היועץ המשפטי של עיריית ירושלים עו"ד אלי מלכה התעמר בסגניתו עו"ד אילנית מיכאלי, פגע בתנאי עבודתה בצורה קשה ומידר אותה מתחומים עליהם הייתה אמונה. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אתמול (א'). בית הדין פסק כי מיכאלי תפוצה ב-150 אלף שקלים על ידי העירייה, וחלק מסמכויותיה שנשללו ממנה יושבו אליה.

מיכאלי, בעלת וותק של 33 שנים באגף הייעוץ המשפטי, כיהנה בעשור האחרון כסגנית היועץ המשפטי לתחום התכנון והבניה בעיר, וניהלה מחלקה בת שישה עובדים. אלא שלקראת סוף יוני 2016, היא תבשרה ללא כל הודעה מוקדמת, כי כל צוות העובדים שלה יועבר למחלקות אחרות באגף, וכי מכל תפקידיה ותחומי אחריותה, יוותר לה רק תפקיד היועצת המשפטית  לוועדה המקומית לתכנון ולבניה.

היועץ המשפטי של העיריה, עו"ד אלי מלכה הנחה את עובדיה לשעבר' שלא לעבוד איתה יותר, ומנע ממנה לקבל תיקים משפטיים בתחום אחריותה, להיות מוזמנת לישיבות ואף לקבל את סיכומיהן. צעדים אלה פגע במעמדה אף בתפקיד היחיד שנותר לה בוועדה לתכנון ובניה.

החלטות אלו הוסברו בעירייה כ'שינוי ארגוני', שלטענתם לא הביא לכל פגיעה במעמדה של מיכאלי, במהות תפקידה או בתנאי עבודה. סגן נשיא בית הדין השופט כאמל אבו קאעוד דחה טענה זו של העירייה וקבע כי השינוי "הותיר לתובעת אמנם את הקליפה של תואר התפקיד 'סגן היועמ"ש' אך גרע ממנה את מהות התפקיד על מגוון הסמכויות שהחזיקה בהן, ולפיכך האמירה לפיה לא הייתה פגיעה בתפקידה של התובעת אינה אמת".

לדברי השופט אבו קאעוד, הפגיעה החד צדדית במיכאלי, נעשתה ללא כל שימוע שהוא, בניגוד לתנאי המכרז לתפקיד בו זכתה, תוך התנגדותו הפעילה של וועד העובדים. הוא קבע כי בפגיעה זו היה כדי להשפיל את מיכאלי בפני עמיתיה לעבודה וגורמים נוספים בעירייה ואף "לגמד ולמדר" אותה בתפקיד שנותר לה בוועדה לתכנון ולבניה.

"התנהלות זו", קבע השופט, "נופלת תחת ההגדרה של התעמרות בעבודה בהתאם לספרות המקצועית ולפסיקות הקודמות של בתי הדין לעבודה בנושא". לפיכך קבע למיכאלי כאמור, פיצויים על סך 150 אלף שקלים.

"שוכנענו כי לתובעת נגרם סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים בהם נקטה העירייה כלפיה, ושגרת יומה בעבודה נפגעה" כתב, והוסיף כי "על פי עדותה של מיכאלי היא מתהלכת בעבודתה בראש מושפל ומתחמקת מלהישיר מבט בעיני חבריה 'כאילו אות קלון מונח על ראשה'". הפגיעה לדבריו אף קשה יותר מנשא בשל הוותק של מיכאלי והעובדה שהגיעה לתפקיד משמעותי שניטל ממנה באחת בלא הצדקה עניינית, ללא הליך תקין ובחוסר תום לב.

בין העדים שהגישו תצהירים לטובתה של מיכאלי, התייצבו גם ח"כ הרב יצחק פינדרוס וד"ר לורה ורטן שכיהנו במועצת העיר, לאה פלג, סגנית אגף בעירייה הממונה על ניהול ופיתוח תשתיות בעירייה, ומזכיר ארגון עובדי העירייה טוביה טוקר.

לצד זאת, הורה השופט לעירייה לחדול לאלתר ממידורה של התובעת מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בעירייה, לערב אותה בתהליכים ופרויקטים במחלקת התכנון והבניה, לעדכן אותה באופן שוטף בחוות דעת משפטיות בתחום, להביא לעיונה תביעות משפטיות המוגשות על ידי העירייה או נגדה ולהזמין אותה לפגישות בתחום כפי שהיה נהוג עד לחודש 2016.

עם זאת נמנע השופט מלהורות על השבת העובדים לעבוד תחתיה, מחשש לפגיעה בצדדים שלישיים. עיריית ירושלים תישא גם בהוצאות משפט בסף 2,500 שקלים ובשכר טרחת עו"ד של מיכאלי, שיוצגה על ידי עו"ד גבריאל גורל, בסך 22.5 אלף שקלים.

הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שנוסחה בסיוע המשפטנית אורית קמיר, הוגשה בעבר על ידי ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) עבר בקריאה טרומית ביולי 2015 בכנסת ה-20 אלם מאז לא התקדם בהליכי החקיקה, בין היתר בשל המשבר הפוליטי המתמשך.

הצעת החוק אמורה הייתה לאפשר גם תביעה אישית כנגד הפוגע במקרים של התעמרות בעבודה. כיום נשענים התקדימים המשפטיים בנושא בין היתר על הצעת חוק זו , אולם הם מאפשרים תביעה בלא הוכחת נזק כלכלי כנגד המעסיק בלבד, על יסוד הפרת חובת תום הלב שלו כלפי העובד או העובדת ובנימוק כללי של גרימה לעגמת נפש.

תגובת עיריית ירושלים: "פסק הדין התקבל בעירייה. בכוונת העירייה להגיש ערעור"