גברים חרדים הם קבוצת האוכלוסיה שספגה את שיעור האבטלה הגבוה ביותר ברוב חודשי משבר הקורונה עד לשיא של 20% אבטלה בתקופת הסגר השני. 7% בלבד מהגברים הערבים עברו לעבוד מהבית, לעומת 28% מהגברים היהודים שאינם חרדים. צעירים בגילאי 24-18 הם קבוצת הגיל שבה נרשמו שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר דווקא בחודש אוגוסט 2020, כשהמשק נפתח לפעילות.

אלה רק חלק מהנתונים שמפרסמת היום זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במסגרת דו"ח שוק העבודה בישראל.

"כדי להגיע לתובנות בעלות משמעות, השתדלנו להסתכל דווקא על אוגוסט 2020, החודש הכי טוב מאז התחילה הקורונה", אומרים בראיון ל'דבר', מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה, ורוני שניצר, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד. השניים מנתחים את הממצאים והמסקנות של הדו"ח, שמספק תמונה מקיפה לפגיעה שספג שוק העבודה הישראלי במשבר הקורונה.

למה להסתכל דווקא על החודש הכי טוב? זה לא מעוות את התמונה?
"כדי לראות מה קורה למשק בין הסגרים. התקופה הזו מייצגת פתיחה של פעילות שממנה אפשר להסיק מה יקרה בפעם הבאה שייפתח המשק. גם אם בעתיד הקרוב יהיו הגבלות על התקהלות או על תיירות , אוגוסט זה החודש שנותן אינדיקציה טובה יחסית למי חוזר וכמה, ומי יצטרך יותר סיוע".

ומה מצאתם?
"המשבר משפיע אחרת על כל ענף. יש ענפים רגישים יותר או פחות להגבלות. אז הנתונים מראים את מה שהיה כבר ידוע על התיירות, האירוח והתרבות, שנפגעו הכי קשה. בענפים האלה לא היה מתאם בין רמת השכר לבין מי שפוטר, כי אם מסעדה נסגרת אז גם השף הראשי וגם עוזר הטבח הזוטר שניהם הולכים הביתה.

"בענפים שנפגעו פחות קשה, העובדים בשכר הנמוך היו הראשונים לצאת." (מתוך דוח התעסוקה – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים)

"בענפים אחרים, שנפגעו פחות קשה ברמה הענפית, העובדים בשכר הנמוך היו הראשונים לצאת. אם העסק נשאר פתוח, בעל העסק ישאיר את עובדי הליבה, אלו עם הוותק – מנהלים, בעלי כישורים ומיומנויות, כאלו שיהיה לו קשה להכשיר מחדש או למצוא להם מחליפים. הוא יעדיף לפטר את העובד הזוטר. ולכן הנתונים מראים שעובדים בעלי השכר הגבוה נשארו והעובדים החלשים יותר יצאו לחל"ת או פוטרו".

ומה המשמעות של נתון כזה?
"נתון כזה מלמד אותנו איך למקד את המאמץ והמשאבים בתהליך ההחזרה לעבודה".

האוכלוסיות הפגיעות ביותר

פילוח נתוני המובטלים לפי קבוצות אוכלוסיה יכול ללמד על המאמץ שעוד ידרש לחברה הישראלית לשילוב האוכלוסיה החרדית והערבית בשוק העבודה. "יש ועדה ציבורית גדולה שקבעה יעדי תעסוקה לפי מגזרים ל-2030. בהקשר הזה הקורונה הסיגה אותנו כמה צעדים לאחור", אומרת שניצר.

"אם ניקח את קבוצת האוכלוסיה של גברים חרדים, אז המעט תעסוקה שכבר קיימת במגזר הזה, נפגעה באופן משמעותי. זו קבוצת אוכלוסיה חלשה בשוק העבודה, כי הם נכנסים בלי הכשרה עם רמת מיומנויות נמוכה. כשהגיעה הקורונה אפשר היה לראות שהם מועסקים בענפים שנפגעו הכי קשה.

