כששי פלד (44) היה בן 5, אחיו הגדול והנערץ, משה, אז בן 15, זכה בתואר המכובד אלוף הארץ בפק-מן לשנת 82'. "אחי היה מגה גיק. היה לו את המחשב הביתי הראשון, הוא היה יושב ומתכנת, היה לו אטארי וראיתי אותו משחק שעות על גבי שעות.

"יום אחד פרסמו שיש תחרות ארצית ושמי שיזכה במקום הראשון יתמודד בתחרות הבינלאומית במונטה קרלו. אחי הלך, שיחק משחק אחד במשך משהו כמו 10 שעות וזכה. אחרי התחרות הוא חזר הביתה, לבת-ים, וסיפר להורים שלנו. הם כמובן אמרו: 'אוקי, אבל מי יממן את הנסיעה?'. כשהם הבינו שהם אלה שצריכים לממן את הטיסה ואת המלון נגמר החלום".

שי פלד (משמאל) ואחיו משה. "היה לו אטארי וראיתי אותו משחק שעות על גבי שעות" (צילום: אלבום פרטי)

השנים חלפו, ופלד, שהושפע עמוקות מאהבתו של אחיו למחשבים ולמשחקים אלקטרוניים, הפך לאיש מחשבים, שיחד עם עבודתו בתחום, אוסף, משפץ ובונה להנאתו "מכונות משחק מהאייטיז". לפני כשנתיים החליט לעזוב את עבודתו כשכיר, להקים עסק משלו לשירותי מחשוב וכחלק ממנו לקיים ערבי רטרו גיימינג בהם הוא מאפשר למשתתפים לשחק במכונות שאסף ובנה ולהאזין להרצאה אודות המשחקים המיתולוגיים ששיחקו בילדותם. "החלטתי לשתף את כל מה שאני עושה. אני נותן לאנשים לשחק ומשחזר להם את חווית הילדות".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

39 שנה לאחר שחלומו של אחיו להיות אלוף העולם נגוז, החליט פלד להשיב לו את כבודו האבוד. "הזמנתי את אחי לתחרות פק-מן שארגנתי, עם הרצאה על אלוף הארץ בפק-מן בשנת 82'. קראתי לו לבמה, הוא לא ידע ולא היה מוכן לזה, הענקתי לו גביע והדפסתי לו את המודעה מאז על התחרות. כולם קמו ומחאו לו כפיים. זאת היתה חוויה מגניבה. סגרנו מעגל".

כרזת אליפות "פאק-מן" הארצית, 1982. "זכור! 'פאק-מן' מחכה לך במונטה קארלו עם הפרס הראשון בשווי 4,000 דולר (כמיליון ל"י)… אז קדימה לאימונים!" (אוסף פרטי)

"העבר מדבר אלי"

במרתף ביתו בנס ציונה עומדות עשרות מכונות מהבהבות, חלק מאוסף הצעצועים האלקטרוניים בן מאות הפריטים שברשותו. "מגסון, אטארי, קומודור, גיים אנד ווטש, כל המשחקים של פעם. המרתף כולו נראה כמו ארכיב, מלא מכונות אחת ליד השניה".

הוא מגדיר את עצמו כ"בחור נוסטלגי", ומסביר שהמשיכה שלו לעבר היא זו שהשאירה אותו בעולם המשחקים של ילדותו. "מעולם לא זנחתי את המשחקים וזה התחבר לעיסוק שלי במחשבים. אם פעם היה לוח מיוחד, היום אני בונה את תוכנות המשחק על מחשב, עם קצת כתיבת קוד וחשמל. הכל משתלב ביחד. אני אוהב להתרפק על העבר. יש כאלה שאומרים עזוב אותי מהעבר, נגמר. אבל אלי זה מאד מדבר".

מכונת משחק שפלד בנה. "אני עושה הכל בידיים" (צילום: אלבום פרטי)

בשנים האחרונות החל לבנות "מכונות משחק של פעם עם עיצובים של היום. אני בונה על המחשב את כל המסביב, חותך את העץ ועושה גרפיקה, מתקין רמקולים. הכל אני עושה בידיים. למשל", הוא מספר, "לקחתי שולחן קפה, חתכתי אותו ושמתי בפנים טלוויזיה עם משחקים. יש לי גם גלגל של אופנוע שפירקתי. חיברתי אליו מסך ורמקולים והעמדתי אותו על כיסא בר. כל מיני דברים משוגעים".

כחובב נוסטלגיה, קשה לו לא להשוות בין המשחקים (ואלה שמשחקים בהם) של אז ושל היום. "יש משהו תמים במכונות האלה לעומת המשחקים של היום. היום, אם הולכים עם ילדים לקניון לשחק במקומות של מכונות משחק, הם משחקים כדי ללכת לקופה ולקבל איזה צעצוע. הם לא באים כי בא להם לשחק במכונה. פעם היינו באים במטרה לשחק. היום זה לא קיים בשום מקום. רוב המשחקים שיש היום אלה לא משחקים, אלה מכונות מזל. אני קורא לזה קזינו לילדים".

