"אני לא מתכוונת להתנצל על ההקמה של המנהלת, אלא לשים את העבודה במרכז ולראות את המובטל בקצה. יש מספיק מובטלים לכולם גם אם כולנו נעשה את העבודה בצורה הכי טובה". כך אמרה אתמול (ג') ראש מנהלת התעסוקה וההכשרות המקצועיות החדשה במשרד האוצר, ד"ר איריס נחמיה, בכנס וירטואלי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הדיון שעסק בטיפול במשבר התעסוקה בזמן הקורונה, נגע באחת הבעיות הקשות ביותר של הממשלה בטיפולה בהחזרת המובטלים לשוק העבודה: ריבוי גופים ממשלתיים העוסקים בתחום שאינם כפופים לגורם מתכלל אחד.
כשנשאלה ד"ר נחמיה מדוע נדרשה הקמת מנהלת חדשה במשרד האוצר בעלת תפקידים חופפים ליחידות ממשלה אחרות הודתה: "כמו שהוקמו גופים אחרים בממשלה, זו החלטה שהבסיס שלה פוליטי".
בתגובה לדברים אמרה יו"ר המושב, נגידת בנק ישראל לשעבר, הפרופ' קרנית פלוג: "העובדה שקמו מנהלת אחת ועוד מנהלת, כפי שאמרה ד"ר נחמיה משיקולים פוליטיים, היא מאוד מצערת. אין היגיון בחלוקה בין מי שיכשיר לעבודות בשכר גבוה לבין מי שיכשיר לכל השאר".
פלוג, המשמשת היום כסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה: "הרי כולנו רוצים להביא להכשרה שתביא לפריון גבוה ולשכר גבוה, החלוקה הזו לא הגיונית, היא בזבזנית, אפשר להתגבר עליה בתיאום, אבל לבזבז משאבים על כך במקום גוף מתכלל אחד, זה חבל".
פלוג אמרה גם כי היא מצרה על כך שהממשלה בזבזה זמן יקר, בתקופה בה אזרחים רבים לא עבדו ויכלו לעבור הכשרות דיגיטליות מהבית, בין היתר לשיפור מיומנויות רכות שנחוצות להגברת הפריון והמוביליות במשק – אך הדבר לא יצא לפועל בהיעדר תקצוב. היא הביעה תקווה שכעת יצאו תוכניות מסוג זה לפועל.
ראש זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, מוטי אלישע, הדגיש כי הבעיה המרכזית בתחום ההכשרות המקצועיות היא ריבוי הגורמים הממשלתיים השונים העוסקים בתחום בלא תיאום ותכלול. "הריבוי הזה מבזר ומפזר הכל ואפקט היעילות הולך לאיבוד. גם במגזר העסקי, צריכה להיות כתובת אחת שבה הכל מתחבר, מעין ראש חץ לכל הפעולות. כולנו צריכים להיות שם עם כל התקציבים ולתת מענה לשוק העבודה".
כשיש 800,000 מובטלים על 60,000 משרות רשת הביטחון חשובה גם אם היא מהווה תמריץ שלילי לעבודה
מנהלת ההכשרות במשרד האוצר הוקמה לאחר שמשרד האוצר עצר את מרבית תקציבי ההכשרה המקצועית שהקצתה הממשלה לתקופת הקורונה, עד שהושג הסדר בין שר האוצר ישראל כץ לשר העבודה והרווחה שמולי.
המנהלת באוצר אמורה לפעול ליצירת הכשרות מקצועיות בתחומים בעלי פריון גבוה כגון בינוי ותשתיות, הייטק, ותעשיה. על פי התוכנית היא אמורה לעבוד במשך שנתיים וחצי, שבסופן כל פעילותה וההתקשרויות שלה יעברו לאגף ההכשרות המקצועיות שבמשרד העבודה והרווחה.
בהמשך הדיון התייחסה פרופ' פלוג גם לסוגיית החל"ת והתמריץ השלילי ליציאה לעבודה ואמרה "צריך לזכור את הפרופורציות. לפי הנתון האחרון מסקר כוח אדם, יש 800 אלף מובטלים והמספר המקביל הוא 60 אלף משרות פנויות. לכן, כל עוד אנחנו בתקופה של מגבלות וסגרים, היה צריך לתת את אותה רשת ביטחון שתאפשר לאנשים להתקיים, גם אם יש לכך תמריץ שלילי".
לדבריה, ככל שהאבטלה תרד יש לייחס משמעות כבדה יותר לתמריץ שלילי זה. לצד זאת ציינה שהממשלה יכלה הייתה לצמצם את התמריץ השלילי, באמצעות יצירת מנגנון חל"ת גמיש שהיה מאפשר לאנשים לעבוד במשרה חלקית. "לדאבוני את הגמישות הזאת מקבלי ההחלטות החליטו לא לתת, ועדיין נכון לשקול זאת גם בשלב זה".