דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ספורט

נשים בספורט / נעמה ברנשטיין שניפצה את השיא הישראלי בקפיצה במוט: "יש לי בכלל פחד גבהים"

שיאנית ישראל בקפיצה במוט נעמה ברנשטיין (צילום: טיבור ייגר)
שיאנית ישראל בקפיצה במוט נעמה ברנשטיין (צילום: טיבור ייגר)

הקופצת הישראלית, שקפצה בשבוע שעבר 4.35 מטרים, עשתה הסבה לאתלטיקה אחרי שרוב שנותיה הייתה מתעמלת: "התחלתי להתאמן באמת רק בגיל 21" | ארבע שנים התאמנה בפולין: "זה האיר לי עולם"

ליאור ברטל
ליאור ברטל
כתב ספורט
צרו קשר עם המערכת:

"עוד לא הגעתי לשיא, מבחינה גופנית אני מוכנה אפילו לקפוץ גבהים יותר גדולים", אומרת ל'דבר' קופצת המוט נעמה ברנשטיין (27), ששברה בשבוע שעבר את השיא הישראלי לנשים וקבעה אותו על 4.35 מטרים.

"כרגע אני במקום ה-50 באירופה והמטרה שלי היא להגיע לאזור המקומות 30 עד 40. בשביל זה אני צריכה להתחרות בהמון תחרויות כדי להשיג ניקוד". ברנשטיין סיימה במקום השלישי בתחרות שנערכה בצ'כיה, והשיא מהווה שיפור של 10 סנטימטרים לשיא הקודם שקבעה לפני שנה.

תחרות קפיצה במוט נכללת בתחרויות האתלטיקה הקלה במשחקים האולימפיים, מאז חידושם באתונה 1896. אלא שעד אולימפיאדת סידני 2000, רק גברים הורשו להתחרות בקפיצה במוט. עם השנים, השתכללו האמצעים.  מוטות הבמבוק והאלומיניום הקשים, עמם קפצו במשך שנים, הוחלפו במוטות גמישים מחומרים מרוכבים כמו פיברגלאס וסיבי פחמן, והרף החל לעלות לגבהים חדשים.

סרגיי בובקה האוקראיני האגדי היה הראשון לשבור את מחסום ה-6 מטרים ב-1985, והחזיק בשיא העולמי עד ספטמבר 2020. אז קפץ ארמנד דופלנטיס השבדי, לגובה של 6.15 מטרים, בתחרות ליגת היהלום ברומא.

קופץ המוט סרגיי בובקה באולימפיאדת סידני 2000 (צילום: REUTERS)
קופץ המוט סרגיי בובקה באולימפיאדת סידני 2000 (צילום: REUTERS)

בשיא הישראלי לגברים מחזיק אלכס אברבוך, שקפץ 5.93 מטרים, והיה ואלוף אירופה באולם (גנט 2000), סגן אלוף עולם (אדמונטון, 2001), ופעמיים אלוף אירופה (מינכן 2002, גטבורג 2006).

עבור נשים נחשב הענף צעיר, בסך הכל בן 20 שנה. הכוכבת הגדולה שלו היא ילנה איסינבייבה מרוסיה, שקבעה ב-2009 שיא עולם כשקפצה 5.06 מטרים, והיתה לאישה הראשונה לעבור 5 מטרים. רק שתי נשים נוספות עשו זאת עד היום: ג'ן שור וסנדי מוריס מארה"ב.

שיאנית העולם בקפיצה במוט, ילנה איסינבייבה מרוסיה, באולימפיאדת בייג'ינג (צילום: AP Photo/Thomas Kienzle)
שיאנית העולם בקפיצה במוט, ילנה איסינבייבה מרוסיה, באולימפיאדת בייג'ינג (צילום: AP Photo/Thomas Kienzle)

ברנשטיין שברה לראשונה את השיא הלאומי בפברואר 2020, כשהעמידה אותו על 4.25 מטר, שיפור של 14 ס"מ לשיא הלאומי של מיכל טוקר, ו-20 ס"מ לשיאה האישי. אבל למרות השיא, ברנשטיין עדיין רחוקה מהטופ העולמי בענף. באליפות העולם האחרונה בדוחא 2019 השתתפו 32 קופצות. כדי להעפיל לגמר הן נדרשו לעבור 4.60 מטר. במדליית הזהב זכתה אנג'ליקה סידורובה מרוסיה, שעברה 4.95 מטר.

"התחלתי להתאמן באמת רק בגיל 21"

ברנשטיין החלה את הקריירה הספורטיבית בהתעמלות מכשירים. מגיל 4 וחצי עד גיל 16 היא הצטיינה בענף והיתה חברה בנבחרות ישראל. כשהייתה בת 16 השתתפה לראשונה באליפות אירופה לבוגרות באיטליה, ודווקא באותה שנה החליטה לעבור לקפיצה במוט.

