הפעילות הכלכלית בישראל קטנה השנה ב-2.4%. יותר מאי פעם, אבל פחות מהתחזיות. כך פרסמה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יחד עם נתונים רבים אחרים על הפעילות הכלכלית. למה התוצר הישראלי נפגע פחות ממדינות אחרות בקורונה, ומה אפשר ללמוד מהנתונים על מצב הכלכלה הישראלית?
מה זה תמ"ג, ולמה זה חשוב
התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא מדד שמשקף את הפעילות הכלכלית במשק: הכסף שהכניסו והוציאו אזרחי ישראל, הממשלה והעסקים. מדובר בנתון שקשה מאד לאסוף, ועל כן הלמ"ס מבצעת מספר אומדנים, בהם מתעדכן המספר בהתאם לנתונים שמצטברים.
לפי נתוני הלמ"ס, סך כל הפעילות הכלכלית בישראל בשנה החולפת עמד על 1.386 טריליון דולר. מספר גדול, אבל כשלעצמו אינו אומר הרבה. הנתון החשוב הוא השינוי בתוצר. בגלל שהאוכלוסייה בישראל (וברוב מדינות העולם) גדלה תמיד, עלייה קטנה מידי בתוצר היא למעשה ירידה בתוצר לנפש. ירידה בתוצר היא דבר נדיר, וקרתה בישראל רק פעם אחת – ב-1953. ירידה כזו מסמנת משבר קשה במיוחד.
לאן זרם הכסף
נתון שהתפרסם אתמול שופך אור אחר על השנה האחרונה וחושף את הפערים בחלוקת ההכנסות הלאומית. אחת הדרכים לחישוב התמ״ג הוא סכום כל ההכנסות במשק; נתון שמתחלק לשני מרכיבים מרכזיים: (1) הכנסות השכירים במשק, ו-(2) העודף התפעולי (רווחי החברות שמגיעים למעסיקים ולבעלי השליטה).
המדד הזה משקף מרכיב יסוד במשק – חלוקת ההון הלאומי בין עובדים שכירים (מהשומר בכניסה ועד המנכ"ל), לבין רווחים של בעלי השליטה בחברות.
לכאורה נראה שלמרות גל האבטלה ההמוני, חלקם של השכירים בעוגה נשמר, והוא עומד על 58% מהתוצר, עלייה של 1% מהשנה הקודמת ושיעור דומה לזו שלפניה. הסיבה ליציבות היחסית היא שדמי החל״ת חושבו כמשכורות לכל דבר.
אלא ששיעור הרווח מתוך התוצר דווקא גדל, ובאופן משמעותי: מ-27% בשנה שעברה ל-32% השנה. מה שירד זה מרכיב שלישי: סך הכנסות המדינה ממיסים על ייבוא וייצור. כנראה בעיקר בגלל הצניחה בייבוא. מדובר בנתון ראשוני וגולמי, אבל הוא משתלב עם מגמה שנראית גם במקומות אחרים בעולם: משבר הקורונה הזרים הרבה כסף לעשירים.
סוד ההצלחה של ישראל
מייד עם פרסום הנתונים מיהר נתניהו לחלק שבחים לכלכלת ישראל שהצליחה לעמוד באתגר הקורונה, לכאורה טוב יותר מכלכלות אחרות בעולם. ראש הממשלה צודק שלפי הנתונים שפורסמו אתמול (ועדיין אינם סופיים), התוצר בישראל נפגע הכי פחות בזמן הקורונה מלבד נורבגיה. אבל כשבודקים את התוצר לנפש, ישראל מתקרבת לממוצע של המדינות הנפגעות.
מה שהופך את הנתונים האלה למפתיעים במיוחד הוא שהצריכה הפרטית בישראל דווקא נפגעה מאוד. במדד הזה ישראל הרבה מעל לממוצע המדינות המפותחות. כנראה כתוצאה מהסגרים, הפגיעה בפרנסה וגם מירידת מחירים. בהתחשב בכך שהצריכה הפרטית מהווה כמחצית מהתוצר, מה סוד ההצלחה של ישראל?
תשובה לכך אפשר אולי למצוא בגרף שפרסם הבנק העולמי עם פרוץ המשבר, והביא מ״מ ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, לכנס שנערך לפני מספר חודשים במכון הישראלי לדמוקרטיה. הגרף מראה איזו מדינה פגיעה יותר לנזקי המגיפה מבחינת הפעילות הכלכלית. לפי הגרף, ישראל מדורגת במקום הנמוך ביותר בעולם. כלומר, חלק גדול יותר מענפי המשק בישראל יכולים להמשיך לעבוד בזמן מגיפה עולמית.
עוד מוקדם להגיד אם זה גורם מרכזי לפגיעה הנמוכה. אם כן, ההצלחה של ישראל אולי מרשימה, אבל גם די מקרית.