"העברת מידע רפואי לגורמים לא-רפואיים עלולה ליצור חוסר אמון וחוסר מקצועיות," אומר ל'דבר' פרופ' נדב דוידוביץ' יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, על הצעת החוק למסירת מידע על אנשים שלא התחסנו לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך. רגע לפני אישור ההצעה בכנסת, שורה של ארגונים רפואיים וארגוני זכויות אדם מתריעים שהיא עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, ומציעים חלופות.
החוק עבר אתמול (שני) קריאה ראשונה במליאת הכנסת ויידון היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקראת הבאתו לקריאה שנייה ושלישית. הוא יאפשר העברת שמות של אנשים שהתחסנו נגד קורונה, אנשים שקיבלו מנת חיסון אחת בלבד ואנשים שלא התחסנו כלל לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך. מטרת החוק המוצהרת היא לעודד התחסנות נגד קורונה ולסייע לאנשים המעוניינים להתחסן ומתקשים בכך. מבקרי החוק טוענים כי ישנן חלופות אחרות ליישום מטרות החוק.
"העברת מידע וסמכויות רפואיות לגופים שאינם מיומנים בכך היא טעות," הודיע אתמול איגוד רופאי בריאות הציבור. "עידוד התחסנות מציל חיים, אבל מחייב הבנה ויכולת לתת מענה מקצועי לשאלות רפואיות ולשאלות על בטיחות ויעילות. להבדיל מאנשי המקצוע בקופות החולים, לנציגי משרד החינוך או הרשות המקומית אין את הידע הדרוש לשם כך והם אף עלולים לגרום נזק".
לדברי פרופ' דוידוביץ', העברת מידע רפואי לגורמים לא רפואיים תפגע גם באמון הציבור במערכת הבריאות, פגיעה שעלולה להקשות על תפקוד המערכת גם בעתיד.
באגודה לזכויות האזרח אמרו כי המידע שיש לקופת החולים על מתחסנים הוא מידע רפואי שחל עליו חיסיון רפואי. בנייר עמדה שהוגש לחברי הכנסת נכתב כי "לחובת הסודיות שחלה על קופת החולים על מידע של מטופלים חשיבות עליונה, הן לזכות החוקתית לפרטיות, והן לאינטרס הציבורי בכך שמטופלים לא יחששו למסור כל מידע רלוונטי לצורך הטיפול בהם, ביודעם שהמידע לא יועבר לאף רשות אחרת או גורם אחר." לפי האגודה, הרשויות יכולות לעודד התחסנות באופן כללי, אך אין הצדקה לביטול החיסיון הרפואי לצורך כך.
הדס זיו, מנהלת פעילות ואתיקה של עמותת רופאים לזכויות אדם, אמרה אתמול בראיון בגלי צה"ל: "אני קוראת לקהילה הרפואית להרים את הקול ולהתנגד לזה, לקום על הרגליים ולהגיד – 'אנחנו לא מוכנים לפגוע ביחסי מטפל-מטופל.'"