"גברים חרדים, כשהגיעה הקורונה אפשר היה לראות שהם מועסקים בענפים שנפגעו הכי קשה" (מתוך דוח התעסוקה – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים)

"אנחנו לא יכולים להוריד את הרגל מהגז", היא אומרת, "כל מה שזרוע העבודה יודעת להציע בהקשר הזה הוא הכוונה והכשרה למקצועות הטכנולוגיים, להנדסאים. צריך לראות ששמים דגש גדול עליו במגזר החרדי ואצל גברים ערבים".

מה קרה לתעסוקה של גברים ערבים?
"אצל גברים ערבים, אנחנו רואים כמה משמעותית ההיעדרות שלהם מענף ההיי-טק. איך היא משפיעה על הנתונים שלהם. זו קבוצת האוכלוסיה שעברה לעבוד מהבית בשיעורים הנמוכים ביותר".

במשבר של 2008 באירופה מצאו שצעירים נתקעו במשך 4-5 שנים מחוץ לשוק העבודה… התפתחה שם תופעה של אבטלה כרונית, שממנה מאוד קשה לחזור. הנתונים בדו"ח מזהירים אותנו מבעיה דומה שעלולה להתפתח פה"

שניצר מסבירה כי יש מתאם שלילי בין הענפים שבהם עובדים יחסית הרבה גברים ערבים, כמו בינוי, נהיגה וכדומה, לענפים שלא עברו לעבוד מהבית. כלומר, גברים ערבים עובדים על פי רוב בענפים שהתקשו יותר להסתגל למציאות של סגרים והגבלות.

יש מתאם שלילי בין הענפים שבהם עובדים יחסית הרבה גברים ערבים, כמו בינוי, נהיגה וכדומה, לענפים שלא עברו לעבוד מהבית. (מתוך דוח התעסוקה – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים)

"אנחנו יודעים שיש ענפים עם תת ייצוג של אוכלוסיות מסויימות. אם אי פעם היינו צריכים תזכורת על החשיבות של גיוון בתעסוקה, הקורונה הביאה לנו את זה ביג טיים. כשיש קבוצת אוכלוסיה שמרוכזת באותם ענפים שעליהם עובר משבר, נוצרת בעיה קשה יותר ברמת הקהילה, או ברמה של יישובים שהפגיעה בהם קטלנית".

ביחס למיקוד מאמץ לאוכלוסיות מסוימות, אומר אלישע כי הוא היה רוצה לראות מיקוד דווקא באוכלוסיית הצעירים. "במשבר של 2008 באירופה מצאו שצעירים נתקעו במשך 4-5 שנים מחוץ לשוק העבודה. המבוגרים חזרו מהר והצעירים נתקעו מאחור. התפתחה שם תופעה של אבטלה כרונית, שממנה מאוד קשה לחזור. הנתונים בדו"ח מזהירים אותנו מבעיה דומה שעלולה להתפתח פה".

צעירים בגילאי 24-18 הם קבוצת הגיל שבה נרשמו שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר דווקא בחודש אוגוסט. (מתוך דוח התעסוקה- משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים)

הכשרה טכנולוגית רלוונטית לשוק העבודה

שניצר: "חלק גדול מהנתונים לא מחדשים את מה שידענו קודם. כך לדוגמא, כשבדקנו את שיעור האבטלה לפי סוג הכשרה, לא הופתענו שאנשים עם תואר אקדמי מגיעים לשיעורי אבטלה נמוכים. אבל מה שמעניין זה שגם אצל הנדסאים וטכנאים אנחנו רואים אבטלה נמוכה, וזה נתון חדש שלא רואים אותו בדרך כלל".

רוני שניצר ראש אגף אסטרטגיה מחקר ומדיניות בזרוע העבודה. (צילום: אלבום פרטי)

מה משמעותו?
"המשמעות היא שההכשרות המקצועיות של הנדסאים וטכנאים רלוונטיות לשוק העבודה. זה התבטא גם ברמת שכר גבוהה יחסית ב-2019, לפני המשבר. הנתון הזה כדוגמא, אמור לסמן לנו לאן צריך ללכת בתחום ההכשרות המקצועיות, כדי להחזיר אנשים לשוק העבודה בסוף המשבר. יותר השכלה טכנולוגית, יותר אנשים שמקבלים כלים להשתלבות בענפים טכנולוגיים שבהם יש מחסור".

