"מתסכל לראות שמוציאים עוד סרטון ועוד סרטון עם רופאים שמסבירים על החיסון. עוד ועוד מאותו הדבר", כך אומר ל'דבר' ד"ר מוחמד חטיב, מרצה לסיעוד ולבריאות הציבור במכללה האקדמית צפת, ופעיל בארגונים לקידום בריאות בחברה הערבית. לדבריו, משרד הבריאות אינו נעזר בארגונים אזרחיים בעידוד ההתחסנות בחברה הערבית, שיכולים לתרום מניסיונם ומהיכרותם עם החברה הערבית כדי למקד ביעילות את ההסברה. הוא מזהיר כי חלק מהפעולות שהציע המשרד עלולות לגרום נזק במקום תועלת.

"אני יודע שלארגוני החברה האזרחית יש השפעה", אומר ח'טיב, מנהל המרכז למחקר חברתי באגודת הגליל, ומרכז הוועדה העליונה לקידום הבריאות בחברה הערבית. "אנחנו בקשר ישיר עם הציבור. משרד הבריאות צריך לדעת לעבוד עם האגודות והעמותות."

"יש דמויות שיכולות לדבר כמו אנשי תרבות ודת, והציבור יקשיב להם"

שיעור המתחסנים בחברה הערבית נמוך מבחברה היהודית, בעיקר בקרב צעירים. "לפי החישובים שלי, יש בחברה הערבית קרוב ל-270 אלף צעירים בגיל 16-30 שלא התחסנו, וכ-200 אלף אנשים בגיל 30-50", אומר ח'טיב, "מעל גיל 50 האחוזים כבר גבוהים יותר, וגם שם נדרשת עבודה, אבל זה לא העיקר."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי ד"ר חטיב, ההסברה הקיימת אינה יעילה מספיק. "אני מכבד מאוד את הרופאים שעולים לרדיו כדי להסביר על החיסונים, אבל כרגע זה כמעט הדבר היחיד שקורה". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יואל אדלשטיין בקופת חולים בזרזיר. (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

לדבריו, ההסברה צריכה להשתמש במגוון אמצעים שרלבנטיים לקהל היעד. "אנחנו יכולים לעזור למשרד להפיק סרטונים המיועדים לחברה הערבית, יש עוד דמויות שיכולות לדבר חוץ מרופאים, והציבור יקשיב להן – אנשי תרבות, אנשי דת. הם תרמו מאוד לאורך כל תקופת הקורונה, אבל בנושא החיסונים אנחנו לא מספיק שומעים את קולם. כדי להגיע לצעירים צריך, למשל, להביא צעירים שהחלימו וצעירים שהתחסנו".

צורך נוסף שהארגונים יכולים לענות עליו הוא התאמה למאפייני האוכלוסייה. "אנחנו יודעים איך לעשות קמפיינים לעידוד הבריאות שמותאמים תרבותית – למשל, להסתמך על פתגמים בערבית ופסוקים מהקוראן, כמו שעושים בעברית. וזה לא קורה."

"אנחנו מוכנים לעזור בהתנדבות"

ח'טיב אומר שהצעותיו למשרד הבריאות לגייס את המומחים והארגונים האזרחיים לעידוד החברה הערבית להתחסן לא נענו. "דיברתי לפני חודשיים על הקמת צוות מומחים מהמגזר שיהיו ממונים על התאמה תרבותית של הקמפיין לעידוד התחסנות, אבל עד היום הפורום הזה לא הוקם. אנחנו מוכנים לעשות את זה בהתנדבות, כחלק מהפעילות האזרחית שלנו, אבל לא נעזרים בנו."

לדבריו, כדי ליצור קמפיינים יעילים יש צורך בנתונים איכותיים, שגם הם לא מועברים לארגונים. "אני בשיחה עם גורמים מדסק החברה הערבית של פרויקט מגן ישראל, ואמרתי להם שאם רוצים שנעודד את הלא מתחסנים להתחסן, אנחנו נרצה לבנות תכנית ממוקדת שתגיע לקבוצות היעד. מי הם בדיוק הלא מתחסנים? יותר גברים או יותר נשים? נוצרים או מוסלמים? באילו אזורים הם נמצאים? לנו אין את הנתונים האלה, הם נמצאים רק אצל הקופות ואצל משרד הבריאות. אם יביאו לנו את הנתונים, נוכל לבנות תכנית מתאימה."

הצעה נוספת של ח'טיב היא הסברה לצעירים במקומות העבודה ובאקדמיה. "צריך לעשות מאמצים נוספים כדי להגיע לאנשים איפה שהם נמצאים. זה ידרוש הבנת קהל היעד, תכנון ומשאבים."

"העברת השמות לרשויות תגרום לתגובת נגד"

על ההצעה שעלתה בקבינט הקורונה להעביר לרשויות המקומיות שמות של אנשים שלא התחסנו כדי שיעודדו אותם להתחסן, אומר ח'טיב כי מדובר בטעות שבמקום לסייע, עלולה דווקא להזיק. "זה יגרום לתגובת נגד. אמון הציבור כבר פגוע עד לא קיים, בגלל תחושה בחברה הערבית שאכיפת הגבלות הקורונה מתבצעת באופן סלקטיבי נגד החברה הערבית. כמובן שאמון הציבור בממשלה פגוע בכל המגזרים, אבל בחברה הערבית חוסר האמון בין התושבים לבין הממסד יושב גם על רקע והיסטוריה קצת אחרים."

"החשש הוא שהעברת רשימת שמות לרשויות תאפשר תהליך של שיימינג, ושאנשים ייענשו פעמיים – פעם אחד דרך האכיפה הסלקטיבית, ופעם שנייה בשיימינג מול הרשות. זה יכול להוביל את האנשים לעשות דווקא. אם כבר כולם יודעים שלא התחסנת – מה עוד יש לך להפסיד? כבר נעשה נזק לשם הטוב של בן האדם, וזה לא יחזור אחורה גם אם הוא יחליט אחר כך כן להתחסן."

לדברי ד"ר ח'טיב, "שיטת הענישה זאת לא השיטה. כך לא שומרים על בריאות הציבור, ולא נלחמים בקורונה. צריך חינוך לבריאות, תוך קשר אמיתי ונכון עם התושבים."