מתווה התו הירוק יכנס לתוקפו ביום ראשון, אבל בעלי עסקים רבים בתחומים שונים לא מתכוונים לפתוח. חלקם צריכים עוד כמה ימים להתארגן, חלקם מחכים למתווה כלכלי יותר ויש מי שמבין שבלי שיגיעו תיירים, אין לו למה לפתוח.

יובל ליבלינג, בעלים ומנכ"ל רשת מכוני הכושר פרופיט, הכוללת 27 מכוני כושר בכל רחבי הארץ צריך עוד זמן להתארגן להתאים את האפליקציה לתנאי התו הירוק ולגייס עובדים.

"אנחנו לא פותחים בראשון כי אנחנו רוצים להיות אחראים. רק בשישי בוקר אישרו את התקנות וביום ראשון ב-10 בבוקר ועדת החוקה צפויה לאשר את התו הירוק. אנחנו לומדים את התקנות כדי להתכונן. היינו סגורים עכשיו תקופה מאוד ארוכה, וריצה לפתיחה ביום ראשון במצב הנוכחי, תהיה לא אחראית.

"הודענו בינתיים ללקוחות שלנו שאנחנו לא פותחים ביום ראשון אלא ממתינים לאישור ועדת חוקה, וניקח עוד יומיים שלושה עד שנפתח את המועדונים. המערך שלנו עדיין לא מוכן, כל רשת המנויים עובדת באמצעות אפליקציה ואנחנו רוצים שללקוחות תהיה את האופציה להעלות אליה את תעודות המתחסן או המחלים, ובכך לזרז את הכניסה ולא להגיע למצב של התקהלויות בחוץ.

"עוד דבר משמעותי הוא שאנחנו מתקשים להחזיר את העובדים שלנו. לחלק מהעובדים מאוד נוח בחל"ת כרגע. מתוך 1,000 עובדים בכל מכוני הכושר שלנו כ-30% לא חוזרים, משלל סיבות, רבים מהם רוצים להישאר בחל"ת. אנחנו כבר תקופה ארוכה מאוד מתאמצים לגייס עובדים נוספים.

יובל ליבלינג, מנכ"ל רשת מכוני הכושר פרופיט: "כבר תקופה ארוכה מאוד מתאמצים לגייס עובדים" (צילום: פרופיט חדרי כושר)

"כלכלית זו פגיעה מאוד קשה, אנחנו הולכים לחזור ל-100% הוצאות עם כ-30% הכנסות. המדינה לא נתנה לנו כלים להתמודד עם המצב הזה, ואנחנו לא ידועים איך נצליח לבד לגשר על הפער הזה. אם כבר מכריחים אותנו לעבוד תחת תו ירוק, אנחנו צריכים את האמצעים לצלוח את זה".

שאול מזרחי, בעל מועדון הבארבי בתל אביב לא מבין איך ביוני אישרו לו לפתוח ב-50% תפוסה ועכשיו, אחרי החיסונים ב-30% תפוסה. פתיחה כרגע היא לא כלכלית מבחינתו והוא יחכה לשינוי המתווה.

"אנחנו לא פותחים. לא יעלה על הדעת שקרוב לשנה נשב בבית, לא נעבוד, וכשיחזירו אותנו יחזירו למתווה שהוא לא כלכלי בעליל. מותר להכניס עד 300 איש בתוך המקום, זה לא מספיק כדי להחזיק. אני לא מבין, איך בחודש יוני יכולתי להכניס 500 איש בקפסולות ומסכות, ועכשיו, אחרי שחצי מדינה כבר מחוסנת, אני יכול להכניס עד 300 ואני גם לא יכול למכור שתייה".

"בחשבון פשוט, אם למשל אני עובד עם אמן בחלוקה של 80-20, לוקח 100 שקל בכניסה, מוכר 300 כרטיסים- זה סה"כ 30 אלף שקל. אני יוצא ביד עם 6,000 שקל. מזה צריך להוריד מע"מ, ארנונה, שכירות, משכורות לעובדים, כל ההוצאות הנוספות- איפה הרווח?

