בבית החולים לחיות בר שסמוך לספארי ברמת גן מקבלים את בעלי החיים שנפגעו מהזפת בחופים. "כרגע הגיעו אלינו שלושה בעלי חיים, שחף, חרדון וחמסן, כאשר החמסן במצב הכי קשה וקיבל אפילו חמצן" אומרת ל'דבר' ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים.

"הטיפול הראשוני שאנחנו עושים הוא קודם חיצוני להוריד את הזפת כמה שיותר מהר. כי זה חומר שממש פוגע בעור או בנוצות של בעלי החיים. וגם כשהם מנסים לנקות את הזפת בעצמם הם עלולים בטעות לבלוע אותה ולהזיק לעצמם עוד יותר".

"החרדון נוקה עוד בשטח, פה הוא קיבל גם אנטיביוטיקה וויטמינים. השחף במצב בינוני, הוא מחובר לנוזלים ולחימום כי קשה לו לשמור על טמפרטורות גוף בגלל הזפת" מדווחת רוזנצוויג על מצבם של החיות בהשגחתה "החמסן כנראה בלע גם את הזפת, ולכן הוא במצב הכי קשה והוא מקבל גם חמצן, אנטיביוטיקה ותרופות תומכות קרישה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אנחנו נערכים לכך שיגיעו עוד בעלי חיים בהמשך", היא אומרת. "זה לא קל לנקות את החומר מהר. ואני מעריכה שימצאו עוד ציפורים וזוחלים קטנים שנפגעו". למרות זאת היא מדגישה כי קשה לעמוד את היקף הנזק לפי כמות החיות המטופלות בבית החולים לחיות בר "הרבה בעלי חיים לא מגיעים אלינו והם פשוט מתים לפני שהם נמצאים".

צב ים שנפגע מהזפת בחוף פלמחים (צילום: שלומי בן שימול, רשות הטבע והגנים)

בנוסף לבית החולים לחיות בר, המרכז להצלת צבי הים, קולט את צבי הים שנפגעו. עד כה טיפל המרכז בעשרה צבי ים שהועברו אליו.

הפגיעה בשרשרת המזון

"שפך גדול של נפט זה תרחיש יום הדין של החי הימי" אומר האקולוג הימי ד"ר דור אדליסט שבילה את רוב הימים האחרונים בחופים המזוהמים. "זה חומר רעיל חד משמעית כמעט לכל סוגי בעלי החיים, בעיקר למסננים, בעלי חיים ימיים שניזונים בעזרת סינון פלנקטון ממי הים, ולדגים שמעבירים את המים בזימים שלהם. יצורים אחרים, כמו צבי ים ועופות נפגעו אחרי שפשוט לא הצליחו לברוח מהזפת בזמן".

ד"ר דור אלדליסט (צילום: אלבום פרטי)

"עוד עניין חשוב הוא הפלנקטון, אותן אצות מקרוסקופיות שמהוות את הבסיס של מארג המזון הימי,  שנסחף עם הזרם ביחד הזפת ומת. ועם זאת", מדגיש אדליסט שמוביל מאמץ הניקוי של עמותת צלול, "עדיין לא ראינו מצבורים גדולים של דגים מתים במקומות שניקינו. וגם לא ראינו דגים עם ריח של נפט".

"הפגיעה לא מצטמצמת רק לחיות הים, היום הלכתי בשמורת הבונים וכל האבנים מלאות בזפת", הוא אומר. "זה יכול לפגוע בזוחלים קטנים, בעופות שבאים לדוג שם" עוד מזהיר אדליסט כי הזפת עלולה לפגוע בטבלאות הגידוד, בית גידול ייחודי שקיים כמעט רק בישראל ותלוי בסוג של חילזון ימי בשם 'צינוריר בונה' שעד לאחרונה נעלם מחופי הארץ, ורק בשנה האחרונה טרם הזיהום נצפה שוב לאחר היעדרות של שנים.

מתנדבת מחזיקה דג מת משפיכת נפט הזפת בים התיכון בשמורת גדור ליד חדרה. (צילום: AP/Ariel Schalit)

"בחוף החולי קל יותר לטפל בזפת. אבל בחוף הסלעי הזפת נדבקת לסלעים ויש שם גם זפת עדיין מלפני 30 שנה. אפשר לראות את ההבדל כי הזפת החדשה רכה יותר", אומר אדליסט. "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח. נעבוד ככל שיהיה צורך עם הרבה נחישות ורוח התנדבות." ומזמין את הציבור להצטרף למאמצי הניקוי.