עוד אירוע מכוער אתמול (ד') בכדורגל הישראלי, הפעם בדרבי של חיפה. הסיבה היחידה אולי לשמוח היא שלא היה קהל ביציע, כדי שפוליטיקאים ודעתנים אחרים ידרשו את החזרת המשטרה ליציעים, כפי שכבר קרה בעבר אחרי עימותים בין שחקנים ואנשי ספסל.
הפייסבוק שלי התמלא בערב בקריאות "בושה", ו"לסגור את הכדורגל". אני מבינה את הכאב והתסכול. אנשים משקיעים את כל חייהם בענף שחלון הראווה שלו נראה, שלא באשמתם, כמו עולם תחתון. אבל זה הזמן שלנו, המנהלים והמאמנים, לנשום עמוק ולייצר פתרונות. אתן שלושה כלים להתמודדות עם אלימות מילולית, לפני שהיא הופכת לפיזית וניתן להשתמש בהם החל ממחר בבוקר באימוני הכדורגל.
- אימון למצבים מתסכלים – אמנו את הילדים למצבים מתסכלים ומשפילים במשחק. באחד מהמועדונים בהם עבדתי הנחנו את המאמנים לשרוק לעברות שערורייתיות כחלק אינטגרלי ממשחקי סוף אימון; עברות שלא היו ולא נבראו, בעיטות עונשין וכרטיסים שלא היו להם הצדקה. השחקנים אומנו להתמודד גם עם מצבים שלא היו קשורים ליכולת המשחק שלהם. כשכעסו או הביעו מחאה, הסברנו להם שהתמודדות עם כעסים ותסכולים היא לגמרי חלק מהמשחק. הילדים האלה כבר יהיו שחקנים מקצועיים יותר.
- "משחק האידיוטים" – בראיון אחרי המשחק הסביר שחקן הפועל חיפה, גל אראל, את האלימות כך: "הם קראו לנו סמרטוטים. איך ציפו שנגיב?". כלי שני להתמודדות עם אלימות מילולית מציע ד"ר איזי קלמן, והוא נקרא "משחק האידיוטים" או "כלל הזהב". אני אישית מתרגלת אותו עם הבנות שלי מאז שהיו בנות שנתיים. אם מישהו מעליב אותך, שאל את עצמך: "האם זה נכון?". אם כן, אין לך מה להתעצבן. אם לא, אין לך מה להתעצבן. האם אתם סמרטוטים, הפועל חיפה? אם לא, אז אין לכם סיבה להתעצבן.
- דוגמא אישית – בסיפור שסיפר לי סתיו אלימלך, שחקן העבר, קפטן הפועל באר שבע ואחת מדמויות החיקוי של הספורט הישראלי. יום אחד הוא החל לצפות במשחק כדורגל פנימי שהתקיים בבית ספר תיכון בעיר. "תוך כמה דקות של משחק", סיפר אלימלך, "אני רואה כל רגע את הילדים יורקים על מגרש האספלט. עצרתי את המשחק ושאלתי אותם למה הם יורקים". "כל השחקנים הגדולים עושים את זה", הם ענו לו, מבולבלים. "אההה, רק שתדעו שהשחקנים הגדולים באמת בעולם, לא עושים את זה בכלל!". וככה, בשנייה, הוא יצר להם מודל אטרקטיבי חדש לחיקוי.
זו האחריות שלנו לבחור ולעצב את משחק הכדורגל שלנו, כפי שהיינו רוצים שהוא יהיה. זה ידרוש מאיתנו להיות מאופקים, חכמים וללמוד כל יום כלי עבודה חדשים. זה בידיים שלנו.
***
ד"ר שלומית גיא, היא ראש התמחות חינוך גופני במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי ומומחית בתחום מניעת אלימות בספורט.
