על אף שבשבוע שעבר הצליחו למנוע התקנת כבלי חשמל עיליים במכתש רמון, נדב סילברט, אשתו אפרת ושני ילדיהם ממשיכים להתגורר באוהל המחאה שהקימו לרגלי אחד מ-14 עמודי החשמל שהותקנו בשטח. גם הודעתו של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כי בכוונתו לבדוק את הנושא, לא החזירה אותם הביתה. בני הזוג מתכוונים לעצור בגופם את מתיחת כבלי החשמל בין עמודי המתח הגבוה.

מאבקם, שנתמך על ידי אלפים, וזכה לכינוי "מחאת העמודים", נסוב למעשה על אופן התקנתם של 2.5 קילומטרים של כבלי חשמל במכתש, אבל חושף למעשה אבסורד תכנוני: כל הגורמים הרלוונטיים מסכימים כיום שיש להטמין את הכבלים בקרקע, כדי לא לפגוע בערכי הנוף היחודיים, ולמרות זאת בשטח הוצבו 14 עמודים ענקיים שפוגעים בהם. חברת החשמל מעוניינת לחשמל את הקו בהקדם האפשרי, ובמקביל לנהל הליך תכנוני סדור, שיוביל להטמנת הכבלים בקרקע. המתנגדים המוחים חוששים שהנזק יישאר לנצח.

"אחרי שהחשמל יחובר, אין מצב להטמנה", אומר איתי ענר, פעיל חברתי וסביבתי, תושב מצפה רמון, ומנהל היחידה הסביבתית במועצה המקומית, "אתה לא יכול לנתק את החשמל. זו רצועה סטטוטורית של חברת החשמל. עובדים עליה 20 שנה. כשיש לך קו עילי אתה לא יכול לחפור באותו שטח". "ברגע שיחשמלו, בסיס הכוח שלנו למאבק ייעלם", אומר סילברט, "לך תמצא לזה תקציב".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"יד אחת בונה, יד אחת הורסת"

נופי "ארץ המכתשים" בנגב מוגנים בהחלטת ממשלה לשימורם, שהתקבלה ב-1994. "זה לא סתם שסגרו כאן המחצבות ועשו להם שיקום במיליונים", אומרת אפרת קדם-סילברט, "המכתש הוא ערך טבע לאומי ובינלאומי. היום זה עמודי חשמל, מחר זה פארק מוטורי. הערך של המכתש הוא בנוף הבלתי מופרע. אתה יושב בין סלעים עתיקים מתקופת היורה. אין מכתש כזה בארץ, בעולם, הוא הגדול מסוגו. אבל יד אחת בונה ויד שניה הורסת".

נדב סילברט ואפרת קדם סילברט במאהל המחאה נגד הקמת עמודי החשמל במכתש רמון (צילום: ארז רביב)

"נופי בראשית הם בעלי ערך תרבותי, תיירותי, סביבתי. לפגוע בהם זה אסון", אומר סילברט, מדריך טיולים במכתש. "למצפה רמון אין מקורות הכנסה אחרים. המיקום של העמודים הוא כזה שכל מי שיורד למכתש דבר ראשון יראה אותם. בדיוק הפוך מהכוונה של החלטות הממשלה".

לבני הזוג חשוב להדגיש שהם אינם מתנגדים לעצם קיומו של קו החשמל, אלא לאופן ביצועו. "הייתה כאן שגיאה תכנונית", אומר סילברט. "אני לא מחפש להוריד ראשים. הטעות הייתה לכל אורך השרשרת. הציבור לא קורא תוכניות שמגיעות לועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), חוץ מאנשים כמוני".

ההפתעה שעוררה את המחאה

קו החשמל הקיים, קו חד מעגלי, מוגבל ביכולת ההולכה שלו. שדרוגו לקו דו מעגלי יאפשר העברת חשמל לערבה ולאילת באמינות גבוהה. התוכנית להקמתו נדונה בות"ל ב-2014-5 ופורסמה ברשומות ב-2016 ללא כל התנגדות, אבל גם ללא מודעות ל"זנב" של 14 עמודי הענק.

"כשהניחו את העמודים על הקרקע לפני כמה חודשים", מספר סילברט, "היינו בטוחים שזה קשור להטמנה. כשהבנו שזה בעצם קו עילי, התחיל מרמור בכל מיני 'פרלמנטים' על כוס קפה, אבל רבאק, זה לא צריך להיות פה, זה אסון".

תחילת ההטמנה של קו החשמל בקרקע (מתוך מצגת רשות החשמל)

תכנון הקו החל לפני כ-20 שנה. "ב-2010 היו המון כתבות שחגגו את זה שהולכים להטמין את הקו", מספר ענר, "היה ברור שמטמינים הכל. במשך עשור סיפרנו לכל התיירים שהנה תיכף חברת החשמל מטמינים את הקו, ואיזה תקדים מוצלח זה. חגגנו ולא ידענו שבינתיים הדיון בין רשות הטבע והגנים (רט"ג) וחברת החשמל נמשך, ויש התמקחות על אורך הקטע שיעבור הטמנה. לצערי הרב, זה עלה לות"ל. כשדברים עולים לשם קל להסתיר אותם".