שאול מזרחי בעלים של מועדון הבארבי: "מתווה שהוא לא כלכלי בעליל".  (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"לא ישבתי בבית כל כך הרבה זמן כדי לחזור לעבוד, להוציא כסף ולשלם למדינה. ההוצאות שלנו- הארנונה, השכירויות, המשרדים, העובדים, החשמל, המים, השינוע, הן קבועות וגבוהות. אין מתווה אחוזים להוצאות שלי, ברגע שאני מתחיל לעבוד אני משלם מלא. כדי שאני ארוויח כסף אחרי חלוקה עם האמן הלקוחות צריכים לשלם 700 שקל כניסה, והברבי הוא מקום שמתגאה בזה שהוא עממי עם מחירים עממיים, אני לא מוכן לזה.

"עד שלא ישנו את המתווה אני לא פותח. אם יש ירידה בתחלואה ויש חיסונים, וכל הזמן מתפארים בזה שאנחנו המדינה היחידה שמתחסנת בכמויות כאלה, תפתחו אותנו למינימום 500 איש. למה לאולמות האירועים יתנו לפתוח לפי מתווה אחוזים ביחס לגודל המקום ולי נותנים מקסימום 300 איש? למה למקום של 1,200 מטר רבוע אני יכול להכניס רק 300 איש? המדינה רוצה שאני אחזיר עובדים מחל"ת כדי שהיא לא תשלם להם, וההוצאות נופלות עלי".

יונית בן יוסף, מנכ"לית מלון "יו בוטיק כנרת" מקבוצת מלונות פתאל תפתח את המלון ביום רביעי. העובדים שלה מחכים לחזור למלון, והיא נערכת במודל אירוח מותאם לתקופה.

"אנחנו נערכים לקראת פתיחת המלון ביום רביעי, ואנחנו מאוד מתרגשים ושמחים לחזור לשגרה. ראינו שהביקושים שלנו מתרכזים לקראת סוף השבוע, ויש ביקוש רב. לכן בחרנו לפתוח ביום רביעי ולא ביום ראשון. כך גם נוכל להיערך בצורה יותר טובה.

"הצוות שלי היה בבית תקופה מאוד מאוד ארוכה, וכל העובדים שמחו מאוד לחזור לעבודה. אנחנו מעסיקים כ-60 עובדים קבועים, בעונת הביקושים מגיע גם ל-85 עובדים. שמרנו על קשר איתם במהלך כל התקופה, לרובם לא היה פשוט להם להיות בחל"ת, והם באמת שמחים לחזור לשגרה.

יונית בן יוסף מנכ"לית יו בוטיק כנרת: "חשוב לי מאוד שהאורחים שלנו ירגישו שהם יוצאים נשכרים למרות ההגבלות".  (צילום: באדיבות רשת מלונות פתאל)

"יש היערכות גדולה סביב התו הירוק. אנחנו מעודדים את צוות העובדים שלנו להתחסן, כשרובם הגדול נענו בחיוב לבקשה. רוב המלון שלנו יהיה פעיל למעט חדרי האוכל, אז מצאנו פתרון יצירתי. אנחנו נגיש סל ארוחת בוקר מפנק, שאותו יקבלו האורחים ויוכלו לקחת אותו לחופי הכינרת, לאתרים מומלצים בגליל ובגולן או לקחת אותו לחדרים. חשוב לי מאוד שהאורחים שלנו ירגישו שהם יוצאים נשכרים למרות ההגבלות.

"המלון נערך לכל מתווה התו הירוק. בצ'ק אין כל אורח יצטרך להציג תעודת מתחסן או מחלים, וילד מתחת לגיל 16 יציג בדיקה שלילית. יש לי אחריות בתור מנהלת מלון לשמור על העובדים והאורחים שלי, ואני חושבת שאם ניקח אחריות נוכל לגרום לכולם להרגיש בטוחים. ככל שאנחנו, בעלי העסקים, ניקח אחריות נצא מהסגר יותר מהר.