לדבריה, "אלו מקצועות קריטיים לעולם שאנחנו חיים בו, בטח ובטח בעולם הקורונה, שכולם עברו לעבוד מרחוק. תחומים עם ביקוש יציב, כמו עולמות החשמל או האלקטרוניקה, הם לא תחומים נזילים, שאם יש קצת ירידה בביקוש, אנשים יישבו בבית. הנתונים מראים על ביקוש יציב בתחומים האלה".

אלישע: "מדינת ישראל מקום שני באקדמיזציה בעולם המערבי, אבל הפריון שלנו נמוך ב-50% מארה"ב וב-25% מאירופה. איך מיישבים את הכביכול סתירה הזו? משנתון של 120 אלף צעירים, 60 אלף נכנסים לאקדמיה, אבל רק 10%, כלומר 12 אלף לומדים הנדסאים. ה-40% הנותרים מגיעים לשוק העבודה כמעט בלי שום הכשרה מקצועית. זה משפיע מאוד על הפריון במשק. בסופו של דבר, הכשרה מקצועית היא עניין קריטי לחיזוק שוק העבודה והפריון".

ריבוי גופים ללא מתכלל לנושא השבה לעבודה

נתוני הדו"ח בהירים, וכאלה גם המסקנות של זרוע העבודה לגבי הצורך בהשקעה מאסיבית בהכשרות למקצועות הדרושים במשק. הבעיה מתחילה באופן שבו ממשלת ישראל מנסה להתמודד עם הנתונים.

"אין מיקוד משאבים ואין מיקוד מדיניות", אומר אלישע. "הממשלה מכתיבה יעדים לפי אוכלוסיות, ולמשק בכלל, באופן מרוכז. מצד שני יש 11 גופים שמפוזרים בין משרד העבודה למשרד הכלכלה, הנגב והגליל, המדע ומשרד ראש הממשלה. משרד האוצר מקצה לכולם משאבים ואין מי שמתכלל.

מרדכי (מוטי) אלישע הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה. (צילום: חורחה נובומינסקי)

"ישבה ועדת אקשטיין וקבעה שכדי להצליח, צריך גוף מתכלל אחד שפועל באופן יעיל כדי להשיג את היעדים. זה לא קורה היום ואין שיתופי פעולה מכוונים מלמעלה. במקום זה יש פיזור משאבים".

חיזוק לעמדה זו הוא קיבל השבוע, מהנגידה לשעבר, קרנית פלוג, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כולנו רוצים להביא להכשרה שתביא לפריון גבוה ולשכר גבוה", היא אמרה, "החלוקה הזו לא הגיונית, היא בזבזנית, אפשר להתגבר עליה בתיאום, אבל לבזבז משאבים על כך במקום גוף מתכלל אחד, זה חבל".

"אנחנו חייבים לתת מענה הוליסטי למשק ולראות את כל התמונה", אומר אלישע, "שוק העבודה השתנה. הדבר הגרוע ביותר הוא שניקח מובטלים לעבוד בענפים ללא הכשרה מקצועית. זה יוביל לירידה בפריון ולירידה בשכר של אותם עובדים, וזה יפגע ביכולת של המשק הישראלי להתמודד עם התחרות העולמית".

אלישע גם תומך בדבריה של פלוג על המודל הגרמני, או מודלים דומים של חלת גמיש, "שיאפשר למעסיקים להחזיר עובדים בצורה הדרגתית תוך כדי תמיכה  בהם במימון המדינה".

אבל קביעתה של פלוג בכנס, שמדינת ישראל פספסה תקופה שבה רבים מהמובטלים ישבו בבית ויכלו לעבור הכשרה מקצועית, נכונה, לדבריו, רק חלקית, משום שרוב ההכשרות המקצועיות האיכותיות דורשות נוכחות פיסית של התלמידים ולא יכלו לעבור בזום.

יחד עם זאת הוא מצביע על משרד האוצר כמי שמנע מהכשרות מקצועיות לצאת לדרך. "אנחנו לחצנו לקבל את התקציבים קודם", הוא אומר, "אבל באוצר לא העבירו את הכסף. התקציבים הגיעו אלינו רק בסוף דצמבר, ואנחנו בדיונים עם ועדות חריגים ופטורים, ואיך מבצעים הכשרות עם מגבלות הקורונה. אלה התאמות שלא יכולנו לעשות כשהכסף עמד באוצר".