רשות הטבע והגנים משנה את עמדתה

בחינת הפרוטוקולים של התוכנית לקו החשמל פארן-מצפה רמון (תת"ל 60), מעלה בעיקר שבחים, מנציגי ארגוני הסביבה ורשות הטבע והגנים, האחראית על השטח, לנכונות התקדימית להטמין קו חשמל בשטח פתוח, פעולה שמייקרת את הפרויקט. לתכנית יש הוראות שיקום נופי מפורטות, שמכתיבות איך לבצע חפירה בזהירות מירבית.

הוראות השיקום הנופי (מתוך מצגת רשות החשמל)

"הקו הזה מאפשר להסיר שני קווים של עמודים עיליים שקיימים היום במכתש", מסבירה דוברת רשות הטבע והגנים, שלומית שביט. "הם בולטים מאוד בשטח ונמצאים על מסלולי הטיולים. יורידו את העמודים האלה ברגע שהקו הזה יחושמל". אך גם היא מתקשה לומר מדוע הטמנת הכבלים במכתש נמשכת 7.5 קילומטרים, אך עוצרת 2.5 קילומטרים לפני המצוק ולא מגיעה עד אליו. על כך ניטש המאבק.

בעקבות התעוררות המחאה, שינתה הרשות את עמדתה, והחלה לתמוך בתכנון מחודש, שיסיר את העמודים, גם אם בעוד כמה שנים. מה גרם לשינוי העמדות? לדברי שביט, בעת אישור התוכנית ב-2015, היה סיכון מסוים בהטמנה בשל הפגיעה בקרקע. "יש הטמנה של קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) מלפני 60-50 שנה שנראית בשטח עד היום. הנזק לא שוקם. אבל מה שאנחנו מבינים עכשיו, זה שיש יכולת טכנולוגית להטמין עד המצוק. ראינו שמצליחים לשקם היטב את הקרקע ולא רואים את ההטמנה. זו יכולת חדשה שלא הייתה קיימת בעת התכנון".

עניין של 60 מיליון שקל

ענר טוען כי ההחלטה המקורית התקבלה כתוצאה של "סחר סוסים" בין הרשות לחברת החשמל, בעיקר בשל העובדה שההטמנה יקרה בהרבה משימוש בעמודי חשמל. "רט"ג וחברת החשמל ניהלו משא ומתן כלכלי, במקום לכבד את החלטת הממשלה", הוא אומר, "לגיטימי שיש משא ומתן בין רשויות. חברת החשמל מצפה שמישהו יממן את זה".

מאהל המחאה ומאחוריו קו העמודים החוצה את המכתש (צילום: חיים רביה)

על פי דיווחי רשות החשמל, תקציב המקטע הוא 173 מיליון שקלים ל-10 קילומטרים (7.5 ק"מ באדמה ו-2.5 ק"מ בעמודים), לעומת 147 מיליון שקלים לקטע העילי של 35 קילומטרים. הערכה ראשונית של חברת החשמל מדברת על תוספת של 60 מיליון שקלים להטמנת הקו כולו. "עכשיו, כשיודעים איך לבצע את זה", אומר סילברט, "אני בטוח ש-60 מיליון זו הערכה מופרזת",

סילברט מבין את הקושי של הרשויות לעצור את העבודות באופן מיידי. "בות"ל מפחדים מתקדים של בלימת תוכנית שכבר אושרה", הוא אומר, "אבל יש לזה פתרון. זה מצריך בסך הכל הגמשה קטנה של התוכנית, ואז לא יווצר תקדים תכנוני".

יש הסכמות, אין אמון

לא רק רשות הטבע והגנים תומכת כעת בשינוי התוכנית המקורית. לדברי ענר, "יש כאן משהו מיוחד. גם רוני מרום, ראש מועצת מצפה רמון, וגם ערן דורות, ממועצת רמת נגב, אמרו שהיה כשל תכנוני וצריך לתקן אותו. נדיר שראשי מועצות אומרים דבר כזה בפומבי. זה לא דומה לרוב המאבקים הסביבתיים במדינה. המכתש הוא נושא בקונצנזוס. תכנון מחודש, אפשר לעשות גם בשישה שבועות. אם יהיה עיכוב של שנה בקו זה לא נורא".

קו עמודי החשמל החוצה את מכתש רמון (צילום: חיים רביה)

גורם המעורה בביצוע הפרויקט, אומר ש"אין סיכוי שבוות"ל דברים יתקדמו כל כך מהר. מצד שני", הוא מוסיף, "מימי לא ראיתי שתוך 48 שעות כולם מתייצבים ואומרים שהמחאה הזו צודקת ושצריך להטמין את כל הקו. מה שרואים כאן זו פשוט דוגמה לחוסר אמון ברשויות שיש היום בציבור".

