"רק מחודש ינואר נקלטו בחברה מעל 180 עובדים חדשים, ואם יביאו לי עכשיו גם עוד 100 אנשים, בהחלט יהיה לי לאן לקלוט אותם" אומר ל'דבר' שמוליק רזון, מנכ"ל חברת האבטחה בקבוצת 'צוות 3', אחת מחברות האבטחה הגדולות בארץ המעסיקה בשגרה כ-6,000 עובדים בפרישה ארצית.

החזרת העובדים מהחל"ת הפכה להיות אחד האתגרים המסובכים ביותר עבור מנהלי חברות השמירה. "יש תופעה שאנשים מעדיפים להישאר בבית עם החל"ת ולא לחזור לעבוד. בקניונים ובמוסדות החינוך, איפה שרמות השכר יחסית נמוכות, מאוד קשה לנו לגייס. זה תמיד נכון, אבל בימים כאלה מקבל משמעות גדולה אף יותר. יש לנו כל הזמן משרות פתוחות, אבל אתה מתקשר לאנשים והם אומרים לך- 'דבר איתי אחרי יוני'".

מעבר מהיר על אתרי ההשמה, תומך במצב שמתאר רזון. באתר "אול ג'ובס" למשל זמינות כרגע מעל 400 משרות בתחום האבטחה והשמירה, ובאתר "ג'וב מאסטר" ישנן כמעט 500. אפשר להעריך כי פתיחת המשק ובתוכו הקניונים, מוסדות התרבות, בתי המלון ובתי הספר, העלתה מחדש את הדרישה למאבטחים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רזון אומר כי בכדי לאתר עובדים חדשים, הונהג 'בצוות 3' נוהל מענקי "חבר מביא חבר" לעובדים. עובד שמביא חבר שנקלט בחברה מקבל מענק של 500 עד 3,000 שקלים. "אנחנו עובדים מאוד חזק גם על שימור עובדים. אני חושב שזו הדרך הכי טובה, כי במקום שטוב לעבוד בו העובדים ירצו להביא גם את החברים שלהם, וזה דבר שגם מפתח את השייכות לחברה".

שמוליק רזון – צוות 3: "במקום שטוב לעבוד בו העובדים ירצו להביא גם את החברים שלהם"  (צילום: אלבום פרטי)

 

 

 

"אני חושב שההחלטה לאפשר חל"ת עד יוני זו טעות גדולה", מוסיף רזון, "זה פשוט דרך לחנך אנשים לאבטלה. צריך לתת לזה פתרונות אחרים. אני מקווה שהממשלה תבין את הטעות ותתחיל לעשות מהלכים אחרים, כמו מענקי חזרה לעבודה, או כמו במודל הגרמני, לשלם למעסיקים שישלמו לעובדים גם בחל"ת ובכך להשאיר אותם בתעסוקה ולהשאיר את השליטה על החזרה לעבודה בידי המעסיקים בשטח".

שמירה על קשר עם העובדים בזמן החל"ת מסייעת להחזיר אותם

גם רפי סוויד, בעל חברת "מוקד אמון" המעסיקה כ-2,000 עובדים בתחום האבטחה בכל רחבי הארץ, מרגיש את העליה בביקוש לעובדים. "יש לנו מחסור מורגש מאוד במנהלי חשבונות, וחסרים לנו גם טכנאים לשירותי המוקד והסיור", הוא אומר ל'דבר. "ברגע שמובטח לאנשים תשלום עד יוני, הרבה מהם מעדיפים להישאר בבית, ואנחנו נתקלים בבעיות גיוס לא רק אצל השומרים, אלא גם בתפקידי מטה, פקידים, נציגי מוקד ועוד".

מצד שני, סוויד מעיד כי העובדים שעבדו בחברה לפני משבר הקורונה חזרו, ולטענתו הסיבה היא שהייתה עמם תקשורת לאורך כל השנה האחרונה. "רוב השומרים והמאבטחים שלנו עבדו במהלך השנה האחרונה, אם זה במפעלים או בחברות שהמשיכו לעבוד. בחברה שלנו הופסקה העבודה בעיקר בקניונים ובמסחר, ובמוסדות החינוך, עמם מראש אנחנו עובדים מעט יחסית. עם העובדים שבכל זאת יצאו לחל"ת הקפדנו לשמור על קשר לאורך כל בשנה האחרונה ולדאוג לצרכים שלהם".

רפי סוויד – מוקד אמון: "החל"ת באמת נתן שקט ואפשר לאנשים להתקיים בכבוד במשבר, אבל המדינה הייתה צריכה לעצור אותו כבר לפני מספר חודשים". (צילום: אלבום פרטי)

"ברגע שהוצאנו עובדים לחל"ת דרשנו מכל המנהלים בדרגי הביניים להתקשר אליהם לפחות פעם בשבוע. זה באמת הוכיח את עצמו ורובם הגדול חזרו. מתוך 350 עובדים היו בחל"ת לא חזרו עשרה".

