הדולר מראה סימנים ראשונים של התחזקות מול מטבעות שונים בעולם והשקל ביניהם בחודשיים האחרונים, ובחודש האחרון התחזק ב-1.7%. לגבי ההמשך, האנליסטים חלוקים לגמרי: חלקם חוזים חזרה לירידות שאפיינו את 2020 ואפילו התרסקות, ואחרים צופים דווקא שינוי מגמה והתחזקות איטית למטבע המרכזי בעולם.

התשובה לשאלה זו תשפיע על מדיניות בנק ישראל ועל הייצוא הישראלי בצורה משמעותית. לפני כשלושה חודשים הכריז בנק ישראל תכנית רכישת 30 מיליארד דולר כדי לבלום את מגמות הייסוף של השנה שעברה. כבר בחודש ינואר רכש הבנק כ-6.8 מיליארד דולר, כ-22% מהסכום בו נקב הנגיד. התכנית הצליחה והשקל נחלש, אבל זאת גם בזכות "הרוח הגבית" שקיבל הבנק בהיחלשות הדולר העולמית.

המגמה העולמית תקבע כמה בנק ישראל יצטרך לרכוש מעבר לסכום שבו נקב כדי לבלום את הייסוף- דבר שבבנק ישראל עשויים להסס לעשות. אם הדולר יחזור להיחלש ייתכן שבצעדים שעל הפרק לא יספיקו.

הירידות בשנת 2020 בשער הדולר שקל התרחשו על רקע ירידות עולמיות בביקוש לדולרים, שהובילו להיחלשות המטבע האמריקאי מול שורה ארוכה של מטבעות בעולם. עד לאחרונה, ההנחה המקובלת אצל אנליסטים ברחבי העולם הייתה שהדולר ימשיך להיחלש, בעקבות ההרחבה המוניטרית חסרת התקדים של הבנק הפדרלי של ארה"ב, בצירוף ההרחבה הפיסקלית שביצע כבר הנשיא טראמפ, וזאת שמתכנן לבצע הנשיא ביידן.

בחודשיים האחרונים של 2020 הדולר נחלש ב-5% בממוצע, כאשר מול השקל הוא נחלש בתקופה הזאת בכ-5.6% והוערך שהירידות ימשיכו גם לתוך שנת 2021. חלק מהאנליסטים העריכו אפילו שבשנת 2021 הדולר ייחלש מול מטבעות העולם ב-20%. היום, הדעות חלוקות יותר.

ההסברים שנותנים אותם האנליסטים לציפייה לירידות קשורים כמעט כולם למשבר הקורונה. מלבד להוריד את הריבית לרמה אפסית, הבנק הפרדלי הגדיל בכ-87% את הנכסים שבידיו מאז תחילת המשבר, מכ-4 טריליון דולר, ל-7.5 טריליון. מדובר בזינוק החד ביותר בהיסטוריה של הבנק, שמבטא הזרמת טריליוני דולרים לשוק ההון במטרה לשמור על יציבותם, בעיקר באמצעות הרחבה כמותית. הזינוק האדיר בהיצע הוביל לירידת ריביות, ולצורך של משקיעים המחפשים אפיקים מניבים לחפש אותם בשוקים אחרים.

טיעון נוסף שבו מצדדים אלו שצופים ירידות הוא ההסתגלות ההדרגתית של המשקיעים לקורונה, והתגברות הוודאות בחודשים האחרונים. בחודש מרץ זינק הדולר, שמשמש נכס ביטחון בעבור המשקיעים בזמני חוסר וודאות. עם הכניסה לסגרים באמצע מרץ, משקיעים רבים מכרו נכסים ברחבי העולם וקנו נכסים דולריים, והדולר אכן זינק. עם זאת, ככל שהמשבר נמשך, ותוצאותיו הפכו להיות ברורות יותר, הדולר נחלש בהדרגה.

לעומת זאת, בארי אייכנגרין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, טוען שההתפתחויות האחרונות דווקא מצביעות על התחזקות הדולר. "פסימיות לגבי הדולר הוא עניין אפנתי היום" הוא כתב לאחרונה לעיתון הפיננסי הבריטי, פייננשל טיימס, "אבל אם ההתרסקות הייתה וודאית, היא הייתה כבר מתרחשת. אנחנו יודעים שדווקא כשכל המשקיעים שמים את הכסף שלהם בצד אחד, הסבירות שההפך יתרחש עולה."

אייכנגרין טוען מנגד, שבנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל בנק ישראל והבנק המרכזי של אירופה, התחייבו להיאבק בהיחלשות הדולר, שמביא אתו התחזקות של המטבעות המקומיים שעלולה לפגוע בפעילות של היצואנים המקומיים. הוא גם חולק על הטענה, שהפכה להיות פופולרית בחודשים האחרונים, לפיה משקיעים יברחו מהדולר בעקבות העלייה בנתוני הגירעון החוב, מה שלא קרה גם ב-2008 כשארה"ב ביצעה הרחבה תקציבית משמעותית כדי לבלום את המיתון שנגרם כתוצאה מהמשבר הפיננסי.