סילברט לא מסתיר את חוסר האמון שלו. "יש לי אמון מלא בזה שכוונותיהם של כל הנוגעים בדבר טובות והם מאמינים לעצמם שצריך להטמין עד המצוק. אבל אין לי אמון ביכולת שלהם לממש את הרצון הזה אחרי שהקו יחושמל. אין לי בעיה לפרגן. התרשמתי לטובה מתוכנית ההולכה וההשנאה שקודמה תחת השר שטייניץ. היא חיונית והיא הכרחית למעבר לחשמל ירוק, אבל פה יצאה 'פאלטה'. אני יודע שאי אפשר להשיג את כל מה שאתה רוצה לגמרי. אם זה ייגמר בעמוד אחד בתוך המכתש מתחת למצוק, נוכל לחיות עם זה, אבל אני רוצה שיסלקו את העמודים ששמו במכתש, בלי להפעיל אותם".

ציר זמן מכתש רמון (עיצוב: אידאה)

גם בערבה דואגים למכתש

היבט נוסף של קו החשמל המדובר נוגע לייצור החשמל הסולארי בערבה. מטרת הקו החדש, מעבר לשיפור אמינות אספקת החשמל לערבה ולאילת (בשעות בהן העיר צריכה חשמל מהרשת), היא לאפשר ליישובי הערבה להוליך בשעות האור יותר חשמל עודף מהשדות הסולאריים הרבים באזור, וגם להקים שדות חדשים.

יצור האנרגיה המתחדשת בערבה מגיע לכ-100% בשעות היום ומעל 100% בשעות השיא. על ההישג הכביר חתומה "אנרגיה מתחדשת אילת-אילות", חברה לתועלת הציבור בבעלות יישובי הערבה, המבקשים להגיע לעצמאות חשמלית של החבל.

לדברי איתן כהן, יו"ר החברה, המשק הסולארי בערבה מצוי בתהליך התפתחות. "יש צוואר בקבוק בהולכה", הוא אומר, "בקיבוץ שלנו ביקשנו להתקין מתקן נוסף, מתקן קטן של 75 קילו-ואט, וקיבלנו סירוב. כרגע יש סירוב על כל דבר. בחברת החשמל מבטיחים לנו שכשיושלמו הקו ועבודות נוספות, יהיה אפשר לחבר עוד מערכות סולאריות. לכן אנחנו רוצים שהעבודות יימשכו ויסתיימו בזמן. מצד שני", הוא מדגיש, "אני רואה את העמודים במכתש ונדהם מזה שלא לקחו את הקו עד הסוף, ובאמצע השטח התחילו להקים עמודים במקום הכי יפה ורגיש במכתש".

חווה סולארית בערבה (צילום: משה שי \ פלאש 90)​

לדברי דורית בנט, מנכ"לית החברה, התוכנית הייתה אמורה להטמין את הכל. "בדרך זה השתנה, לא יודעת למה ואיך", היא אומרת, "עם כל הכבוד לאנרגיה מתחדשת, אני רוצה שיעצרו עכשיו. צריך לעצור עכשיו, לעשות הליך תכנון של שנה שנתיים, ועוד שנה להשלים את ההרכבה. זה יכול לדחות את חשמול הקו בשנה, לא ביותר מזה".
לבנט חשוב לנטרל את הרטוריקה של הערבה מול המכתש. "שלא ינסו עכשיו להגיד בצורה בוטה, שאנרגיות מתחדשות יפעלו כנגד משהו טוב אחר, שזה שמירה על המכתש".

ויש לה תוכנית חלופית שתאפשר להגדיל הייצור הסולארי בערבה בדרך אחרת – באמצעות מתקני אגירה. בשיטה הזו, במקום להוליך חשמל צפונה בצהריים, החשמל העודף יטעין סוללות, שיפרקו את החשמל בשעות הערב. וכך לא יהיה צורך להישען על "יבוא" חשמל לערבה מצפון.

"אם תהיה הסדרה לאגירה", אומרת בנט, "אז תוך חודש-חודשיים חברות יזכו במכרזים להקמת חוות אגירה. בסימולציה שעשינו עם ד"ר נורית גל (לשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל) ראינו שחוות אגירה זולות ב-50% משדרוג הולכה (בהיקף של עד 300 מגה-ואט/שעה של אגירה). בהנחה ומכרז כזה יוצא, בסוף 2022 יכולות לעמוד 5-4 חוות אגירה בערבה, שיכניסו עוד 200-100 מגה-ואט של הספק סולארי. זה יכול להכפיל את הייצור בערבה ולהסיט את השימוש לערב".