מספר האנשים עם מוגבלויות המשולבים בשוק העבודה צנח ב20% בין פברואר לאוקטובר 2020 כך על פי מחקר שפרסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים רק לפני כחודש. בחודש מאי, שיא הגל הראשון של הקורונה, פרסם שירות התעסוקה כי שיעור העובדים עם מוגבלויות שהוצאו לחל"ת היה גבוה כמעט פי ארבעה מזה של עובדים ללא מוגבלות.

רחלי פרוכטר, מנהלת שירותי השמה בעבודה במחוז המרכז והשרון של עמותת אלווין ישראל, מעידה כי זו הייתה שנה רצופה באתגרים. היא דווקא לא רואה הפליה נגד עובדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, אבל חושבת שהמדינה יכולה לעשות יותר לשילובם, ומעידה כי העסקתם נותנת גם לא מעט יתרונות למעסיקים, במיוחד בתקופה כזו.

שינויים בכיווני ההשמה

בשנה רגילה מושמים דרך עמותת אלווין ישראל כ-1,150 אנשים עם מוגבלויות קוגניטיבית-שכליות, לקויות חושיות ואנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני-גבוה. השנה, רק 64% ממקבלי השירות מושמים בעבודה. השאר נמצאים בהליכי הכשרה, פוטרו או נמצאים בחל"ת.

כל הנושא של הזמנות באינטרנט תופס תאוצה וימשיך גם אחרי הסגרים, אז אנחנו מכשירים עובדים לעבודות כמו ליקוט סחורה"

"בשגרה תחומי העבודה הם מגוונים. יש אנשים שמושמים בשירות לקוחות טלפוני ופרונטלי, אנשים שעובדים במפעלים, בתחום המסעדנות, בחברות ביטוח, בדואר, במשרדים, בגני ילדים, והרבה מאוד עובדים הושמו בבתי מלון וגם ברשתות האופנה. ענפים עם פחות יציבות היום", אומרת פרוכטר ל'דבר'.

"במרץ היה משבר גדול, וכמעט כולם נשלחו לחל"ת או פוטרו וישבו בבית. לאט לאט הבנו שצריך להתרגל למצב החדש והתחלנו לעשות הכשרות והסבות לתחומים אחרים במטרה להחזיר אותם לשילוב בשוק העבודה. הבנו למשל, שכל הנושא של הזמנות באינטרנט תופס תאוצה וימשיך גם אחרי הסגרים, אז אנחנו מכשירים עובדים לעבודות כמו ליקוט סחורה".

השמה תעסוקתית בקבוצות

בשגרה, אלווין מציעה מספר מודלי השמה, כאשר המטרה הכללית היא לעזור לכל אדם עם מוגבלות, שרוצה ויכול, להשתלב בשוק העבודה. "ישנו מודל קבוצתי ומודל פרטני", מסבירה פרוכטר. "במודל הפרטני האדם הפונה מקבל הכוונה ועזרה בחיפוש עבודה ובראיון העבודה, ליווי בימי העבודה הראשונים וביקורי מלווה לפי הצורך, אך התמיכה היא לא צמודה".

"המודל הקבוצתי הוא מודל שנועד לאנשים בעלי רצון להשתלב בשוק העבודה אבל לא יכולים לעשות את זה לבד, וצריכים ליווי ותיווך תמידי במהלך העבודה בקבוצות של 6-8 אנשים", היא מסבירה, ומציעה את סניפי מקסטוק כדוגמא למקום עבודה שקולט קבוצות כאלה. "אנחנו מקבלים הפניה משירותי הרווחה, עושים עם האדם הערכה לגבי המסלול המתאים לו, מתאימים לו תהליכי הכנה והכשרה ומשם להשמה באחד המסלולים".

"תמיד יש אנשים שמחפשים, אין מצב שבו יש 100% השמה. אנחנו עובדים עם אלפי מעסיקים, ואנחנו כל הזמן מחפשים להרחיב את המאגר, כי המשרה צריכה להיות מותאמת בדיוק לעובד ולהתאים גם לאזור המגורים, גם לתמיכות שהוא צריך, זה צריך להיות בול".