"פרשתי כי הנתונים הפיזיים שלי הם לא הכי מתאימים להתעמלות מכשירים", היא מספרת. "אני גבוהה, 1.70 מטר, והיה כבר קשה לעשות את אותם התרגילים. ראו אותי בתחרות התעמלות והציעו לי לעשות את המעבר לקפיצה במוט".

כיום היא מתאמנת באגודת הפועל "אורן השרון" עם מאמן קוסטה סמיונוב (שזכה במקום השלישי באליפות אירופה ב-1992, וייצג את ישראל באולימפיאדת אטלנטה 1996). ההתחלה היתה לא פשוטה. "הענף היה פשוט מת כשהתחלתי לקפוץ. לא היו קופצות ולא ראו לזה עתיד. מעבר לכך, להתחיל להתמקצע בענף ספורט בגיל מבוגר יחסית זה אתגר עצום. נפצעתי שלוש פעמים בקרסול ונאלצתי לעשות הפסקות גדולות מאוד מאתלטיקה. התחלתי להתאמן באמת רק בגיל 21".

קופצת המוט נעמה ברנשטיין: "התחלתי להתאמן באמת רק בגיל 21" (צילום: מקסים דופליי, איגוד האתלטיקה)
קופצת המוט נעמה ברנשטיין: "התחלתי להתאמן באמת רק בגיל 21" (צילום: מקסים דופליי, איגוד האתלטיקה)

כדי להתמקצע ולהשתפר היא עברה להתאמן במשך ארבע שנים בפולין, אצל המאמן אדוארד שימצ'אק. "זה האיר לי עולם", היא אומרת, "הפולנים ידועים בהישגים שלהם באתלטיקה, זה בזכות כמות האתלטים והאתלטיות, המתקנים והרבה ידע. הרגשתי שהשתפרתי שם מאוד".

"יש לי בכלל פחד גבהים"

קפיצה במוט נחשבת לאחד המקצועות הטכניים והמורכבים ביותר באתלטיקה; מקצוע הדורש מהירות, זריזות, שליטה בטכניקת הקפיצה והשימוש במוט, שלא לדבר על טיפוס לגובה ונפילה ממנו אל מזרון. "יש לי בכלל פחד גבהים", מגלה ברנשטיין. "אני לא יכולה להסתכל מחדר במלון או ממרפסת נורא גבוהה, זה מפחיד אותי".

רגע, איך זה מסתדר?
"בוא נהיה כנים, אנחנו מדברים על ארבעה-ארבעה וחצי מטר, זה לא כמו להסתכל למטה ממרפסת בקומה 40. הקפיצה עוברת מהר, לא מרגישים כמעט שאת באוויר, וזה גם הרבה יותר בשליטה שלי. יש מזרון עבה מאוד, אני שולטת על איך אפול עליו, זה נותן לי תחושת שליטה ולכן זה פחות מפחיד".

יש פחד שהמוט יישבר?
"יש פחד. פעם במהלך אימון נשבר לי המוט, הוא היה יחסית ישן. למזלי יצאתי מזה די בזול. חוץ מחתך מאוד עמוק בכף היד עם 12 תפרים לא קרה לי שום דבר".

לא רק לברנשטיין נשבר המוט. בגמר אליפות העולם בדוחא 2019, אנג'ליקה בנגטסון משבדיה קפצה בניסיון השלישי לעבור 4.80 מטר, והמוט שלה נשבר. במזל היא נפלה על המזרון. אבל לא נפלה ברוחה. היא שכבה על קצה המזרון כמה שניות, קמה עם חיוך, רצה למאמן שלה, ולאחר מכן ביקשה מוט חלופי ממתחרה מצרפת. בקפיצה הבאה, השבדית, שמעולם עד אז לא עברה גובה כזה, קפצה בקלילות מעל הרף וקבעה שיא שבדי חדש.

כמו הרבה ספורטאים וספורטאיות, גם על ברנשטיין משבר הקורונה השפיע מאוד. "בסוף דצמבר היו לי מחשבות רבות על פרישה", היא מספרת. "לתחרות השבוע באתי במטרה להחזיר לעצמי את המוטיבציה והאהבה שהייתה לי לפני שנה. הקורונה עצרה ספורטאים מלהתקדם ומצאתי את עצמי שואלת 'מה הלאה? לאיזה מטרה אני מכוונת?' לספורטאי מאוד קשה רק להתאמן, ובקפיצה במוט במיוחד, כי יש המון פקטורים מנטליים".

השיא החדש בוודאי נותן מוטיבציה.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!