דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

מורשת / הוויכוח על החיסונים לא התחיל עם הקורונה

כרזה מ-1952 שקוראת לציבור להתחסן נגד טיפוס המעיים. "לא הייתה תנועה של התנגדות לחיסונים כמו שיש היום, אבל אנשים הצביעו ברגליים" (מתוך אוסף הארכיון הציוני)
כרזה מ-1952 שקוראת לציבור להתחסן נגד טיפוס המעיים. "לא הייתה תנועה של התנגדות לחיסונים כמו שיש היום, אבל אנשים הצביעו ברגליים" (מתוך אוסף הארכיון הציוני)

איומים בקנסות ומאסר לא הועילו למבצע החיסונים הראשון שארגן משרד הבריאות לפני כ-70 שנה, עם התפשטות מחלת טיפוס המעיים בארץ | "היה פחד גדול", מספרת נירה אורני (85), שהתחסנה כנערה; "אבל רק 55% מתושבי המדינה התחסנו", אומרת ההיסטוריונית, ד"ר רקפת זלשיק

אוריאל לוי

כאילו לא חלפו 70 שנה. "הישמר מפני טיפוס המעיים", זועקת מודעה של משרד הבריאות מאפריל 1952, שביקשה לקדם את מבצע החיסונים הארצי הראשון של משרד הבריאות, כשהמחלה התפשטה. "ארצנו היא אחת הארצות היחידות בעולם בהן טיפוס המעיים ופרטיפוס עלתה בשנים האחרונות. 2,667 אנשים חלו במחלות הנ"ל בשנים 1950-1951. דע! אפשר למנוע את המחלה! ברוב הארצות התרבותיות של אירופה ואמריקה הצליחו. נעשה זאת גם אנו".

וכבר אז מארגנים מבצע חיסונים נרחב; וכבר אז לא כולם ממהרים להיענות לצו הרפואי. "הייתה חובה להתחסן, ומשרד הבריאות איים להעניש את מי שיתחמק מקבלת הזריקה בקנס ובמאסר", אומרת ל'דבר' ד"ר רקפת זלשיק, היסטוריונית המתמחה במערכת הבריאות הישראלית, "עיקרו של מבצע החיסונים נערך בבתי הספר, בצבא ובמחנות העולים. למדינה היה נוח לחסן במקומות האלה בהם האנשים התקבצו, וקראו לכל תושבי ישראל לגשת לקבל חיסון בחינם בקופות החולים ובקליניקות פרטיות".

וזה עבד?
"לא מספיק טוב. רק 55% מתושבי המדינה התחסנו. לא ידוע לי על ענישה שיצאה לפועל".

ד"ר רקפת זלשיק. "לא ידוע לי על ענישה שיצאה לפועל" (צילום: אלבום פרטי)
ד"ר רקפת זלשיק. "לא ידוע לי על ענישה שיצאה לפועל" (צילום: אלבום פרטי)

טיפוס הבטן – שנקרא באותם ימים "טיפוס המעיים" או "טיפואיד" – היא מחלה קשה של מערכת העיכול הנגרמת על ידי החיידק סלמונלה טיפי. זו מחלה שונה מטיפוס הבהרות, המועברת על ידי כינים והיתה נפוצה בגטאות ובקרב לוחמים שלא התקלחו זמן רב; וגם החיידק שגורם לה, סלמונלה טיפי, אינו הסלמונלה המוכרת מהרעלות מזון, אלא זן אחר מאותה משפחה. "זוהי מחלה נפוצה במדינות עולם שלישי", אומרת זלשיק, "היא גורמת לתמותה בעיקר אצל ילדים. נראה שעולים רבים שהגיעו ארצה לאחר קום המדינה הביאו איתם את המחלה".

"הרבה מהחולים מתו. אני הבראתי"

"זו הייתה אפידמיה כזו כמו הקורונה", אומר יעקב לוי (82), כיום תושב ירושלים. הוא נדבק בטיפוס הבטן בתום מלחמת העולם השניה: "גדלתי בסופיה. בזמן המלחמה הגלו אותנו לגטאות מרוחקים. המלחמה בבולגריה נגמרה בספטמבר 1944, ואחרי שחזרנו לסופיה הבירה הייתי תשוש לחלוטין מהמסע וחטפתי טיפוס הבטן".