אנחנו משקיעים הרבה בהכשרות לעבודות חיוניות, כדי שהחבר'ה שלנו יהיו שווים בשוק"

בתקופת הקורונה, הבינו פרוכטר ועמיתיה שצריך לשים את רוב המשקל של ההכשרות וההשמות בעסקים חיוניים. "אנחנו ממקדים את ההשמה וההכשרה היום בסופרים וברשתות המזון, בליקוט סחורה, סדרנות ושליחויות. אם פעם בתי מלון היו מקום העסקה מאוד חזק לחבר'ה שלנו, היום, מן הסתם, זו כבר לא אופציה".

"אנחנו משקיעים הרבה בהכשרות לעבודות חיוניות, כדי שהחבר'ה שלנו יהיו שווים בשוק ויגיעו להשמה כמה שיותר מוכנים, לדחוף אותם ולתמוך בהם. זה לא קל, ואני מבינה את המקום שעסקים נמצאים בו, ואנחנו עושים גם הרבה פעולות הסברה ופרסום ברשתות, ועושים פעילות של סימון עסקים כעסקים חברתיים. אבל אני אישית, מתוך 300 העובדים שבטיפולי, לא הרגשתי שפיטרו את האנשים שלי יותר מאחרים", היא מעידה.

עבודה בשכר מותאם ושכר רגיל

העובדים המושמים דרך אלווין ישראל מקבלים שכר מינימום מותאם, הנמוך משכר המינימום במשק, בהתאם לרמת התפוקה שלהם. השכר המותאם מאפשר להעסיק עובד שרמות התפוקה שלו נמוכות באופן משמעותי. "זה לא תקף לכולם", מסבירה פרוכטר, "זה דבר שנקבע בעצם לפי רמת התפוקה. במידה ואין פגיעה בתפוקה או בתפקוד העובד ירוויח גם שכר רגיל.

"אצל החבר'ה בתפקוד הגבוה הנושא של שכר מותאם כמעט ולא עולה. מישהו ברמה מאוד גבוהה ועושה עבודה מצוינת אין סיבה שלא יקבל שכר טוב. יש גם חבר'ה שמרוויחים מאוד מאוד יפה, יותר ממני ויותר מהרבה אחרים. חשוב לציין שגם מי שעובד בשכר מותאם זכאי לכל שאר הזכויות – תלוש משכורת, פנסיה, וכמובן דמי אבטלה במידה ויצא לחל"ת או פוטר".

אך יש גם הרבה פערים. "יש לי למשל בחור עם בעיות תקשורת קשות שיכול להיות מאוד חכם ומאוד מוכשר בתחום מסוים, למרות שהרבה דברים בסיסיים לא ברורים לו" אומרת פרוכטר. "התפקיד שלנו הוא לעשות את התיווך. לשקף להם ולמעסיקים את הסיטואציה, לשקף להם איך החברה רואה את הדברים ומה הצד השני צריך, ומה הם יכולים לתת. נוצר בעצם משולש של המעסיק, העובד ואנחנו, שעוזרים לתווך בין שני הקודקודים האחרים".

עבודה בתנאים של חוסר ודאות והפרעה לשגרה

פרוכטר טוענת שרוב הקשיים שיש לכל האוכלוסיות אלה גם הקשיים של אנשים על הרצף האוטיסטי, אבל הרבה פעמים הקושי נחווה באופן מוגבר. "לאנשים על הרצף האוטיסטי למשל יש פעמים רבות קושי מאוד גדול לקבל ולהכיל שינויים ולהיות גמישים. התקופה הזו דורשת מכולנו להיות הכי יצירתיים והכי גמישים, יום אחד אתה בחל"ת, יום אחרי אתה עובד, אומרים לך לבוא למשמרת, אומרים לך לשבת בבית. ולהם יש קושי מאוד גדול להתמודד עם השינויים האלה.