לתמוך באנשים שעוברים תקופה קשה

העסק החדש שהקים שגשג ועורר התלהבות רבה, אך עם התפרצות הקורונה אירועי הגיימינג נעצרו. "אמרו לי תעשה בזום, אבל זה קשה. זה לא כמו להחזיק אטארי מקורי מלפני 40 שנה. זה לא מעביר את התחושה של הנוסטלגיה. זה כמו להראות קליפ של מישהו, אבל זה לא נוגע בך. ברגע שאתה עושה אירוע, אנשים באים, אתה נותן להם להרגיש בידיים מכשיר ישן שעדיין עובד, יש בזה משהו מדהים".

מכונת משחק "פאק-מן" מהאוסף של פלד. "אמרו לי תעשה אירוע גיימינג בזום, אבל זה קשה. זה לא כמו להחזיק אטארי מקורי מלפני 40 שנה" (צילום: אלבום פרטי)

אירועי הגיימינג נעצרו, כך התפנה לו זמן לעסוק בהרחבת שלושת המיזמים החברתיים שהוא מוביל. האחד, "מלאכים מבשלים" מעניק ארוחות וסלי מזון לחיילים בודדים; השני, 'מלאכים על גלגלים', שבו הוא אוסף מחשבים, קונסולות משחק, טלוויזיות, "וכל דבר אלקטרוני שילד יכול לחלום עליו", שאותם הוא מתקן ותורם; המיזם השלישי, "מלאכים מגשימים", נועד "לתמוך באנשים שעוברים תקופה נוראית בחיים. אנחנו מנסים להיות שם בשבילם. להדליק להם אור ולגרום להם לחייך".

כששמע סיפור על ילד שאבא שלו נפל מסולם במהלך שיפוץ הדירה שלהם, ומת, החליט לסייע: "הילד הזה חגג יום הולדת ופנו אלי כי רצו שאתרום פלייסטיישן. שאלתי למי זה הולך וסיפרו לי את הסיפור. אמרתי שלדעתי זה לא מספיק לתת לילד הזה פלייסטיישן משומש. שאלתי את מי הילד אוהב ואמרו לי שאת בוב ספוג, אז השגתי את עידו מוסרי שהוא המדובב של בוב ספוג ועשינו לו יום הולדת בזום".

ילידי שנות ה-2000 משחקים ב"סטריט פייטר", שהומצא ב-1987. "רוב המשחקים שיש היום אלה לא משחקים, אלה מכונות מזל. אני קורא לזה קזינו לילדים" (צילום: אלבום פרטי)

"בקרוב", הוא מספר, "אני הופך לעמותה, שזה משהו שחלמתי עליו. חברת רורברג תרמה משרדים למשך שנה בפארק המדע ברחובות. אני עובר לשם בעוד שבועיים. תרומה נוספת הגיעה מחברים מדהימים שהחליטו לסייע ולהקים את העמותה והם נקראים השמינייה".

הוא מקווה שהמעבר למשרדים יאפשר לו לשלב בין העולמות, ובעזרת ערבי הגיימינג שהוא מארגן לחברות היי-טק, לרתום את הקולגות שלו למיזמים שהוא מוביל. "אני הולך לשלב ערב חווית גיימינג יחד עם ערב תרומה לקהילה. חברות ישלחו את העובדים שלהם לשמוע הרצאה על עולם הגיימינג, לשחק משחקים ולהיות חלק מפס הייצור שבו אני מתקן את המכשירים, כדי שנוכל לתרום אותם הלאה. יש כבר כמה חברות שמתעניינות".

משהו שמחבר בין הדורות

"אני ילד בנפש", אומר פלד, אב לשבעה ילדים (בני 4 עד 17), "אני קם בבוקר ומשחק. זה מה שאני עושה", עם זאת, הוא מסביר שהוא רואה בשמירה על מורשת משחקי שנות ה-80, לא רק כהגשמת חלום – להתפרנס מהדבר שהוא הכי אוהב –  אלא גם כהזדמנות ליצור חיבור בין-דורי.

שי פלד. "אני ילד בנפש" (צילום: אלבום פרטי)

"כשילד משחק במשחק של היום, ההורים שלו לא יודעים מה זה. הם יעמדו לידו וישתעממו ויגידו 'אוקי, תגיד לנו כשאתה מסיים', אבל כשאת לוקחת ילד למתחם גיימינג עם משחקים שההורים מכירים, תוך דקה כולם משחקים. ההורים משחקים עם הילד או ביניהם. הם מכירים פק-מן, דונקי קונג, ולילד זה לא משנה אם הוא מכיר או לא מכיר את המשחק. יש פה משהו שמחבר בין הדורות".

ילד משחק ב"צ'ופליפטר" באירוע גיימינג בסינמה סיטי בירושלים, חנוכה 2019. "כשאת לוקחת ילד למתחם גיימינג עם משחקים שההורים מכירים, תוך דקה כולם משחקים" (צילום: אלבום פרטי)

ויש לו גם סיפור מרגש. "באחד האירועים שעשיתי ברעננה הגיעה סבתא עם הנכד שלה. היתה שם עמדה של גולדן אקס, והסבתא אמרה לנכד 'אנחנו לא הולכים מפה עד שאנחנו מסיימים את המשחק'. בדרך כלל, אחרי חצי שעה, כשאני רואה שמישהו משתלט אני מוציא אותו, אבל להם נתתי לשחק שלוש שעות עד שהם סיימו. זה היה מדהים".