יעקב לוי, חלה בטיפוס המעיים כשהיה ילד. "הבראתי אחרי שבועיים" (צילום: אריק לוי)
יעקב לוי, חלה בטיפוס המעיים כשהיה ילד. "הבראתי אחרי שבועיים" (צילום: אריק לוי)

איך טיפלו בכם?
"שמו אותנו באולם גדול כזה, מלא בשורות שורות של מיטות. בכל מיטה היה ילד. המיטה שלי הייתה צמודה לפתח הכניסה של לאולם. אמא הייתה ישנה לידי בלילות על מזרן מתקפל. הרבה מהחולים מתו. אני הבראתי אחרי שבועיים".

מה נותר בזיכרון מהמחלה?
"בשלב מסוים, כשהתחלתי להתאושש ויכולתי לעמוד על רגלי בתוך המיטה, הייתי פותח את הדלת וצועק בבולגרית: 'תנו לי לאכול, תנו לי לאכול'. נתנו לנו לאכול רק יוגורט. הרופאים והאחיות אסרו על ההורים לתת לילדיהם החולים ולו פרור אחד של מזון שאיננו יוגורט. במשך שבועיים ניזונתי מיוגורט בלבד, ואני לא יכול לתאר לך בכלל איזה תסביך זה עשה לי עם מוצרי חלב. כל פעם שרק הרחתי יוגורט רציתי להקיא, וזה לא עבר לי עד שהתגייסתי לצה"ל".

הקורונה הזכירה לך את טיפוס הבטן?
"מה שקשה בקורונה זה בעיקר הבדידות. מזל שגידלתי עור עבה. עברתי הרבה דברים בחיים שלי, ובוא נגיד, איכשהו אני עובר את זה. ברגע הראשון שיכולתי מיהרתי להתחסן נגד הקורונה. הייתי בין הראשונים".

נירה אורני. "כל הילדים עמדו בתור מחוץ לחדר של רופא בית הספר. נכנסים אחד אחד לקבל את החיסון" (צילום: אלבום פרטי)
נירה אורני. "כל הילדים עמדו בתור מחוץ לחדר של רופא בית הספר. נכנסים אחד אחד לקבל את החיסון" (צילום: אלבום פרטי)

נירה אורני (85) התחסנה נגד טיפוס הבטן בבית חינוך לילדי עובדים ע"ש הס בפתח תקווה. "היה פחד גדול", היא מספרת, "קיבלנו חיסון נגד אבעבועות שחורות וחיסון חוזר נגד טיפוס הבטן. כל הילדים עמדו בתור מחוץ לחדר של רופא בית הספר. נכנסים אחד אחד לקבל את החיסון. וכולם פחדו. אני כל פעם ברחתי משם. הזריקות היו הרבה יותר כואבות בזמנו. אולי בגלל המחטים. היום יש מחטים עדינות, פעם המחטים היו גסות, וזה היה כואב גם בזמן הזריקה וגם אחרי הזריקה".

"הרופאים ומשרד הבריאות התווכחו"

לדברי ד"ר זלשיק, מחלת טיפוס הבטן התפרצה בארץ כמה פעמים: "תחת העות'מנים מצב התברואה בארץ היה ירוד מאוד ולא נאבקו במחלות כאלה ואחרות. הבריטים, לעומת זאת, דאגו למצב הסניטרי והחלו לערוך חיסונים מנדטוריים, בעיקר נגד אבעבועות שחורות".

התפרצות משמעותית נוספת של המחלה היתה ב-1936, "אבל לא הייתה חובת התחסנות נגד המחלה הזו, אף על פי שהיא הייתה נפוצה ופגעה קשה בעיקר בילדים. לאחר קום המדינה ניסו להנהיג חובת חיסון, אך זה לא צלח. גלי העליה הגדולים כנראה הובילו להתפרצות נרחבת של המחלה, אם כי ידוע לנו שהמחלה התפשטה גם בקרב תושביה הערבים של הארץ".

