איגודי המורים בארה"ב לא מעניקים הגנת יתר למורים בעלי קביעות, כך קובע מחקר חדש שפורסם לאחרונה. למעשה, טוען המחקר כי לאיגודים השפעה חיובית על איכות החינוך על ידי שיפור איכות סגלי ההוראה והישגי התלמידים.
במחקרה, "המיתוס של הגנת האיגוד על מורים רעים: ראיות מנתונים מחוזיים על תחלופת מורים", הפריכה יוניס האן, דוקטורנטית לכלכלה באוניברסיטת הרווארד ועמיתת מחקר בכירה בבית הספר למשפטים של הרווארד, את התפיסה לפיה לא ניתן לפטר מורים בעלי קביעות בגלל האיגודים המקצועיים. האן ערכה את המחקר עבור הלשכה הלאומית למחקר כלכלית, ארגון אמריקני ללא כוונת רווח המחויב "לביצוע מחקר כלכלי בלתי-מוטה והפצתו בקרב קובעי מדיניות, אנשי עסקים והקהילה האקדמית".
בראיון עם ג'ניפר ברקשייר, עיתונאית עצמאית ופעילה למען חינוך ציבורי, אמרה האן כי "העובדות הפוכות לגמרי ממה שאנשים נוטים לחשוב: אזורים בהם שיעור ההתאגדות של המורים הוא גבוה מפטרים יותר מורים רעים".
פיטורי מורים לא יעילים
כאשר הם דורשים שכר גבוה יותר למורים, נותנים האיגודים המקצועיים תמריץ חזק לפיטורי מורים לא יעילים לפני שהם מקבלים מעמד קבוע, הסבירה האן והוסיפה כי במקומות בהם שיעור ההתאגדות גבוה יש שיעור גבוה יותר של פיטורי עובדים שתפקודם לקוי משום שהמשך העסקתם היא פשוט עסק יקר מדי. האן הגיעה למסקנות אלה אחרי שניתחה שלושה סוגי נתונים שונים מתוך סקרים שערך המרכז הלאומי לסטטיסטיקת חינוך – סוכנות של ממשלת ארה"ב האוסף, מנתח ומפרסם נתונים על מערכת החינוך הצבירות במדינה.
האן הדגישה כי על ידי פיטורי מספר גבוה יותר של מורים לא יעילים, אזורים בהם שיעור ההתאגדות גבוה שומרים לאורך זמן על יותר מורים טובים ביחס לאזורים בעלי שיעור התאגדות נמוך. "לא משנה איך מדדתי את שיעור ההתאגדות, או עבור איזו תקופה" אמרה, "מצאתי כי נוכחותו של איגוד מקצועי הורידה את רמת השחיקה של המורים".
האיגודים משפרים את איכות ההוראה
במהלך השנים 2011-2010, שינו המדינות אינדיאנה, אידהו, טנסי וויסקונסין את חוקיהן באופן שצמצם משמעותית את כוחם של מורים בבתי ספר ציבוריים לקיים משא ומתן קיבוצי. לדברי האן, שינויים אלו אפשרו לה להשוות בין מה שקרה במדינות בהן הוגבלו זכויות המורים לכאלה בהן לא קרה שינוי. "אם אתה מאמין לטיעון שהאיגודים מגנים על מורים רעים, היינו צריכים לראות עלייה באיכות המורים אחרי שינוי החוק" אמרה. במקום זאת מצאה האן כי ההפך הוא הנכון: החוקים החדשים באותן ארבע מדינות הורידו את שכר המורים בכתשעה סנט לשעה. שכר נמוך יותר, מנמיך גם את התמריץ של המערכות לבדוק את איכות המורים, כך ששיעור הפיטורים של מורים לא טובים יורד בהתאם. שכר נמוך מביא גם לעזיבה של מורים איכותיים, ולכן גם מוריד את איכות מערכות החינוך, כך לפי האן.
שיעורי נשירה נמוכים יותר
מאחר ואין מידע זמין על ביצועי תלמידים לפי אזור עם מדגם לאומי מייצג, השתמשה האן בשיעורי הנשירה מבתי הספר התיכוניים כאומדן להישגי התלמידים. המחקר שערכה מראה כי שיעורי התאגדות גבוהים מפחתיתם את שיעורי הנשירה.
"זו הנקודה בה המחקר שלי שונה ממחקרים קודמים שמצאו כי להתאגדות לא הייתה כל השפעה, או שהייתה לה השפעה שלילית על שיעורי הנשירה", אמרה. ניתן להסביר את ההבדל, לדבריה, בעובדה שההגדרה שלה להתאגדות רחבה יותר מזו בה השתמשו מחקרים קודמים בנושא. "לא רק המשא ומתן הקיבוצי קובע" הסבירה האן, "מה שחשוב הוא 'צפיפות האיגודים' (אחוז המורים המאוגדים מכלל אוכלוסיית המורים, ד.ר.) של המורים בכל אזור. שיעור ההתאגדות הוא אומדן לחוזקו של האיגוד, כי גם במקרים בהם המורים לא יכולים לנהל משא ומתן קיבוצי, הם יכולים להשמיע את ה'קול' המשותף שלהם כדי להשפיע על מערכת החינוך".
לפי המחקר של האן, צפיפות איגודים גבוהה- כלומר שיעור גבוה של מורים מאוגדים – הוריד משמעותית את שיעורי הנשירה בתיכונים, גם מקומות בהם לא נחתם הסכם קיבוצי.
"אני מקווה שאנשים יפקחו את עיניהם, יראו את התוצאות הללו וישאירו מאחור את הדעות הקדומות שלהם" סיכמה האן, "לפני שערכתי את המחקר, גם אני חשבתי ככה. אם אנשים יקבלו את תוצאות המחקר שלי, התוצאה הטבעית תהיה שעלינו לקדם סביבה ידידותית לאיגודי מורים".
את המחקר המלא, באנגלית, ניתן לקרוא כאן
