לתמותה בקרב נשים וככל שהן חולות בגיל צעיר יותר, כך המחלה אגרסיבית יותר. זו שעה קשה מאוד לאלפי נשים, אך אני קוראת מכאן לכלל הנשים, לכו להיבדק למרות ההחלטה. גילוי מוקדם מציל חיים".
הכשל המובנה שמונע אישור תרופות למחלות נדירות
אלפי אנשים בישראל מתמודדים עם מחלות נדירות וקשות – מחלות שמעט אנשים חולים בהן, וכתוצאה מכך, התרופות שיכולות להקל עליהם ואף להציל את חייהם הן יקרות מאוד. באופן אבסורדי, השיקולים שמנחים את קבלת ההחלטות בוועדת הסל משאירים בדרך כלל את התרופות הללו מחוץ למימון המדינה.
הסיבה הראשונה היא המחיר. אחד משיקולי הוועדה באישור תרופות חדשות לסל הוא יעילות מול עלות. כשמספר החולים קטן, החישובים האלה הופכים קשים יותר. חלק מהסיבה לכך שתרופות למחלות נדירות יקרות כל כך היא בדיוק בגלל שהשוק מצומצם. חברי הוועדה החליטו שלא לאשר תרופה המיועדת ל-25 החולים בתסמונת morfio בישראל בהוצאה של 36.7 מיליון ש"ח, למרות הסכמה גורפת של המומחים שהתרופה תשפר מאוד את איכות חייהם.
בנוסף, הועדה גם שוקלת את חוזק הראיות ליעילותה של התרופות, ולמחלות נדירות קשה לעשות ניסויים גדולים שיובילו לראיות חזקות. בנוסף, תרופות למחלות נדירות נוטות להיות יקרות מאוד.
יו"ר ועדת סל התרופות שוקי שמר הביע רצון למסד תקציב נפרד לתרופות למחלות יתום כדי למנוע את ההשוואה שהועדה צריכה לעשות בין תקצוב תרופות יקרות למחלות נדירות, לבין תקצוב התרופות למחלות שכיחות יותר. "הגיע הזמן שהמדינה תחליט אם היא רוצה לטפל בחולי המחלות הנדירות, או אם היא רוצה להפקיר אותם," אמר שוקי שמר, יו"ר ועדת סל התרופות.
אושר זמנית: הרחבת טיפולי שיניים לאחר פציעה לילדים
סל הבריאות מכסה טיפולי שיניים שגרתיים לילדים עד גיל 18, אך עד עכשיו לא כלל טיפולים לתיקון שיניים לאחר פציעה. הביטוח של משרד החינוך, שתקף לכלל התלמידים בישראל, מכסה טיפולים הנדרשים בעקבות חבלות בשיניים, אך הפעלת הביטוח מסובכת יותר עבור ההורים מאשר קבלת הטיפול דרך קופת החולים. בדיוני הוועדה עלה כי מעטים יודעים להשתמש במסלול הביטוח של משרד החינוך ולנצל את זכותם לטיפול.
הוועדה דנה בהצעה להכניס לסל הבריאות את טיפולי השיניים לאחר פציעה באופן חלקי – סל הבריאות יכסה את טיפול השורש, אבל לא את הכתר החדש שיידרש. חברי הוועדה העריכו כי הכנסת הטיפולים לסל התרופות תרחיב את השימוש בהם. בסופו של דבר החליטו חברי הוועדה לאשר את טיפולי השיניים לשנה בלבד, במסגרת התקציב החד פעמי שקיבלה הוועדה, על מנת לבחון את העלויות.
נפסל: אבחון גנטי בשלב מוקדם בהריון לעוברים בהפריה חוץ גופית
הוועדה דנה בהצעה להכניס לסל בדיקות הנערכות לעובר בטרם השרשה (שלב ראשוני בהריון של היצמדות העובר לדופן הרחם) לגילוי גנים שמעלים סיכון לחלות בסרטן. בדיונים עלה רעיון לאשר את הבדיקה עבור הורים שמבצעים הפריה חוץ-גופית בטרם ההשרשה בגלל סיבות אחרות, אבל לא לאפשר את הבדיקות כסיבה בפני עצמה לביצוע תהליך פולשני של הפריה חוץ גופית. כשהתברר שלא ניתן לאפשר את הבדיקה רק למטופלים שכבר מבצעים הפריה חוץ-גופית, ההצעה ירדה מהפרק.
אושר: הקמת מרכזי שיקום ריאות
לצד חצי מיליארד השקלים שיתווספו לסל באופן קבוע, הוחלט השנה להוסיף לסל הקצאה חד פעמית של 50 מיליון שקלים. בוועדה בחרו לנתב את התקציב הזה להקמת רשת מרכזי שיקום ריאות, על רקע הנזק ארוך הטווח לריאות שעלול לגרום נגיף הקורונה. הדגש שהציבו חברי הוועדה היה לכוון את התקציב למטופלים בפריפריה, שבה זמינות המרכזים האלה נמוכה יותר.
אחת ההצעות שעלו בדיוני הוועדה הייתה שקופות החולים יקימו את מרכזי השיקום תוך שיתוף פעולה ביניהן, כך שמרכז שייבנה באזור מסוים על ידי אחת הקופות ישרת מטופלים מארבעת הקופות. הקופות לא נענו להצעה, והוועדה קבעה שהקמת התשתיות למרכזי השיקום תיפתח למכרז של ספק חיצוני, אליו יוכלו לגשת גופים פרטיים וגם בתי החולים.
