משבר הקורונה מביא לשיח הכלכלי רעיון חדש – ישן, שעד לאחרונה היה בגדר טאבו: הבטחת עבודה. בחודשים האחרונים יותר ויותר פוליטיקאים וכלכלנים אמריקאים תומכים באימוץ כלי זה, ובאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מתגבר הלחץ על הנשיא ביידן לשלבו בתכנית היציאה הכלכלית ממשבר הקורונה.
בסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת גאלופ האמריקאית עלה כי 76% מהאמריקאים רואים באבדן מקומות עבודה הנושא הדחוף ביותר לטיפול במסגרת המשבר. אבל הפתרון המוצע הוא הנתון הדרמטי באמת- 93% מהאמריקאים תומכים ביוזמה ממשלתית שתעניק תעסוקה בשכר גבוה למי שאיבד את עבודתו, כחלק מתכנית ההתאוששות ממשבר הקורונה.
מהניו דיל למשבר הקורונה
מדובר ברעיון שיושם בגרסה אחרת בתכנית היציאה מהשפל הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אבל תומכיו בציבור ואפילו בפוליטיקה ובאקדמיה הכלכלית האמריקאית הולכים ומתרבים בשנה האחרונה. כשמדובר ביצירת תעסוקה על ידי הממשלה קיימת שורה ארוכה של תכניות מוצעות, שנעות בין הבטחת עבודה לבין יצירת תעסוקה באופן ישיר. עם זאת, השאלה המרכזית שמשבר הקורונה מעלה הוא האם השוק מסוגל לדאוג לבדו לתעסוקה הולמת לכולם?
עוד לפני משבר הקורונה, הכלכלנית האמריקאית סטפני קלטון ומספר כלכלנים נוספים מאסכולת ה-MMT (תאוריה מוניטרית מודרנית), הציעו לאמץ מודל שלם של הבטחת עבודה, במסגרתו תוצע עבודה בשכר מינימום של 15 דולר לשעה לכל אדם שירצה בכך. על פי התכנית של קלטון, העבודות ימלאו צרכים קריטיים של המשק והחברה האמריקאיים שכיום קיים בהם חוסר מתמיד בעבודה- מעבודות בניית תשתיות ועד לטיפול במבוגרים בקהילה.
באופן מפתיע, קלטון ואנשי ה-MMT הם לא הכלכלנים היחידים שרואים תועלת בתכנית מהסוג הזה. בשנת 2016 פרסמה קבוצת כלכלנים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב חישוב לפיו העלות הכוללת של תכנית מהסוג הזה תעמוד על בין 654 מיליארד דולר ל-2.1 טריליון דולר בשנה. הכלכלנים הציפו לאחרונה מחדש את ההצעה, מתוך התקווה שמשבר הקורונה עשוי להוות נקודת מפנה במדיניות ניהול הכלכלה, ותאפשר לממשל הפדרלי לאמץ תכנית כזו במסגרת ההתאוששות.
בשנתיים שלפני הקורונה אפילו נעשה ניסיון בהובלת הסנאטור הדמוקרטי קורי בוקר ממדינת ניו ג'רזי ליישם את הרעיון במדינתו- אבל נכשל באישור הניסוי. גם בשנת 2018 וגם בשנת 2019 ניסה קורי לאשר ניסוי של הבטחת הכנסה ב-15 אזורים בעלי רמת אבטלה גבוהה במדינת ניו ג'רזי. לאחרונה אימצה חברת הקונגרס הדמוקרטית איינה פרסלי את הקריאה לאמץ הבטחת עבודה במסגרת תכנית ההתאוששות ממשבר הקורונה.
מייצב אוטומטי למנוע משברים
תכנית ההשקעות של ביידן אמנם לא מציעה הבטחת עבודה לכל אמריקאי, אבל היא כוללת תכנית השקעות משמעותית שמטרתה גיוס מספר גדול של עובדים חדשים למגזר הציבורי. התכנית שלו כוללת הבטחה ליצירת מאות אלפי מקומות עבודה בענף הרפואה, הבנייה והחינוך, ולא פחות מ-10 מיליון מקומות עבודה בענף האנרגיה המתחדשת במסגרת תכנית ההשקעות בתשניות האנרגטיות.
להבטחת עבודה צפויה להיות השפעה רחבה על המשק האמריקאי כולו, ולא רק על רמות האבטלה. תומכי ההצעה מתייחסים להבטחת עבודה ככלי האפקטיבי ביותר בהתמודדות עם משברים כלכליים, שימגר למעשה חלקים גדולים מהפגיעה וימתן את עומק המיתון.
הבטחת עבודה אמורה לפעול כ"מייצב אוטומטי", ולמנוע זינוק באבטלה ופגיעה בביקושים בעקבות משברים כלכליים, ובאופן הזה גם תמנע מפגיעות כלכליות "להתפשט" במשק. הכלכלנים והפוליטיקאים שתומכים ברעיון טוענים שמדובר באחד המייצבים האפקטיביים ביותר, שלא רק שימנע זינוקים משמעותיים באבטלה, אלא גם יחסוך הוצאה על דמי אבטלה וקצבאות סוציאליים אחרות.
אפקט חיובי נוסף עליו מצביעים הכלכלנים שתומכים בתכנית הוא ההשפעה של הבטחת עבודה דווקא על המגזר הפרטי. לטענתם, הצעת עבודה קבועה מצד הממשל הפדרלי בשכר גבוה מזה שמוצע לעובדים בשכר נמוך במגזר הפרטי צפויה לעודד מעסיקים להעלות את השכר כדי להתחרות עם הממשלה.
"הבטחת עבודה פדרלית למעשה מציבה רף מינימלי לעבודה גם במגזר הפרטי", כותב דריק המילטון, אחד החוקרים מאוניברסיטת דיוק שכתב את המחקר לגבי הבטחת העבודה. במחקר כותבים הכלכלנים שהבטחת עבודה שכוללת גם ביטוח בריאות צפוי להשפיע באופן דומה על תנאי ההעסקה במגזר הפרטי, ויעודד מעסיקים לשפר את תנאי הביטוח לעובדיהם.