סוויד מדגיש כי בנושא החל"ת, לעומת הממשלה, החברה נוקטת עמדה מאוד ברורה: "אם עובד לא מוכן לחזור מסיבה שאינה מוצדקת, אנחנו מודיעים לביטוח הלאומי על הפסקת החל"ת מצדינו ולמעשה הוא מבחינתנו מפוטר. הבעיה היא שהמדינה נותנת את דמי האבטלה בכל מקרה, ואם אני קורא לעובד לחזור לעבודה והוא לא חוזר, הוא ממשיך ליהנות מדמי האבטלה, שלא כמו בשגרה".

סוויד טוען כי לדידו פתרון החל"ת היה טוב לתחילת המשבר, אך ביחס לפתיחת המשק יש לתקן את הנהלים. "החל"ת באמת נתן שקט ואפשר לאנשים להתקיים בכבוד במשבר, אבל המדינה הייתה צריכה לעצור אותו כבר לפני מספר חודשים. צריך לשנות את המתווה ולהפסיק את החל"ת באופן מידי לכל מי שנקרא לעבודה".

בחברות הקטנות, כל עובד נחשב ונלחמים על כל פרויקט

בחברות הקטנות המציאות מורכבת עוד יותר. חוסאם גריפאת, מנכ"ל חברת "הדסק הישראלי", חברת אבטחה קטנה יחסית הפועלת בצפון הארץ ומעסיקה כ-300 מאבטחים, מוצא עצמו בזמן האחרון נלחם על קיומה. "רוב העובדים שלנו מועסקים באבטחת טיולים, במוסדות הציבוריים ובגנים הפרטיים. כרגע, בגלל שאני מתעסק הרבה באבטחת טיולים, יש לי קרוב ל-70 מאבטחים בחל"ת שכבר שנה לא עבדו" הוא אומר ל'דבר'.

"אני רוצה להחזיר את המאבטחים שלי שיצאו לחל"ת, שבמקום בטיולים יוכלו לעבוד במקומות שנפתחו. בשבוע שעבר התחלתי לשלוח את המאבטחים לריענונים, ואפילו לקחתי מכרז של אבטחת קלפיות בבחירות כדי שבאמת יהיה לכולם מקום לחזור. למרות זאת, יש לי לא מעט עובדים שלא מעוניינים לחזור מהחל"ת, וזה באמת דבר שמאוד מקשה עלינו".

חוץ מאבטחה, גריפאת מספר כי גם בתחום הניקיון התפתחה בעיה דומה. "מאז שנפתחו כל מתחמי הקניות וחלק ממוסדות החינוך, גם באבטחה וגם בניקיון אני מתקשה להחזיר את העובדים. חלק אפילו שאלו אותי גם אם אני מוכן לשלם באופן לא רשמי כדי להמשיך לקבל חל"ת. כמובן שאני לא מסכים. יש לי גם עובדים שמפחדים לחזור כי הם מבוגרים ויש אנשים לא מחוסנים שמסכנים אותם במוסדות".

"אין לי איך להתמודד עם זה", הוא אומר בצער. "עבור חברה קטנה כמו שלי זו השקעה מאוד גדולה לגייס מאבטח חדש במקום אחד שכבר הוכשר אבל לא רוצה לחזור. צריך לקלוט אותו, להכשיר אותו, לממן לו קורסים ולמצוא לו מקום מתאים.

חוסאם גריפאת – הדסק הישראלי: "שאלו אותי גם אם אני מוכן לשלם באופן לא רשמי כדי להמשיך לקבל חל"ת"  (צילום: אלבום פרטי)​

"לחברות הקטנות זה יותר קשה, אין להן את היכולות שיש לחברה גדולה מבחינה כלכלית. ברגע שהחברה קטנה, כל פרויקט שמתבטל מאוד משפיע על כל החברה, ולכל תזוזה וכל מאבטח שנעדר מהעבודה יש הרבה משמעות. זה לא כמו חברה ענקית של אלפי עובדים שמגייסת 50 או אפילו 100 עובדים במכה. אני חושב שהמדינה חייבת להבין את זה ולהתייחס לזה".

גריפאת כרגע עוסק בלעודד כמה שיותר מהמאבטחים שלו להתחסן כדי שיוכלו לחזור לעבוד. "הודעתי לכל העובדים שמי שמתחסן מקבל יום חופש על חשבוני ביום החיסון שלו, כדי שבאמת כמה שיותר עובדים שלי יצאו להתחסן ושכולם יחזרו כמו שצריך. האמת היא שאין לי כלים להתמודד עם העובד שלא רוצה לחזור. אני מצפה שממשלה תתחיל לקחת אחריות לפחות על עניין החל"ת עד יוני, לקצר לסוף מרץ-אפריל או להגיד שההחלטה והשליטה על החל"ת של עובד תהיה בידי המעסיק שלו".