ירידה של 94% בהדבקה תסמינית בקרב אנשים שקיבלו את החיסון לקורונה של פייזר, לעומת אנשים שלא קיבלו את החיסון – כך עולה ממחקר שנערך במכון כללית למחקר, בו נבדקו נתונים אודות כ-1.2 מיליון בני אדם, מחוסנים ושאינם מחוסנים. בכללית פרסמו תוצאות ראשוניות בלבד של המחקר, המלמד על יעילות גבוהה של החיסון לקורונה של פיזר, והשפעתו על מניעת הדבקה ותחלואה קשה בכל קבוצות הגיל:
לפי הודעת הכללית, מניתוח נתונים של כ-1.2 מיליון מבוטחי הקופה, מהם כ-600 אלף מתחסנים שקיבלו את חיסון פייזר, מסתמנת ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית וירידה של 92% בשיעור המחלה הקשה בקרב המתחסנים, בהשוואה ל-600 אלף מבוטחים בעלי מאפיינים דומים שלא התחסנו. יעילות החיסון נשמרת בכל קבוצות הגיל, לרבות בגילאי 70+, קבוצת גיל אשר לא ניתן היה להעריך בה את יעילות החיסון במחקר הקליני בשל היקפו המוגבל.
החוקרים סקרו נתונים של כ-600 אלף מתחסנים בגיל 16 ומעלה, מהם כ-170 אלף מתחסנים בגילאי 60+ וכ-430 אלף מתחסנים בגילאי 16-59. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת של כ-600,000 לא-מתחסנים שהותאמה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא-מחוסן הדומה לו בסדרה ארוכה של מדדים כמו: רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאות ועוד. יצירת קבוצת הביקורת נעשתה באופן דינמי, כך שאנשים נגרעו ועברו בין הקבוצות אם סטטוס ההתחסנות שלהם השתנה לאורך הזמן.
בעבודת המחקר שולבו ניתוחי רגישות רבים על מנת לוודא שהטיות בנתונים התצפיתיים לא השפיעו על נתוני היעילות המדווחים. צורת חישוב זו המייצרת דמיון מלא בזמן במקום ובמאפיינים האישיים בין המתחסנים ללא-מתחסנים בכל רגע נתון, מאפשרת לנרמל באופן מלא את ההשפעה של אירועים אשר קרו במקביל, כמו השפעת הסגר, ושינוי ההתוויות לחיסון. מבחני רגישות אישרו כי אי-שימוש בכלים מתקדמים אלה, היו גורמים להטיות בהסקת המסקנות מהנתונים.
נתוני המחקר מצביעים על יעילות גבוהה של החיסון בתקופה של 7 ימים ויותר לאחר המנה השנייה ('מחוסן באופן מלא'), ומוסיפים מידע אודות מניעת תחלואה קשה בקורונה, תוצאה שהיא נדירה בניסוי הקליני של חברת פייזר. "בהרצות האחרונות מצאנו כי ניתן לומר בוודאות גבוהה ('רווח בר סמך' טווח סטטיסטי שבו יש מובהקות של 95%) כי היעילות כנגד מחלה קשה שבוע לאחר המנה השנייה נעה בין 99%-91%", נאמר בהודעת הכללית, "עם כל שבוע נוסף שיעבור, נוכל במתודולוגיה זו לדייק את ההערכה, והיא צפויה עוד להמשיך ולעלות ככל שיכללו בה יותר מחוסנים בהם חלפו 14 יום ויותר מהמנה השנייה."
"תוצאות אלה הינן סנונית ראשונה בסדרה של תוצאות מחקריות אשר משלים מכון כללית למחקר להערכת יעילות החיסון בקבוצות ומתארים שונים", אמר מנהל המכון, פרופ' רן בליצר. "במשך שבועות פיתחנו כלים ושיטות להתמודד עם ההטיות הרבות המאפיינות מחקר הערכה מסוג זה בנתונים שמבוססים על נתוני עולם אמיתי, תוך ניטרול הטיות כנדרש ממחקר קליני. היה עלינו להתמודד עם אתגרים הקשורים בהבדלים הברורים בין אוכלוסיות המתחסנים והלא-מתחסנים והשינוי בהן לאורך זמן, כמו גם עם השפעות הסגר שהוטל והוסר במהלך אותה התקופה. יחד עם עמיתינו מאוניברסיטת הרווארד ביצענו סדרה של בדיקות לתקף את התוצאות, וכעת עולה בצורה חד משמעית כי החיסון נגד קורונה של חב' פייזר יעיל ביותר בחיים האמיתיים שבוע לאחר המנה השנייה, בדיוק כפי שנמצא במחקר הקליני."
פרופ' בליצר הוסיף כי המגמות שזוהו במחקר מלמדות שהמשך המעקב לשבועות נוספים לאחר המנה השנייה יגדיל משמעותית את היעילות הנמדדת של החיסון. "בבחינה של 14 יום ויותר לאחר המנה השנייה, בבדיקה ראשונית, אנו מזהים יעילות גבוהה אף יותר למניעה של מחלה תסמינית ושל מחלה קשה בקרב המחוסנים, בכל גיל. בקרוב נוכל למסור הערכה מדויקת גם בעניין זה, באותה שיטה, ואנו צופים שנתוני היעילות אז יהיו גבוהים אף יותר".
בכללית ציינו כי המחקר עדיין מתנהל, וממצאים נוספים ותוצאות מפורטות שלו יהפכו זמינים במהלך השבועות הקרובים. לפי הודעת הקופה, "פרסום תוצאות ראשוניות בשלב זה נועד להדגיש בפני האוכלוסייה שטרם התחסנה כי החיסון יעיל ביותר ומונע תחלואה קשה".
החוקרים שלקחו חלק במחקר הם ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר, וכן פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ ופרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד.