יש אצלנו הרבה עובדים שממש פחדו לצאת בשיא המגפה, כי הם פחדו להידבק. הצענו לבוא לסדנאות במהלך התקופה הזו, והיו לא מעט חבר'ה שלא הגיעו כי הם פחדו לצאת מהבית"

"עוד קושי נוגע היכולת להתפשר על מקום עבודה שהוא לא 100% מה שאני רוצה ומה שמתאים לי. אם מישהו רוצה לעבוד למשל בעבודה משרדית או במחשבים, הרבה פעמים בתקופה הזו הוא היה צריך להתפשר. יש אנשים שלא היו מספיק גמישים ולא הצליחו למצוא עבודה".

ויש גם קשיים בהיבטים הפיזיים וחרדות. "יש אצלנו הרבה עובדים שממש פחדו לצאת בשיא המגפה, כי הם פחדו להידבק. הצענו לבוא לסדנאות במהלך התקופה הזו, והיו לא מעט חבר'ה שלא הגיעו כי הם פחדו לצאת מהבית. עבור חלק מהם המסכה היוותה קושי והם נזקקו להדרכה איך שמים, למה צריך לשים, איך מתרגלים להישאר איתה. חלק מהם השתמשו בזכות לפטור מעטיית מסכה, אבל אם מישהו עובד בסופר או בעסק חיוני שהוא מול לקוחות חייב לעטות את המסכה והם נאלצו להתרגל".

המדינה יכולה לעשות יותר

"לא מעט אנשים מובטלים לא מעוניינים לחזור לשוק העבודה כי הם מקבלים חל"ת עד יוני 2021. החבר'ה שלנו, זה לא שהכסף לא מהווה מטרה מבחינתם בכלל, אבל השמירה על השגרה והמסגרת משחקים תפקיד מאוד גדול בעבודה שלהם". מסבירה פרוכטר "דווקא פה, החבר'ה שלנו מעדיפים לחזור לעבוד גם אם הם יפסיקו לקבל את החל"ת, ובעלי עסקים מזהים את המוטיבציה שלהם לעבוד".

מעסיקים מקבלים עכשיו מענקים על החזרה של עובדים לתעסוקה, אבל המענקים האלה מותנים למשל בהיקף משרה מלאה. רוב החבר'ה שלנו לא יכולים לעבוד במשרה מלאה"

"אבל עדיין יש אנשים שעדיין שומעים את המילה אוטיסט ונבהלים", היא מסתייגת. "זה בעיקר בגלל הרבה בורות ולא מתוך רוע. יש מגוון מאוד רחב של אנשים עם אוטיזם, והם יכולים להיות אנשים מאוד מאוד מוכשרים, והרבה פעמים יש להם גם יתרונות ביחס לעובדים אחרים. הם הרבה פעמים יכולים להיות ממש גאונים, והרבה יותר יעילים מעובדים אחרים".

למרות הגישה החיובית שהיא משדרת, פרוכטר טוענת שהמדינה מפספסת את העובדים עם המוגבלויות במשבר הקורונה. "מעסיקים מקבלים עכשיו מענקים על החזרה של עובדים לתעסוקה, אבל המענקים האלה מותנים למשל בהיקף משרה מלאה. רוב החבר'ה שלנו לא יכולים לעבוד במשרה מלאה ועובדים חצאי משרה, אז המעסיק לא מקבל עליהם את המענק הזה".

האתגר של פרוכטר בימים אלה, הוא להבין את שוק העבודה המשתנה ולמצוא דרך להכשיר אנשים על הרצף האוטיסטי לעבודות שהשוק זקוק להם כרגע. מבחינתה כל עובד שהצליחה למצוא לו מקום עבודה הוא ניצחון. "יש לי מישהי מדהימה שהתחילה לעבוד במעבדה לחקר הסרטן במכון וויצמן, משרת חלומות. זאת המטרה שלנו", היא מוסיפה בגאווה. "אם יש מעסיקים שמעוניינים בעובדים אז הם מוזמנים לחפש אלווין בגוגל ובפייסבוק, ונשמח להתאים להם עובדים ולשתף פעולה".