הצעת החוק שתאפשר העברת פרטים של אנשים שלא התחסנו לקורונה אושרה היום בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית, למרות התנגדות ארגוני בריאות הציבור וזכויות הפרט. ההצעה, שתועבר בקרוב לאישור סופי למליאת הכנסת. מאפשרת העברת מספרי תעודת זהות, כתובת וטלפון של תושבים לא מחוסנים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך, וכן של תושבים שהתחסנו רק במנה ראשונה. בנוסח החוק שאושר בוועדה

בדיון שנערך הבוקר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת אמרה המשנה ליועצת המשפטית במשרד הבריאות, טליה אגמון כי רציונל הצעת החוק היא לאפשר לרשויות, הגופים שמכירים את התושבים ואת צרכיהם, לגבש תכניות עידוד חיסונים שכוללים פנייה פרטנית לתושבים שלא התחסנו.

במהלך הדיון עלתה ביקורת חריפה על הצעת החוק מנציגי הרשות להגנת הפרטיות, מכון זולת, איגוד רופאי בריאות הציבור, האגודה לדמוקרטיה, והאגודה לזכויות האזרח, בטענה כי העברת המידע תפגע בזכויות הפרט לסודיות המידע הרפואי, ואף באמון הציבור במערכת הבריאות ובחיסון עצמו.

מול הביקורת אמר יו"ר הוועדה, חיים כ"ץ (הליכוד): "כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? 5 מתים? 10? האם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים? אנחנו נמצאים במגיפה והקורונה לא חושבת בהיגיון. היא תקפה אנשים מבוגרים, עכשיו נשים בהיריון ומי שלא דופק חשבון ולא מתחסן מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של הסחת הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן, אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי, כך זה היה. היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי נפש".

המשנה ליועמ"ש אגמון הדגישה כי רשות שמעוניינת לקבל מידע תגיש תכנית פעולה לאישור מנכ"ל משרד הבריאות. החוק מאפשר גישה למידע לעובד הרשות או משרד הבריאות שחתם על התחייבות לשמירה על סודיות, ולאנשים נוספים לפי שיקול דעתו של האדם המוסמך. החוק אוסר על עובד לפנות לאדם שהוא מכיר כדי לעודד אותו להתחסן, ואגמון אמרה שייתכן שרשויות קטנות לא יוכלו להעמיד תכנית שתעמוד בדרישה הזאת, ולכן לא יוכלו לגשת לקבלת מידע. בנוסף, הצעת החוק מאפשרת למי שקיבל פנייה מהרשות לבקש להסיר את פרטיו מהמאגר ולבקש שלא יפנו אליו שוב.

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ' אמר בדיון: "לפעמים פוגעים בפרטיות בשביל להשיג מטרה. אבל במקרה הזה אנחנו חושבים שזה יגרום לאנשים לא להתחסן. הרשויות עושות עבודה נפלאה, אבל הן לא צריכות את המידע הזה. צריך לעשות חוק עידוד חיסונים, שייתן תשתיות כמו שצריך עם תקציבים ממשרד הבריאות. הקופות יודעות לעודד חיסון, ומשרד הבריאות יודע לתמרץ את הקופות לעודד חיסונים. פה יש משהו לא חכם שייצור בעיות".

פרופ' חגי לוין, נציג האיגוד, הוסיף: "מי שצריך לתת מענה לשאלות רפואיות זה רופא. למה שמורה בהריון תצטרך להסביר למנהל למה היא חוששת? מציע שכל אדם לא מחוסן בישראל יקבל טלפון מרופא, ושהרשויות יקבלו נתונים מספריים של כל שכונה כל שבוע. החוק הזה הוא פיל בחנות חרסינה. הוא יפגע בהתחסנות כי הוא יפגע באמון. למה שמישהו ישתכנע מטלפון מאדם זר להתחסן?"

שרון אברהם וייס, האגודה לזכויות האזרח: "האמצעי של העברת מידע הוא קיצוני, ולא נראה לנו שהחלופות נבדקו מספיק. לא ברור איך מפעילים סנקציות נגד עובד שעובר על הסעיף. לא ברור גם איך מבררים שלא מפעילים סנקציות."

ד"ר תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "העברת החוק דורשת אישור של מערך הסייבר הלאומי, שיגידו אם יש את המשאבים המתאימים כדי לברר שאפשר לוודא שלא יהיו פריצות". מירה סלומון, ראש מנהל משפט במרכז השלטון המקומי, הגיבה לכך ואמרה כי הרשויות המקומיות כבר מתשאלות אזרחים על מידע רפואי, כדי לקבוע חובת בידוד. סלומון אמרה שהיא סבורה כי רבים מאוכלוסיית הלא מתחסנים זקוקים לסיוע בהסעה למרכז חיסון, או עזרה אחרת שהרשויות המקומיות יודעות לספק.