הודעה של משרד הבריאות. "כל המסרב לקבל זריקות חיסון נגד טיפוס המעיים ייאשם בעבירה וייענש כחוק" (מתוך אוסף הספרייה הלאומית – מסע בזמן)
הודעה של משרד הבריאות. "כל המסרב לקבל זריקות חיסון נגד טיפוס המעיים ייאשם בעבירה וייענש כחוק" (מתוך אוסף הספרייה הלאומית – מסע בזמן)

איך טיפלו בהתפרצות?
"הרופאים ומשרד הבריאות התווכחו באותה העת מה יעיל יותר: להגביר את המאמצים לשמירה על היגיינה או לחסן את האוכלוסייה. החיסון ניתן בשלוש מנות ולכן היה מסובך לחסן את כל האוכלוסייה. ב-1950-51 חוסנו רק כ-200 אנשים. גלי ההגירה היו גדולים, אנשים החליפו שמות ותעודות. צריך לזכור שלא היו עדיין מערכות מידע טובות כמו שיש לנו היום".

"החיידקים הם בינלאומיים ובינמפלגתיים"

ח"כ אמיל חביבי (מק"י) העלה, ב-27 במרץ 1952, שאילתה בפני שר הבריאות בנוגע להתפרצות המחלה בכפרי המשולש. שר הבריאות, יוסף בורג, השיב לו כי משרדו נוקט אמצעים למנוע את התפשטות מחלות הטיפוס לא רק בטייבה ובכפרים השכנים אלא במדינה כולה.

הודעת משרד הבריאות באזור חולון ובת-ים. "דרוש זריקת חיסון מאת הרופא שלך" (מתוך אוסף הארכיון הציוני)
הודעת משרד הבריאות באזור חולון ובת-ים. "דרוש זריקת חיסון מאת הרופא שלך" (מתוך אוסף הארכיון הציוני)

"ב-20 באפריל יוחל בחיסון כל תושבי המדינה", הכריז השר, "וביצוע חיסון זה ימשך שלושה חודשים. זריקות החיסון יינתנו חינם לכל תושבי המדינה אשר יחויבו לכך על פי צו של המנהל הכללי של משרד הבריאות, בתוקף תפקידו וסמכויותיו […] החיידקים הם בינלאומיים ובינמפלגתיים, וגם משרדנו יודע וידע להתנהג לפי זה".

במסגרת מבצע החיסונים הזה, מספרת זלשיק, "חיסנו את כל החיילים בצה"ל ואת תלמידי בתי הספר. את העולים היו מחסנים במחנות העולים לפני העליה, על האניות בדרך, ובחלק מהמקרים המעברות. ועשו קמפיין במטרה לעודד את הציבור לגשת לקופות החולים ולקליניקות פרטיות ולבקש חיסון. החיסון מומן על ידי המדינה וניתן בחינם. אבל בסופו של דבר לא הייתה הצלחה מסחררת".

הייתה התנגדות לחיסונים באותה תקופה?
"לא הייתה תנועה של התנגדות לחיסונים כמו שיש היום, אבל אנשים הצביעו ברגליים. למרות שהחיסונים נתפסו כדבר של קידמה, כזכות שהמדינה נותנת לאזרחיה, ההיענות הייתה נמוכה. יכול להיות גם שזה בגלל שיחסית לשחפת, אבעבועות שחורות ומחלות נוספות באותה תקופה, זו נחשבה מחלה פחות חמורה".

"זכור: סכנת המחלה אורבת לך ולבני ביתך",  נכתב במודעה של משרד הבריאות מאפריל 1952. "על התחמקות מקבלת זריקה הנך עלול להיענש פעמיים: בקנס ובמאסר על שעברת על החוק, בטיפוס המעיים על שרימית עצמך ובני ביתך, ולא מנעת מביתך את המחלה".

הודעת משרד הבריאות מאפריל 1952. "הנך עלול להיענש פעמיים. בקנס ובמאסר ובטיפוס המעיים על שרימית עצמך ובני ביתך" (באדיבות הספרייה הלאומית – מסע בזמן ואוסף עיריית תל אביב)
הודעת משרד הבריאות מאפריל 1952. "הנך עלול להיענש פעמיים. בקנס ובמאסר ובטיפוס המעיים על שרימית עצמך ובני ביתך" (באדיבות הספרייה הלאומית – מסע בזמן ואוסף עיריית תל אביב)

***

סייעה בהכנת הכתבה: דפנה איזברוך

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!