נאמי עלם, בעל בית המלון "באלי" בטבריה לא הולך לפתוח בינתיים. מבחינתו אין טעם להפעיל מלון בלי חווית הנופש. בלי תיירות נכנסת של צליינים הוא יתקשה לפתוח גם בהמשך.

"אני לא אפתח ביום ראשון. אין לי מה לפתוח רק ללינה ולא לתת את כל הפינוקים והשירותים שהמלון יודע להציע, כמו אוכל טוב, בר, ספא ועוד. יש לי מלון גדול, 170 חדרים, ולא כדאי לי לפתוח אותו להזמנות של חדרים בודדים. לפתוח מלון זה אומר להפעיל את כל המערכות, להזמין ניקיון יסודי, להביא עובדים. בלי הפינוקים שהמלון מציע, אין בזה טעם.

"אף אחד לא רוצה לבוא למלון כדי לישון בחדר. המלון שלי ממוקם בעיר, ואין לאורחים מה לעשות בעיר עכשיו. אי אפשר לשבת במסעדות או בברים, אי אפשר לצאת למועדון או להצגה, מקסימום מגיעים כמה אנשים שיש להם נסיעות עסקים או כאלה שמטיילים בטבע באיזור. מי בכלל רוצה לצאת לחופשה כשכל הזמן מציקים לו עם תעודות מתחסן, בדיקות וכל הכאב ראש הזה?

"אני חושב שאפתח באזור אמצע מרץ, כשאפשר יהיה לפתוח את חדרי האוכל והברים, וכששאר העיר תיפתח. גם אז יהיו קשיים, כי המלון הוא בטבריה, כאן מתבססים בעיקר על תיירות נכנסת של צליינים ותיירים מחו"ל. תחום שאני לא חושב שיצליח להתאושש בשנה הקרובה".

ד"ר איה לוריא, מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית תפתח ביום שלישי אחרי שתסיים לגייס מחדש את צוות העובדים שלה. במוזיאון גם ככה אסור לאכול להתגודד או לדבר, כך שמבחינתה, הגבלות הקורונה הן כמעט שגרה.

"יש התרגשות גדולה באוויר לקראת פתיחת הדלתות אחרי שהיינו סגורים במשך חמישה חודשים. זה היה מאוד עצוב לראות את המוזאון חשוך וסגור. ביום שלישי נפתח את המוזיאון עם שבע תערוכות חדשות.

"יש לנו צוות שצריך להחזיר לעבודה, צריך להעסיק שומרים, זו קצת פרוצדורה. המוזיאון שלנו זה נחשב מוזיאון קטן. היו לנו 8 עובדים של המוזיאון עצמו, ובאגף החינוך היו לפני הקורונה 19 מדריכים ומדריכות. מאז לצערי עזבו ארבעה, אבל כל שאר העובדים מחכים לחזור לעבודה. כולם כבר התחסנו, בלי יוצא מן הכלל.

ד"ר איה לוריא, מנהלת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: "המוזאונים יכלו לפעול כל השנה הזו, וזה מחדל שלא עבדנו".  (צילום:אלבום פרטי)

​

"אחרי שקנו מראש כרטיסים באתר, המבקרים יצטרכו לחתום על הצהרת בריאות ולהסתובב עם מסכות ולשמור מרחק. היתרון הוא שבמוזאון יש ממילא כללים להתנהגות שהיא קצת יותר נשמרת: לא אוכלים, לא נוגעים, שומרים על שקט, וזהו מקום שלא מתעסק בהצטופפות. מוזאונים מלכתחילה מאוד מותאמים לניהול קהל וויסות שלו, לכן קל לנו יחסית ליישם את התו הסגול.

"אני חושבת שהמוזאונים יכלו לפעול כל השנה הזו, וזה מחדל שלא עבדנו. מקבלי ההחלטות לא מכירים מספיק את התכונות הטובות של המוזאונים. למוזאונים יש שטחים פתוחים רבים, לנו למשל יש גן פסלים ואמפי פתוח, ואנחנו רוצים לנצל אותם לטובת הקהל. אבל מקבלי ההחלטות היו עסוקים בפוליטיקה ולא עסקו בלהכיר את השטח, וטובת הציבור התפספסה".